התקף אפילפסיה במהלך העבודה
חולי אפילפסיה סובלים ממגבלות תנועה המתבטאות בהתקפים אפילפטיים. המחלה נגרמת כתוצאה מפעילות חשמלית חריגה בתאי המוח. ובנוסף להתקפים כוללת אף תפקוד בתנועות שאינן רצוניות, פרכוסים
חולי אפילפסיה סובלים ממגבלות תנועה המתבטאות בהתקפים אפילפטיים. המחלה נגרמת כתוצאה מפעילות חשמלית חריגה בתאי המוח. ובנוסף להתקפים כוללת אף תפקוד בתנועות שאינן רצוניות, פרכוסים
ביופידבק המבוסס על EEG הוא טיפול שפותח בשנות ה- 60 המוקדמות, המשמש לטיפול בחולי אפילפסיה על צורותיה השונות. למרות שבמחקרים רבים נמצא כי מדובר על
MRI הם ראשי התיבות של Magnetic Resonance Imaging (דימות תהודה מגנטית). מדובר בבדיקה מתקדמת המאפשרת לסרוק בצורה לא פולשנית את גופו של הנבדק מבלי לחשוף
כאשר אדם חווה התקף אפילפטי, נהוג להפנות אותו לנוירולוג, על מנת שיוכל לקבל הסבר על הגורם להתקף ועל הטיפול הדרוש. מאחר ובדרך כלל האפילפסיה מופיעה

מחקר חדש אשר בדק את היעילות והבטיחות של השימוש בתרופה קיטורדה (pembrolizumab) מצא כי התרופה מעוררת תגובה חיובית בחולי סרטן מסויימים ומובילה לשיפור קליני ועשויה
סטטוס אפילפטיקוס הוא התקף אפילפטי הנמשך למעלה מחמש דקות ברציפות. כמו כן מצב זה מאובחן כאשר החולה סובל מהתקפים המופיעים באופן חוזר ונשנה מבלי שהוא
נכון להיום ישנן עשרות תרופות אנטי אפילפטיות שונות הנמצאות בשימוש, כאשר כל אחת ואחת מהתרופות עלולה לגרום להופעת תופעות לוואי מסוימות, שחשוב לתת עליהן את

רטיניטיס פיגמנטוזה הוא שם כולל של קבוצת מחלות גנטיות הגורמות להתנוונות הדרגתית של התאים ברשתית העין הנקראים פוטורצפטורים (פוטו=אור, רצפטורים=קולטנים). תאים אלו ממלאים תפקיד חשוב
ישנם תלמידים רבים במערכת החינוך הישראלית המגיעים לגני הילדים ולבתי הספר מדי יום ביומו, הסובלים ממחלות כרוניות שונות. אמנם רובם המוחלט של הילדים הסובלים מאפילפסיה
גירוי מוחי עמוק או DBS (ראשי התיבות של Deep Brain Stimulation) הוא טכניקה טיפולית פסיכיאטרית ונוירולוגית, המשמשת לטיפול במגוון הפרעות ומחלות כמו לדוגמה דיכאון מג'ורי
כאשר אדם חווה התקף אפילפטי, נהוג להפנות אותו לנוירולוג, על מנת שיוכל לקבל הסבר על הגורם להתקף ועל הטיפול הדרוש. מאחר ובדרך כלל האפילפסיה מופיעה
נכון להיום ישנו מגוון רחב של ניתוחים המשמשים לטיפול בחולי אפילפסיה כאשר ברוב המקרים הניתוחים השונים מהווים את קו הטיפול האחרון הנכנס לתמונה רק לאחר
חולי אפילפסיה הסובלים מנכות בשיעור של 90-99 אחוזים בגין מחלתם הקשה או חולי אפילפסיה הסובלים מנכות בשיעור של 20-89 אחוזים על רקע שילוב של שני
דיכאון הוא מצב מנטלי או הפרעה פסיכיאטרית כרונית המאופיינים על ידי רגשות של עצבות, ייאוש, תחושת בדידות, האשמה עצמית והערכה עצמית נמוכה.
אחת השאלות שנשאלות בשכיחות הגבוהה ביותר על ידי חולי אפילפסיה ובני משפחותיהם היא מה הם הגורמים לאפילפסיה. רבים מהחולים מוטרדים מהמחשבה על הגורם לפרכוסים וכמובן

