אפילפסיה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בילדים ומבוגרים הסובלים מאוטיזם (ASD) משהיא מופיעה באוכלוסייה הכללית ונראה כי בקרב אוכלוסיית הלוקים באוטיזם, שכיחות האפילפסיה גבוהה יותר בקרב אלו הסובלים מבעיות בתקשורת המילולית ויכולות דיבור מוגבלות.
לפי ההערכות העדכניות ביותר נראה כי שכיחות האפילפסיה בקרב אוכלוסיית הלוקים ב- ASD נעה בין 15%-30%. כמו כן נראה כי כחמישה אחוז מחולי האפילפסיה שהחלו לסבול מההפרעה בשלב מוקדם מאוד בחייהם, יפתחו בשלב מסוים גם אוטיזם.
חשוב ביותר לאבחן את חולי האפילפסיה באוכלוסייה זו ולטפל בהם, שכן חולי אפילפסיה הלוקים באוטיזם נמצאים בסיכון מוגבר לבריאות כללית ירודה ובמקרים מסוימים גם לתמותה מוקדמת. כמו כן בקרב הסובלים מ- ASD הלוקים באפילפסיה, ניתן לראות שכיחות גבוהה יותר של הפרעות שינה ובעיות התנהגות חמורות.
מדוע ניתן לראות שכיחות גבוהה של אפילפסיה בסובלים מ- ASD?
נכון להיום עדיין לא ברור מדוע השכיחות של אפילפסיה גבוהה יותר בקרב הסובלים מ- ASD בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אך ישנן כמה תיאוריות שהוצעו בנושא. כך למשל ישנם חוקרים הסבורים כי לאוטיזם ואפילפסיה מסוגים מסוימים ישנם מרכיבים גנטיים זהים, כלומר שווריאנטים בגנים מסוימים משפיעים על ההתפתחות המוחית וגורמים להתפתחות של אפילפסיה ואוטיזם במקביל.
חיזוק לתיאוריה זו ניתן למצוא בעובדה שישנן מספר תסמונות גנטיות הבאות לידי ביטוי באוטיזם ואפילפסיה במקביל. בין היתר מדובר על תסמונת רט, תסמונת האיקס השביר וטוברוס סקלרוזיס (טרשת גבשושית), שארבעים אחוז מהלוקים בה סובלים מאוטיזם ותשעים אחוז מהם סובלים מפרכוסים.
האם האבחון של אפילפסיה והטיפול במחלה שונה כשמדובר בחולה הסובל מ- ASD?
האבחון של אפילפסיה במטופל הסובל מ- ASD לא שונה מהאבחון אותו עובר כל מטופל אחר והדבר נכון גם בנוגע לטיפול במחלה. האבחון כולל בין היתר רישום של הפעילות החשמלית המוחית של המטופל בבדיקת EEG ותיעוד של התסמינים הקליניים בזמן התקף והטיפול מבוסס ברובו על תרופות לשליטה על הפרכוסים.
במקרים העמידים לטיפול תרופתי ניתן לשקול דיאטה קטוגנית (בילדים), השתלת קוצב לגירוי העצב התועה, ניתוח לנטרול המוקד האפילפטי ועוד.
אולי יעניין אתכם לקרוא גם על:
