החלק האחרון של סקירת תרופות אנטי אפילפטיות הנמצאות כיום בשימוש וניתנות רק באמצעות מרשם רופא.
למוטריג'ין (למיקטל, Lamotrigine, Lamodex, Lamogine)
תרופה אנטי אפילפטית המשמשת בנוסף גם לטיפול בלוקים בהפרעה דו קוטבית. היא משמשת לטיפול בהתקפי טוני-קלוני ראשוניים ומשניים, התקפים מוקדיים וכן התקפים הקשורים לתסמונת לנוקס-גסטו. מבחינה כימית היא שונה מאוד מרוב התרופות האנטי אפילפטיות ולכן כמות תופעות הלוואי שלה קטנה יחסית.
במבוגרים ובילדים מעל גיל 12, התרופה יכולה לשמש כטיפול יחיד באפילפסיה, אך לא אחת היא נרשמת בשילוב עם תרופות נוספות. בשילוב עם תרופות אחרות היא יכולה להינתן גם לילדים החל מגיל שנתיים.
פרופיל תופעות הלוואי של התרופה כולל בין היתר פגיעה בערנות, הפרעות במערכת העיכול, חולשה, תוקפנות ורגזנות, נדודי שינה, ראייה כפולה, אטקסיה ועוד. יש לפנות באופן מידי לרופא בכל מקרה שבו מופיעה תגובה לא שגרתית בעור, בדגש על פריחה בועתית או שלפוחיות שכן השימוש בתרופה מעמיד את החולה בסיכון לפתח תסמונות מסוכנות דוגמת תסמונת לייל ותסמונת סטיבן-ג'ונסון.
פראמפאנל (Fycompa, Perampanel)
פראמפאנל היא תרופה המשמשת לטיפול בפרכוסים חלקיים העמידים לטיפול תרופתי. התרופה כלולה בסל הבריאות, אך תינתן אך ורק לחולים שמיצו את הטיפול בשלוש תרופות אנטי אפילפטיות שונות לפחות. המינון המינימאלי של התרופה שנמצא יעיל הוא ארבעה מיליגרם ליום והתרופה נמכרת בטבליות של 2,4,6,8,10 ו- 12 מ"ג.
תופעות הלוואי השכיחות ביותר של פראמפאנל הן עייפות, נטייה לישנוניות, סחרחורת, עלייה במשקל, זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, אי שקט, אטקסיה, ורטיגו, חרדה, הפרעות בשיווי המשקל, ראייה מטושטשת, חולשה, שינה מרובה, נטייה לתוקפנות ודיסארתריה.
במספר מקרים דווח על אירועים נוירו-פסיכיאטריים חמורים בעקבות נטילת התרופה. מקרים אלו נחשבים לחריגים במיוחד, אך חשוב להיות מודעים אליהם. מדובר בין היתר בהתנהגות מאיימת, מחשבות אלימות ואפילו מחשבות על רצח. אי לכך, חשוב מאוד שהמטפלים של החולים והחולים עצמם ידווחו לרופא המטפל בהם על כל סימן להתנהגות לא שגרתית.
לקוסאמיד (וימפאט, Lacosamid)
לקוסאמיד היא תרופה המשמשת כטיפול משלים בפרכוסים חלקיים וכן משמשת לטיפול בכאב נוירופתי בחולי סוכרת. תופעות הלוואי השכיחות ביותר של לקוסאמיד, שגורמות להפסקת הנטילה של התרופה בקרב המטופלים הן אטקסיה, סחרחורת, הקאות, בחילות, ראייה כפולה, ראייה מטושטשת וורטיגו. תופעות אלו מופיעות בכעשרה אחוז מהחולים. תופעות נדירות יותר הן תחושת ייאוש, בעיות זכרון, אובדן תיאבון ועצבות.
התרופה משווקת בטבליות במינון של 50, 100, 150 ו- 200 מ"ג. היא נמכרת כמובן רק במרשם רופא ונרשמת לחולים מגיל שש עשרה ומעלה בלבד. נכון להיום אין מספיק מידע בנוגע להשפעת התרופה על העובר ועל התינוק היונק. אי לכך, לא מומלץ לעשות בה שימוש במהלך ההיריון ותקופת ההנקה. בדרך כלל המינון ההתחלתי הוא שתי מנות של חמישים מ"ג (אחת בבוקר ואחת בערב), כאשר ניתן להגדיל מדי שבוע את המינון בעד מאה מ"ג תחת פיקוח רפואי. המינון היומי המרבי המותר הוא 400 מ"ג המחולקים לשתי מנות.
Clorazepate (Novo-Clopate, Tranxene)
תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים שלא משווקת בישראל, המשמשת לטיפול בהפרעות שינה, הפרעות חרדה, אפילפסיה ותסמיני גמילה מאלכוהול. המינון ההתחלתי של התרופה הוא 15-60 מ"ג ליום כאשר יש ליטול את התרופה בין פעמיים לארבע פעמים ביום. התרופה ניתנת לרכישה בארצות הברית ובמדינות האיחוד האירופאי בטבליות במינון של 3.75, 5, 7.5, 10, 2- ו- 50 מ"ג.
