אפילפסיה ותזונה – תזונה נכונה עלולה למזער התקפים אפילפסיה

תזונה נכונה היא בין האלמנטים השונים בחיי החולים שהינם בעלי השפעה פוטנציאלית על תדירות ההתקפים והופעתם.

מחלת האפילפסיה ותזונת החולים מנהלות יחסי גומלין מורכבים. כך לדוגמה ישנם חולים המדווחים על כך שישנם מזונות מסוימים המהווים עבורם טריגרים להתפתחות התקפים אפילפטיים.

מלבד זאת, נראה כי צריכה של מזונות מסוימות יכולה לגרום להפחתת תדירות ההתקפים ובנוסף ישנם ילדים שסובלים מאפילפסיה העמידה לטיפול תרופתי, שהפתרון המוצע עבורם הוא דיאטה קטוגנית, הנחשבת ליעילה ביותר באוכלוסיית החולים האלה.

במאמר שלפניכם נדון באספקטים שונים של הקשר המורכב בין אפילפסיה לתזונה.

מזונות המעוררים התקפי אפילפסיה

קרוב ל-6% מחולי אפילפסיה מבוגרים דיווחו כי הם מאמינים שמזון יכול להוות טריגר להתקפים אפילפטיים, כך נמצא במחקר מפורסם שנערך בארצות הברית.

במחקרים אחרים דווח על אחוזים גבוהים יותר, כמו לדוגמא במספר מחקרים שנערכו באירן בקרב אחיות ורופאים ובני משפחותיהם של ילדים הסובלים מאפילפסיה. במחקרים אלה נמצא כי בין 55-58 אחוז מהנשאלים שהשתתפו במחקרים האמינו כי מזון יכול להוות גורם מחיש להתקף אפילפסיה.

המזונות שדווחו בשכיחות הגבוהה ביותר בארצות הברית הם פחמימות, מוצרי בשר וממתקים. לעומת זאת מוצרי חלב, פירות, ירקות ומוצרי מזון בעלי טעם חמוץ, היו השכיחים ביותר באירן. הפערים המשמעותיים בין הנתונים שסיפקו המחקרים יוחסו לגורמים תרבותיים ולמעשה עוררו ספק רב מאוד ביחס לעצם המעורבות של מזונות בהחשת התקפי אפילפסיה.

אמנם ישנם מספר מחקרים שאכן מצאו כי מזונות מסוימים יכולים לעורר התקפי אפילפסיה בחולים, אבל מדובר על כמות מוגבלת מאוד של נתונים ובנוסף לכך, המחקרים לא בוצעו בצורה מבוקרת.

ישנם גם נתונים אנקדוטיאליים שונים, כמו לדוגמה התקפי כפיון כלליים מספר שעות אחרי צריכת כמות גדולה מאוד של אגוזי גינקו שהופיעו בקרב אנשים ללא היסטוריה משפחתית או אישית של אפילפסיה, התקפי כפיון ואפילו סטטוס אפילפטיקוס בחולים שסבלו מאי ספיקת כליות לאחר אכילת קרמבולה, ישנם מחקרים שקשרו את ההתקפים לצריכת מונוסודיום גלוטמט, ישנם שהפנו אצבע מאשימה דווקא לכיוון האספרטיים ועוד.

מזונות נוספים שנחשדו כבעלי יכולת להחיש את ההתקפים הם למשל מזונות או משקאות המכילים קפאין וישנם דיווחים על כך שדיאטה נטולת גלוטן סייעה להפחית את תדירות וחומרת ההתקפים בחולי צליאק. ישנם דיווחים סותרים לגבי הקשר בין התקפי אפילפסיה לבין אלרגיה למזונות מסוימים.

תלות בוויטמינים או מצבי חסר בוויטמינים ואפילפסיה

חסר חמור בוויטמין B1 (תיאמין) יכול בהחלט לגרום להתקפי כפיון בחולים וזה המקום לציין שישנם דיווחים על מחסור חמור בתיאמין בחולי אפילפסיה שטופלו עם פניטואין בשילוב עם פנוברביטל או כמונותרפיה. ישנו סוג ספציפי של אפילפסיה המופיע בינקות ואפילו לפני הלידה, שבו מופיעים התקפים המופסקים רק לאחר מתן ויטמין B6 בעירוי ורידי. נשים שהביאו לעולם תינוק הסובל מסוג זה של אפילפסיה מומלצות לקבל ויטמין B6 במהלך ההריונות הבאים.

