לוקמיה לימפוציטית כרונית היא מחלה סרטנית של מח העצם: הרקמה הספוגית שממלאת את העצמות, האחראית לייצור של תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם. במצב תקין התאים הנ"ל נשארים במח העצם עד להבשלתם ורק לאחר שסיימו להבשיל, הם יוצאים ממח העצם ועוברים למחזור הדם. שני הסוגים המרכזיים של תאי דם לבנים שניתן למצוא במחזור הדם הם לימפוציטים וגרנולוציטים, הנוצרים מהתאים המיאלואידים שבמח העצם. יחד מגנים תאים אלה על הגוף מפני זיהומים.
כיוון שתוחלת החיים הנורמלית של גרנולוציטים היא מספר ימים בלבד, מח העצם מייצר תאים חדשים באופן שוטף על מנת שיחליפו את התאים הבוגרים במחזור הדם. כפי שציינו, בשלב שבו התאים בשלים מספיק בשביל לצאת ממח העצם, הם עוברים למחזור הדם.
התאים הלימפוציטים, נעים גם כן במערכת הלימפטית: אחת ממערכות ההגנה של הגוף נגד זיהומים, הבנויה מבלוטות לימפה (קשריות לימפה קטנות). בלוטות אלה מייצרות נוזל המכיל לימפוציטים, נמצאות בכל האזורים בגוף ומקושרות זו לזו ברשת מסועפות של כלי לימפה זעירים. בנוסף ניתן למצוא לימפוציטים במח העצם, בטחול, בכבד ובשקדים.
לוקמיה לימפוציטית כרונית היא הלוקמיה השכיחה ביותר. היא גורמת לחלוקה בלתי מבוקרת של לימפוציטים לא תקינים ובתוחלת חיים ארוכה מהרגיל של לימפוציטים לא בשלים, שלא מסוגלים להגן על הגוף מפני זיהומים. ככול שמתקדמת המחלה, התאים הצעירים ממלאים את מח העצם ומפריעים לייצור של תאי דם תקינים, לרבות טסיות דם, כדוריות דם אדומות ותאי דם לבנים.
מה הם הגורמים ללוקמיה לימפוציטית כרונית?
נכון להיום, לא ברור מה הם הגורמים למחלה אך ידוע שהיא פוגעת בעיקר באנשים מבוגרים. למעשה נדיר מאוד לאבחן לוקמיה לימפוציטית כרונית בקרב מטופלים לפני העשור החמישי לחייהם.
מה הם התסמינים של לוקמיה לימפוציטית כרונית?
לוקמיה לימפוציטית כרונית מתפתחת באיטיות רבה מאוד ולכן קשה לאבחן אותה בשלבים המוקדמים שלה. לפיכך, במקרים לא מעטים היא מתגלה באקראי במסגרת בדיקת דם שגרתית. חרף זאת תסמיני המחלה יכולים לבוא לידי ביטוי בהזעה לילית, אובדן משקל לא רצוני, חום גבוה, זיהומים תכופים, עייפות מוגברת, קוצר נשימה בתגובה למאמצים קלים בלבד, חבורות על פני העור המופיעות ללא חבלה קודמת, דימומים לא שגרתיים ולא מוסברים כמו דימום מהאף או מהחניכיים ועוד.
רוב התסמינים הם ביטוי למחסור בתאי דם מסוג מסוים: העייפות וקוצר הנשימה הם ביטוי לאנמיה על רקע מחסור בתאי דם אדומים, זיהומים תכופים מהווים ביטוי לירידה בכמות תאי הדם הלבנים התקינים והמתפקדים והנטייה לדימומים היא תוצאה של מחסור בטסיות דם, המשחקות תפקיד מרכזי במנגנוני הקרישה של הגוף.
איך מאבחנים לוקמיה לימפוציטית כרונית?
רופא המשפחה יפנה את המטופל לבדיקת דם ואם תוצאותיה יהיו חריגות, המטופל יופנה להמטולוג: רופא בעל מומחיות במחלות של מערכת הדם. ההמטולוג יבצע בדיקה גופנית, יבחן את בלוטות הלימפה, את הטחול והכבד ויברר את ההיסטוריה הרפואית והתעסוקתית של המטופל. אם נמצאה בבדיקות הדם נוכחות של תאי לוקמיה, יתכן מאוד שהמטופל יופנה לבדיקת מח עצם על מנת לאשש את החשדות ולקבוע את האבחנה. בבדיקה זו נוטלים באמצעות מחט דקיקה דוגמית ממח העצם על מנת לבחון אותה במעבדה (הדגימה ניטלת מהחלק האחורי של עצם האגן או מעצם החזה).
במקרים מסוימים יבוצעו בדיקות נוספות כמו ביופסיה מבלוטת הלימפה, בדיקה ציטוגנית, אפיון המערכת החיסונית, סריקת CT ועוד.
כיצד מטפלים בלוקמיה לימפוציטית כרונית?
נכון לכתיבת שורות אלה, לוקמיה לימפוציטית כרונית היא מחלה שאינה ניתנת לריפוי אך בהחלט ניתן לחיות איתה באיכות חיים טובה מאוד במשך שנים רבות. בשלבים המוקדמים של המחלה יש לבצע מעקב באופן קבוע הכולל ספירת דם תקופתית ובדיקות נוספות בהתאם לצורך. בשלב שבו מופיעים תסמינים שמקורם בלוקמיה או בשלב מתקדם הנקבע על סמך ממצאי הבדיקות, יש להעניק טיפול אונקולוגי הכולל לרוב טיפול ביולוגי וטיפול כימותרפי.
אולי יעניין אותך גם:
מנטורים מלווים ותומכים בחולי סרטן הדם
מה הם סיכויי ההחלמה מסרטן הדם? הנתונים מעודדים