השימוש בתרופה במהלך הטרימסטר השלישי של ההיריון מעמיד את העובר בסיכון לתסמיני גמילה חמורים מבנזודיאזפינים. תסמינים אלו כוללים בין היתר היפוטוניה (מתח נמוך בשרירים), קושי ביניקה, בעיות נשימה, שינויים בצבע העור ועוד. תסמינים אלו עשויים להימשך מספר חודשים לאחר הלידה.
מאחר ובדומה ליתר התרופות במשפחת הבנזודיאזפינים, גם תרופה זו גורמת להתפתחות של תלות, הרי שהשימוש בה לא מומלץ לתקופות ארוכות. תלות זו מתפתחת בקרב שליש מהמטופלים בבנזודיאזפינים העושים שימוש בתרופות אלו במשך יותר מארבעה שבועות ברציפות.
אתוסוקסימיד (Ethosuximide)
תרופה אנטי אפילפטית המשמשת למניעה של התקפי ניתוק (אבסנס). בדרך כלל השימוש בתרופה נמשך מספר שנים. התרופה ניטלת בסירופ אחת ליום. בדרך כלל התרופה משפיעה תוך שעתיים עד ארבע שעות מהנטילה ומשך ההשפעה שלה הוא שלושים עד חמישים שעות.
תופעות הלוואי השכיחות שלה הן סחרחורת, שלשול, אובדן של התיאבון, הקאות, בחילות, ירידה לא רצונית במשקל, כאבי בטן, רגישות ונפיחות בחניכיים וכאבי ראש. יש לפנות באופן בהול לרופא בכל מקרה של עלייה בתדירות הפרכוסים האפילפטיים, תסמינים הקשורים לזאבת אדמנתית מערכתית כמו למשל נפיחות בפנים וכאבי מפרקים, סימני זיהום כמו כאבי גרון וחום גבוה, מחשבות אובדניות, עילפון או הפרעות שינה.
הדיכוי של מערכת העצבים גובר כאשר נעשה שימוש בתרופה בשילוב עם תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית כמו לדוגמה נוגדי דיכאון או תרופות להשריית שינה. כמו כן תרופה זו גורמת לעלייה בריכוז פניטואין בדם ולכן מגדילה את הסיכוי לתופעות לוואי של פניטואין כאשר היא ניטלת בשילוב עמה.
פלבאמאט (Felbamate, Felbatol)
תרופה המשמשת לטיפול בפרכוסים חלקיים במבוגרים ובפרכוסים חלקיים וכלליים בילדים הקשורים לתסמונת לנוקס-גסטו. מאחר והתרופה מעמידה את המשתמשים בה בסיכון לפתח אנמיה אפלסטית ובסיכון לאי ספיקת כבד, השימוש בה שמור למקרים חריגים מאוד של אפילפסיה העמידה לטיפולים תרופתיים אחרים. התרופה נמכרת בטבליות במינון של 400 או 600 מ"ג.
תופעות הלוואי של התרופה כוללות הקאות, בחילות, סחרחורת, כאבי ראש, ישנוניות ותיאבון מוגבר. שכיחות המקרים של אנמיה אפלסטית בחולים העושים שימוש בתרופה נעה בין 1:3600 ל- 1:5000 כאשר בשלושים אחוז מהמקרים מדובר באנמיה קטלנית ומסכנת חיים. שכיחות אי ספיקת כבד בחולים נעה בין 1:24000 ל- 1:34000 כשסך הכול ארבעים אחוז מהמקרים קטלניים.
גאבאפנטין (Fanatrex, Gralise, Gabapentin)
תרופה נגד פרכוסים הנרשמת לטיפול בהתקפים חלקיים בשילוב עם תרופות אנטי אפילפטיות אחרות. היתרון המרכזי של תרופה זו בא לידי ביטוי במיעוט היחסי של התגובות הבין תרופתיות שלה. התרופה ניטלת בכמוסות שלוש פעמים ביום. ביום הראשון של הטיפול במבוגרים יש ליטול 300 מ"ג לפני השינה, ביום השני של הטיפול 300 מ"ג בבוקר ובערב וביום השלישי שלוש מנות בנות 300 מ"ג כל אחת. את המינון ניתן להעלות באופן הדרגתי ותחת פיקוח רופא עד ל- 1800 מ"ג ליום.
בילדים בני שלוש עד 12 המינון ההתחלתי המקסימאלי הוא 15 מ"ג על כל ק"ג משקל גוף, כאשר את הכמות היומית יש לחלק לשלוש מנות נפרדות על פני היום. המינון המקסימאלי בילדים הוא 50 מ"ג על כל ק"ג משקל גוף. משך ההשפעה של התרופה הוא עד שמונה שעות ותחילת ההשפעה היא עד שלוש שעות מהנטילה.
פרופיל תופעות הלוואי כולל סחרחורת, חולשה, עייפות, תנועות עיניים בלתי רצוניות, נדודי שינה, בחילות וקשיי ריכוז.
פרימידון (Primidone, Prysoline)
תרופה אנטי אפילפטית השייכת למשפחת הברביטורטים. התרופה ניטלת בטבליות בין שלוש לארבע פעמים ביום, שכן השפעתה נמשכת עד שמונה שעות לכל היותר. מתחת לגיל שמונה המינון המומלץ הוא 10-25 מיליגרם על כל ק"ג משקל גוף והמינון המומלץ לילדים מגיל שמונה ומעלה הוא 250 מ"ג בין שלוש לארבע פעמים ביום. בכל מקרה אין לעבור מינון של 2 גרם ליום.
תרופה זו מפחיתה את היעילות של גלולות למניעת היריון ובנוסף ככול הנראה מעמידה את העובר בסיכון למומים מולדים. עם זאת, היא בטוחה לשימוש בתקופת ההנקה. תופעות הלוואי השכיחות של התרופה הן בחילות והקאות, ישנוניות, טשטוש, סחרחורת ואובדן התיאבון. תופעות חמורות יותר הדורשות התייחסות רפואית הן חום גבוה, חולשה מוגזמת, שינויים במצב הרוח, הפרעות ראייה, תגובה אלרגית מסוכנת ותנועות עיניים לא רצוניות.
טיגאבין (Tiagabine, Gabitril)
תרופה זו אושרה לשימוש על ידי ה- FDA לטיפול בהתקפים חלקיים בחולים בני שתיים עשרה ומעלה. בנוסף היא משמשת לטיפול בלוקים בהפרעות חרדה וכאבים נוירופתיים כמו לדוגמה במקרה של חולי פיברומיאלגיה. תופעות הלוואי של התרופה הן בלבול, הפרעות דיבור, נימול, נמנום ובחולים שלא סובלים מאפילפסיה, היא עלולה להוביל להתפתחות של פרכוסים. תופעה זו מתרחשת בעיקר בחולים הנוטלים תרופות אחרות המורידות את סף הפרכוס. תרופה זו לא משווקת כיום בישראל.
חומצה ולפרואית (Valproic acid, ולפורל, דפלפט כרונו, דפלפט)
תרכובת כימית המשמשת לטיפול בהפרעות מצב רוח ואפילפסיה. לראשונה סונתזה החומצה בשנת 1882, אך רק בשנת 1962 התגלה כי התרכובת הינה בעלת השפעה אנטי אפילפטית. היא אושרה לשימוש כתרופה לטיפול באפילפסיה בשנת 1967 ותוך זמן קצר הפכה לתרופה האנטי אפילפטית הנמכרת ביותר בעולם.
בין היתר התרופה משמשת לריסון התקפים מוקדיים מורכבים, מיוקלונוס, התקפים טונים-קלוניים, אפילפסיה מיוקלונית של גיל הנעורים, התקפי ניתוק והתקפים הקשורים לתסמונת לנוקס-גסטו. בנוסף לכך, היא משמשת במספר מדינות כתרופת קו שני לטיפול בסטטוס אפילפטיקוס.
אין ליטול את התרופה במהלך ההיריון שכן היא מגדילה את הסיכון להתפתחות של מומים מולדים וכן מעמידה את העובר בסיכון ללקות שכלית. תופעות הלוואי השכיחות של התרופה הן עלייה במשקל ו/או הפרעות שונות במערכת העיכול. תופעות לוואי המופיעות בשכיחות נמוכה יותר הן נשירת שיער, נמנום, אקנה, בצקת, עייפות, רעידות בידיים ובחילות. מינון יתר של חומצה ולפרואית עלול להוביל לדיכוי מערכת הנשימה, קהות חושים, תרדמת ואפילו לגרום למותו של המטופל.
זוניסאמיד (Zonisamide, Zonergan)
זוניסאמיד משמשת לטיפול כתרופה משלימה בהתקפים חלקיים במבוגרים, infantile spasm, פרכוסים הקשורים לתסמונת לנוקס-גסטו, התקפים כלליים, מיוקלונוס והתקפים טוני-קלוניים. תופעות הלוואי השכיחות ביותר של התרופה המופיעות ביותר מעשרה אחוז מהחולים הן אובדן התיאבון, ישנוניות, סחרחורת, ראייה כפולה, דיכאון, בלבול, אי שקט ונטייה לרגזנות.
מידזולם (Midazolam, דורמיקום)
תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים המשמשת להרגעה לפני ניתוחים, להרדמה ולטיפול בבעיות שינה. התרופה נמצאת בשימוש בקרב חולי אפילפסיה אך ורק לטיפול בסטטוס אפילפטיקוס. התרופה נמצאת בשימוש בהקשר זה בעיקר במקרים שבהם ההתקף לא פסק לאחר שימוש בתרופות אחרות. היתרונות המרכזיים של התרופה בכל הקשור לטיפול בסטטוס אפילפטיקוס הם שהיא ניתנת להמסה במים ובנוסף לכך משפיעה במהירות רבה מאוד.