מחסור בוויטמין זה נמצא גם בחולים שלא סבלו מאפילפסיה מסוג זה, אך באוכלוסייה זו לא ברור האם על ידי מתן של ויטמין B6 ניתן לצמצם את ההתקפים או להחליש את עוצמתם. חסר נוסף שניתן למצוא בחולי אפילפסיה הוא חסר בוויטמין B9 (חומצה פולית או פולאט). כאשר נותנים לחולי אפילפסיה הסובלים מחסר בחומצה פולית תוספת של פולאט, אין כל השפעה על תדירות ההתקפים, אך מתן של חומצה פולית במינון נמוך יכול למנוע אנמיה או לויקופניה בקרב חולים המקבלים קרבמזפין.

חסר בוויטמין B7 דווח גם כן בקרב חולי אפילפסיה ויוחס לשימוש במספר תרופות נגד אפילפסיה בדגש על קרבמזפין, פניטואין ופנוברביטל. חולה הסובל ממחלה מטבולית מולדת הקשורה לביוטין, יוכל ליהנות מהפחתה בתדירות ההתקפים בתגובה לטיפול המבוסס על תוספת ביוטין. לסיכום נושא זה ניתן לכתוב כי אין צורך לתת תוספת ויטמינים באופן גורף לחולי אפילפסיה לצורך הפחתת תדירות ההתקפים, אלא אם כן מדובר בחולים הסובלים מתסמונות שונות התלויות בוויטמינים ספציפיים.

אינטראקציה בין תרופות אנטי אפילפטיות לבין מזונות שונים

ישנם מספר פירות כמו לדוגמה אשכוליות, קרמבולה ורימונים, שיכולים לגרום לעלייה ברמת תרופות אנטי אפילפטיות שונות בסרום על רקע עיכוב של אנזים האחראי לפירוק התרופות בכבד. הכוונה היא בעיקר לזוניסאמיד, פלבמט, אתוסוקצימיד, קלונזפם וקרבמזפין. עלייה משמעותית במיוחד בתגובה לשתייה של מיץ אשכוליות דוחה בנוגע לרמת הקרבמזפין.

ירידה ברמת קרבמזפין בסרום יכולה להיות תוצאה של צריכת תזונה דלה בפחמימות ועשירה בחלבונים, קפאין, כרובית, כרוב ניצנים, כרוב וברוקולי ואילו צריכה של בשר הצלוי על פחמים יכולה להוביל לירידה ברמת הפלבמט, פנורביטל וקרבמזפין.

תרופות אנטי אפילפטיות יכולות להוביל לירידה בצפיפות העצם במספר מנגנונים, לרבות מטבוליזם של ויטמין D לצורות בעלות פעילות מופחתת ואינדוקציה של מערכת הציטוכרום P450 בכבד. אי לכך, חולים הנוטלים תרופות אנטי אפילפטיות הגורמות לאינדוקציה של אנזימי הכבד או ולפרואט, מומלצים להקפיד על תזונה העשירה בוויטמין D וסידן ולהימנע מצריכת כמות גדולה של קפאין.

בדרך כלל מומלץ לתת ויטמין K לפני הלידה לנשים הרות שנוטלות תרופות אנטי אפילפטיות הגורמות לאינדוקציה של אנזימי כבד וזאת כיוון שישנה היארעות גבוהה יחסית של ויטמין K ביילודים שנולדו לאימהות שנטלו תרופות אלה במהלך ההיריון.

לאור כל זאת, מומלץ לכל החולים לבדוק את הסטטוס התזונתי שלהם מדי פעם, בדגש על חסרים תזונתיים ובהתאם לצורך לשקול לעשות שימוש בתוספי מזון. עם זאת, רוב החולים יכולים בהחלט להסתפק בצריכת תפריט מאוזן ללא שום צורך בנטילת תוספי מזון.

אולי יעניין אותך גם:

אפילפסיה והפלה בכדורים: מדוע זה בלתי אפשרי וכיצד ניתן לעבור את ההליך בשלום?