אפילפסיה ראייה וקריאה

הבהרה: מאמר זה מתייחס רק לילדים שכבר נבדקו על ידי רופא עיניים ונוירולוג.

אפילפסיה אינה מוגדרת כמחלת עיניים, אך יש לה מאפיינים ראייתיים. הדוגמה המפורסמת ביותר, היא רגישות לאורות מהבהבים. בנוסף, ילדים רבים עם היסטוריה של התקפי פרכוסים או אפילפסיה, עלולים לסבול מקשיי קריאה, אף על פי שאין להם שום בעיה רפואית קלינית ניכרת לעין.

מהי רגישות?

במילים פשוטות, רגישות היא מצב בו גירויים יום יומיים שגרתיים שאחרים כמעט לא שמים אליהם לב, יכולים להציק מאוד למי שרגיש.

כך למשל, הטיקט של החולצה או התפר של הגרביים יכולים להציק מאד לאנשים אלו, אף על פי שאין שום בעיה רפואית בעור. זוהי רגישות למגע, או רגישות טקטילית.

ישנה גם רגישות גבוהה לרעש. רגישות זו באה לידי ביטוי במיוחד כשהילד רוצה להתרכז, ואז כל צליל יכול להפריע- אפילו קולות של אכילה של אחרים. ילדים יכולים להיות רגישים לצלילים עד כדי כך שאפילו קולות של לעיסה של אחרים, בזמן שהם אוכלים גזר, תפוח קרקרים וכו' יכולים לעורר תגובה של כאב וזעם.

רגישות נפוצה אחרת, הינה רגישות לריח, במצס זה ריחות יכולים להיתפס כעזים ודומיננטיים מדי אפילו אם מקורם בבושם.

הרגישות האחרונה היא רגישות בחוש הראייה. ילדים הסובלים מאפילפסיה צריכים להיזהר מאורות מהבהבים, אורות חזקים או כל דבר היוצר עומס חזותי.

רגישות גבוהה לאור, כגון רגישות לנורות פלורסנט ומנורות לד, נקראת פוטופוביה. אם ידוע שאדם מסוים עלול לחוות התקף כתוצאה מחשיפה לאור חזק או מהבהב, האפילפסיה תיקרא במצב כזה "אפילפסיה פוטוסנסטיבית" (פוטו- אור, סנסיטיב – רגישות).

מהו עומס חזותי ראייתי?

עומס חזותי, הוא מצב בו חוש הראייה מגורה בעוצמה הנתפסת כחזקה מדי עבור המתבונן. כלומר, מדובר בחוויה סובייקטיבית. בשנת 1997 שודר פרק מסוים של סדרת הילדים פוקימון ביפן,  ולאחר השידור הגיעו מאות ילדים לחדרי מיון כאשר הם סובלים מהתקפי פרכוסים ואפילפסיה. אותו הפרק אשר נאסר לשידור מאז והעלה את המודעות העולמית לכך שילדים הרגישים ראייתית עלולים לחוות התקף כתוצאה מגירוי ויזואלי, בעוד ילדים אחרים כלל לא ישימו אליו לב.

עומס חזותי יכול להיגרם גם מהתבוננות בדף של טקסט

דמיינו חולצת פסים שחורים לבנים. יש ילדים אשר עלולים להרגיש שפסי החולצה "מהבהבים", מרצדים להם בעיניים או מסנוורים אותם. תבנית זו, של פסי החולצה, יכולה להיות דומה מאד גם בזמן קריאת טקסטים:  שורות הטקסט המודפסות בצבע שחור על דף לבן, יוצרות תבנית של פסים שחורים לבנים, אליהם יכולים להיות רגישים ילדים עם אפילפסיה. במצבים קיצוניים ונדירים מאד, מתועדת בספרות "אפילפסיה קריאתית": אפילפסיה שהטריגר שלה זוהה כקשור לפעולת הקריאה.

אפילפסיה וראייה

כאמור, אפילפסיה איננה מוגדרת כמחלת עיניים, אך עלולה להיות לה השפעה נרחבת על תפקודי הראייה. כלומר, העיניים עצמן יכולות להיות בריאות לחלוטין והראייה 6/6, אך ההורים של הילד יחשדו שמשהו "מוזר" בראייה של ילדם. למשל, שתפקודי הראייה לא יציבים, שהילד "רואה הכל אבל לא רואה כלום", הפניות מבט תמוהות כגון הסטת העיניים מדף של טקסט לאחר קריאה קצרה וכו'. במצבים מסוימים, עלולה ללוות את האפילפסיה לקות ראייה קורטיקלית- לקות ראייה שאין מקורה בעיניים עצמן אלא ביכולת המוח לעבד מידע ראייתי.

אביזרי ראייה

אביזירי ראייה לקריאה: חלק מהילדים הסובלים מאפילפסיה סובלים גם מקשיי קריאה, למרות המאמצים הרבים לסייע להם באמצעות שיעורים פרטיים. מכיוון שאפילפסיה עלולה להיות קשורה בקשיי ראייה, חלק מהילדים יכול להתקשות בהבחנה בסימני הניקוד והפיסוק או אפילו בהתבוננות על דף טקסט. במקרים אלו, ניתן לבחון כיצד אביזרים אסטרטגיים המגדילים את הכתב, מרווחים אותו או משנים את צבעיו משפיעים על יכולות הקריאה הממושכת.

אביזרי ראייה לרגישות לאור (פוטופוביה): גם אם חדות הראייה 6/6 והילד לא זקוק למשקפיים על מנת לראות יותר טוב, ניתן לשקול במקרים המתאימים הרכבה של משקפיים עם עדשות מסננות, המקלות על העומס החזותי על ידי סינון גלי אור מסוימים מכניסה לעין. המשקפיים אינם תחליף לטיפול רפואי או תרופתי, אך יכולות להקל על הרגישות לאורות חזקים או מהבהבים. הדבר דומה להרכבת אוזניות מסננות רעש, לסובלים מרגישות לרעשים.

עוד בנושא:

סוגי אפילפסיה