החולים באפילפסיה מטופלים בעזרת תרופות אשר עוזרות למיתון ההתקפים האפילפטיים ועד מניעתם לחלוטין. אך התרופות אינן עובדות מצוין עבור כולן, והן כרוכות בסיכון לתופעות לוואי.
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות היא בין התחלואות הפסיכיאטריות הנלוות לאפילפסיה, השכיחה בעיקר בילדים. אמנם לא ברור עדיין מה הם הגורמים לשכיחות הגבוהה של ההפרעה בחולי
האינטראקציה בין הפרעות פסיכיאטריות לאפילפסיה מורכבת ורבת רבדים. כך למשל רבים לא יודעים זאת, אך הטיפול התרופתי, עליו מבוסס עיקר הטיפול ברוב חולי האפילפסיה, עלול
איכות החיים של חולי אפילפסיה מושפעת במידה רבה מאוד מהצמצום באפשרויות התעסוקה הפתוחות בפניהם כאשר באופן כללי בקרב חולי אפילפסיה שיעורי האבטלה גבוהים יותר מאשר
ישנם אנשים הבאים לעולם כשהם סובלים מרגישות לאורות מהבהבים, הבזקי אור או תבניות ויזואליות מסוימות. בקרב אנשים אלה, החשיפה לגירויים אליהם הם רגישים תגרום לשינוי

מחלות ניוון שרירים שונות יכולות לבוא לידי ביטוי באותו האופן מבחינה קלינית, לפחות בשלבים המוקדמים שלהן שכן התסמינים של המחלות השונות אינם ספציפיים ברובם. כך
טרשת נפוצה, מחלה ממשפחת המחלות האוטואימוניות, נחשבת למחלה ניוונית בעל השפעה ניכרת על מערכת העצבים. מכיוון שאחוז מסוים מהחולים סובלים מפגיעה תפקודית ניכרת כבר בגיל
בעשור האחרון השימוש בקנאביס (גראס, מריחואנה) רפואי לטיפול במחלות שונות ומצבים רפואיים שונים הולך ונהיה נפוץ יותר ויותר במדינת ישראל כמו במדינות רבות אחרות ברחבי
ההשערה לפי האפילפסיה היא הפרעה העוברת בתורשה קיבלה חיזוק רציני במהלך המאה התשע עשרה, כשמושבות סגורות של חולים הסובלים מפרכוסים החלו להתפתח באזורים שונים בעולם,

