MRI הם ראשי התיבות של Magnetic Resonance Imaging (דימות תהודה מגנטית). מדובר בבדיקה מתקדמת המאפשרת לסרוק בצורה לא פולשנית את גופו של הנבדק מבלי לחשוף אותו לקרינה מסוכנת. הבדיקה מאפשרת להמחיש איברים פנימיים למטרות אבחון רפואי, מחקרים פסיכיאטריים ונוירולוגיים, מחקרים ביולוגיים ועוד.
בין היתר הבדיקה משמשת לדימות של המפרקים, אך לא פחות מכך היא יעילה לאבחון של בעיות שונות במערכת העצבים המרכזית. אי לכך נעשה בה שימוש לאבחון של גידולי מוח, טרשת נפוצה או מגוון רחב של מומי מוח מולדים בוולד ואפילו בעובר בעודו ברחם. בנוסף לכך, בשנים האחרונות משתמשים בבדיקה גם למדידת הפעילות המוחית, דימות של כלי דם, דימות הלב ועוד.
שלילת גורמים לאפילפסיה
אבחון של אפילפסיה מבוסס בראש ובראשונה על ההסתמנות הקלינית של ההתקפים ועל הפעילות המוחית בזמן ההתקפים. מידע בנוגע להסתמנות הקלינית ניתן לקבל מהורי המטופל או מהמטופל עצמו ומידע בנוגע לפעילות החשמלית המוחית בזמן ההתקף ובין ההתקפים ניתן לקבל באמצעות בדיקת EEG (רשמת מוח חשמלית).
כמו כן לעתים מופנה המטופל לביצוע בדיקת EEG המשולבת עם צילום וידאו רציף, המאפשרת לתעד הן את הפעילות החשמלית בין ההתקפים ובמהלך ההתקפים עצמם והן את ההסתמנות הקלינית של המחלה.
לאחר שהמחלה מאובחנת, ניתן להפנות את המטופל לביצוע בדיקת MRI, כשבעיקר מדובר בחולים שיש לגביהם חשד כי מקור הבעיה בגידול מוחי, מום אנטומי במוח או כל בעיה אחרת הניתנת לאבחון באמצעות MRI.
ביצוע MRI לפני ניתוח לטיפול באפילפסיה
לפני שמבצעים ניתוח לטיפול באפילפסיה, חשוב ביותר לדעת באופן מדויק היכן ממוקם המוקד האפילפטי שיש להסיר וזאת על מנת שלא יוסרו חלקים מוחיים שלא לצורך. בנוסף לכך, חשוב ביותר לבדוק היכן ממוקמים מרכזים מוחיים חשובים כמו לדוגמה מרכזי הדיבור, על מנת שלא לפגוע בהם במהלך הניתוח.
לצורך כך נעשה בדרך כלל שימוש בבדיקת MRI מסוג fMRI (ראשי התיבות של Functional MRI). בדיקה זו מאפשרת לזהות שינויים נקודתיים בזרימת הדם במוח, המשקפים את עוצמת הפעילות החשמלית העצבית.
כיצד מתבצעת בדיקת MRI?
במהלך הבדיקה המטופל שוכב על מיטה ממונעת הממוקמת בתוך גליל מתכתי גדול. מאחר ולא מדובר בבדיקה פולשנית, הנבדק לא יסבול מאי נוחות או כאבים במהלך הבדיקה, אם כי נבדקים הסובלים מפחד ממקומות סגורים עלולים לחוש חרדה במהלך הבדיקה. אי לכך, ייתכן כי ייעשה שימוש בתרופות להרגעה.
כמו כן משך הבדיקה נע בין עשרים דקות לארבעים דקות בדרך כלל, כאשר במהלך הבדיקה על הנבדק לשכב ללא תזוזה. משימה זו לא פשוטה עבור כל נבדק באשר הוא ובוודאי לא כשמדובר בילדים קטנים, פעוטות או תינוקות. בהתאם לכך, כאשר מבוצעת הבדיקה בילדים או בתינוקות, יש להרדים את הנבדק לפני התחלת הבדיקה.