המחלות הניווניות השונות באות לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים הפוגעים באיכות החיים של הסובלים מהן. כך לדוגמה ישנן מחלות הגורמות לכאבים, ישנן המגבירות את
מחלת הפרה המשוגעת או מחלת ספגת המוח של הבקר (באנגלית נקראת המחלה Bovine Spongiform Encephalopathy או בקיצור BSE) היא מחלה הפוגעת בבקר בלבד, אך כאשר
אבחון אפילפסיה הוא תהליך מורכב שיכול להימשך במקרים מסוימים אף מספר שבועות. זאת כיוון שהאבחון מבוסס בעיקר על איתור דפוסי פעילות חשמלית מוחית לא תקינים
חולי אפילפסיה רבים זכאים להכרה כנכים לפי התקנות של המוסד לביטוח לאומי. אחוזי הנכות הספציפיים של המבוטח נקבעים בהתאם לסוג התסמונת האפילפטית ממנה הוא סובל,
חוות דעת רפואית היא מסמך הנכתב על ידי רופא מומחה, שהינו בעל תוקף משפטי. מסמך זה נכתב במקרים בהם יש לקבל החלטות מכריעות בנושאים רפואיים
אמנם לא כל ילד או מבוגר הסובל מאפילפסיה אכן זכאי לזכויות מיוחדות מטעם מוסדות המדינה והמוסד לביטוח לאומי בפרט, אך ישנם מקרים מסוימים, בהם ההתקפים
החלק האחרון של סקירת תרופות אנטי אפילפטיות הנמצאות כיום בשימוש וניתנות רק באמצעות מרשם רופא.
תאי גזע הם תאים שעוד לא עברו את תהליכי ההתמיינות הסופיים שבסופם יתמיינו לסוג מסוים של רקמה. המשמעות היא שבאפשרותם להפוך לתאים מסוימים או להמשיך
במאמר זה נמשיך בפירוט ובסקירת תרופות אנטי אפילפטיות הנמצאות כיום בשימוש וניתנות רק באמצעות מרשם רופא.
עיקר הטיפול בחולי אפילפסיה מבוסס על שימוש בתרופות שונות שמטרתן לאזן את הפעילות החשמלית המוחית ולמנוע את דפוסי הפעילות הלא תקינים הבאים לידי ביטוי בהתקפים
תזונה נכונה היא בין האלמנטים השונים בחיי החולים שהינם בעלי השפעה פוטנציאלית על תדירות ההתקפים והופעתם. מחלת האפילפסיה ותזונת החולים מנהלות יחסי גומלין מורכבים. כך
רבים לא מודעים לכך, אבל כל סוג של התקפים אפילפטיים יכול באופן פוטנציאלי להשפיע על הזיכרון. ההשפעה על הזיכרון יכולה להיות רלוונטית במהלך ההתקף או
בדיקת EEG (רשמת מוח חשמלית) היא בדיקה המאפשרת לקבל מידע בנוגע לפעילות החשמלית במוח של הנבדק. הרישום של הפעילות החשמלית המוחית מבוצע באמצעות מכשיר הנקרא
אנשים המתמודדים עם אפילפסיה ובני משפחותיהם כמובן, מודאגים בדרך כלל מכך שבמהלך הפעילות הגופנית או בעקבות הפעילות הגופנית יתפתח התקף אפילפטי. כתוצאה מכך, סובלים לעתים
עומס חום מוכר כאחד מהטריגרים להתפתחות של פרכוסים אפילפטיים בקרב החולים באפילפסיה, לצד טריגרים נוספים כמו לדוגמה חסר בשעות שינה, לחץ נפשי, אי נטילת התרופות
שינה היא מצב פיזיולוגי במהלכו רמת ההכרה יורדת ומתרחשת ירידה בתגובה לגירויים חיצוניים. המנגנון של השינה הוא מנגנון מעגלי כשסך הכול מחלקים את מהלך השינה
ישנם חולי אפילפסיה רבים שהצליחו במהלך הזמן לזהות גורמים ספציפיים המגבירים את חומרת ההתקפים או את תדירות ההתקפים. במקרים מסוימים מדובר על גורמים שהקישור ביניהם
בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת היא בדיקה המאפשרת לצלם בצורה לא פולשנית את פנים הגוף באופן תלת ממדי. בזמן הבדיקה המטופל שוכב על מיטה ממונעת ומקור הקרינה
אורתופדיה היא תחום העוסק בליקויים, מחלות ופגיעות טראומטיות במערכת השרירים והעצמות. בין היתר האורתופדיה עוסקת בנקעים, שברים, דלקות שרירים, רככת, בעיות יציבה, עקמת בעמוד השדרה
רבים לא יודעים זאת, אבל לא כל מקרה שבו ילד או מבוגר מפרכס ללא שליטה, הוא תוצאה של אפילפסיה. ישנו מגוון רחב של גורמים שיכולים
נשים הסובלות מאפילפסיה הנכנסות להיריון, צריכות להימצא תחת מעקב רפואי צמוד וזאת כיוון שהאפילפסיה והתרופות המשמשות לטיפול במחלה עשויות לסכן את ההיריון ואת העובר.
אפילפסיה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בילדים ומבוגרים הסובלים מאוטיזם (ASD) משהיא מופיעה באוכלוסייה הכללית ונראה כי בקרב אוכלוסיית הלוקים באוטיזם, שכיחות האפילפסיה גבוהה יותר בקרב
אפילפסיה היא מחלה שיכולה להופיע בכל גיל, אך בקרב למעלה משבעים אחוז מהחולים היא מאובחנת לפני גיל עשרים. לפי ההערכות המחקריות, כ-70% מהילדים הסובלים מאפילפסיה,
בדיקת EEG היא אחת מהבדיקות הבסיסיות ביותר שיש לבצע כאשר ישנו חשד לכך שהמטופל סובל מאפילפסיה. הבדיקה מבוצעת על ידי הצמדה של אלקטרודות חשמליות לקרקפת
האפילפסיה באה לידי ביטוי בכל חולה וחולה באופן מעט שונה. הכוונה היא לכך שגורמים שונים מעוררים את ההתקפים בקרב החולים, קיימת שונות רבה בסוגי התרופות
רבים לא יודעים זאת, אבל השכיחות של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בילדים הסובלים מאפילפסיה, גבוהה יותר באופן משמעותי משכיחות ההפרעה באוכלוסייה הכללית. אמנם ישנה שונות