לוקמיה לימפובלסטית חריפה היא מחלה סרטנית המופיעה בעיקר בצעירים מתחת לגיל 25 ובמבוגרים מעל גיל 75. מדובר במחלה הפוגעת בתאי דם לבנים מסוג לימפוציטים, בשלב שבו הם צעירים ואינם בשלים עדיין. בשלב זה הם נקראים תאים בלסטים או לימפובלסטים. במצב תקין, תאי הדם הלבנים מתרבים באופן מבוקר ומאורגן.
בחולי לוקמיה לימפובלסטית חריפה, תהליך ההתרבות יוצא משליטה והלימפובלסטים מתרבים ללא בקרה ולפני שתהליך ההבשלה מושלם. כפועל יוצא מכך, התאים הבלסטים ממלאים את מח העצם ופוגעים בתהליכי הייצור של תאי הדם התקינים.
כיוון שהתאים הבלסטים אינם בשלים, הם לא מסוגלים למלא את תפקידם והסיכון ללקות בזיהומים עולה. כמו כן, כיוון שמח העצם לא מסוגל לייצר טסיות דם ותאי דם אדומים באופן תקין, חולי לוקמיה סובלים מנטייה לדימומים ומאנמיה.
מה הם הגורמים ללוקמיה לימפובלסטית חריפה?
הגורמים למחלה אינם ידועים אך ישנם מספר גורמים שמגדילים את הסיכון לחלות בלוקמיה לימפובלסטית חריפה. להלן החשובים שבהם:
- חשיפה לקרינה – חשיפה לרמות גבוהות של קרינה בעקבות פיצוץ אטומי או תאונה גרעינית למשל, מוכרת כיום כגורם סיכון לחלות בלוקמיה לימפובלסטית חריפה. בנוסף בשנים האחרונות פורסמו מספר עבודות מחקריות שהצביעו על כך שמגורים בסמיכות למרכזים גרעיניים מגדילים את הסיכון גם כן לחלות במחלה. יחד עם זאת, לא נמצאו הוכחות חותכות בקשר לכך והנושא נמצא עדיין בבדיקה.
- ליקויים גנטיים – רוב המקרים של לוקמיה לימפובלסטית חריפה לא נגרמים כתוצאה מגן פגום ולכן בני משפחתו של אדם שחולה במחלה, לא נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בה בעצמם. יחד עם זאת אנשים הסובלים מהפרעות גנטיות וכרומוזומליות מסוימות כמו אנמיה על שם פנקוני או תסמונת דאון, אכן נמצאים בסיכון גבוה יחסית לחלות במחלה.
- חשיפה לכימיקלים – ישנם מספר חומרים כימיים כמו בנזן ומגוון ממיסים אחרים הנמצאים בשימוש בתעשיות שונות, שידוע כי חשיפה אליהם מגדילה את הסיכון לחלות בלוקמיה לימפובלסטית חריפה.
מה הם התסמינים של לוקמיה לימפובלסטית חריפה?
התסמינים המרכזיים של המחלה נובעים מעלייה במספר התאים הבלסטים, המפחיתים את מספר תאי הדם התקינים. על רקע זה עשויים להופיע התסמינים הבאים:
- זיהומים חוזרים ונשנים – זיהומים המופיעים באופן תדיר ויוצא דופן בשל המחסור בתאי דם לבנים בשלים המתפקדים בצורה תקינה.
- כאבים במפרקים ובעצמות – כאבים במפרקים ובעצמות הם תוצאה של לחץ המופעל על ידי התאים הממאירים על רקמות אלה.
- עייפות חמורה – חולי לוקמיה לימפובלסטית חריפה עשויים לסבול מעייפות בתגובה למאמצים קטנים ביותר ולהגיע אף לקוצר נשימה על רקע המחסור בכדוריות הדם האדומות הנושאות את החמצן במחזור הדם.
- חיוורון – חיוורון הוא אחד מתסמיני האנמיה שמקורה במחסור בכדוריות דם אדומות.
- דימומים חריגים – תופעות כמו דימום מהחניכיים, דימום חריף במהלך המחזור החודשי, דימומים תכופים מהאף וחבורות המופיעות על פני העור ללא כל פציעה קודמת, נובעות כתוצאה מירידה במספר טסיות הדם.
- היעדר תסמינים – יתכן בהחלט מצב שבו החולה לא יסבול מאף לא אחד מהתסמינים שהוזכרו לעיל. לפיכך במקרים לא מעטים המחלה מאובחנת במקרה בעקבות בדיקת דם שגרתית. חשוב מאוד לציין גם כן כי מדובר בתסמינים שעשויים להתפתח בעקבות שורה ארוכה של מחלות אחרות שכן לא מדובר בתסמינים הספציפיים למחלה כזו או אחרת.
כיצד מאבחנים לוקמיה לימפובלסטית חריפה?
תהליך האבחון של לוקמיה לימפובלסטית חריפה כולל בראש ובראשונה בדיקות דם שמטרתן למדוד את כמות תאי הדם השונים. בהתאם לצורך, בהינתן החשד למחלה, יופנה המטופל לביצוע דגימת מח עצם. בבדיקה זו נוטלים דגימה של מח עצם מהחלק האחורי של עצם האגן או מעצם החזה על מנת לבדוק האם קיימת נוכחות של לימפוציטים לא תקינים.
בדיקות נוספות המבוצעות לחולי לוקמיה לימפובלסטית חריפה הן ניקור מותני (במטרה לבחון האם התאים הסרטניים התפשטו למערכת העצבים המרכזית), צילום חזה (לאבחון בלוטות לימפה מוגדלות), בדיקה לאבחון כרומוזום פילדלפיה (פגם כרומוזומלי שניתן לאבחן בקרב חלק מהחולים) ועוד.
כיצד מטפלים בלוקמיה לימפובלסטית חריפה?
מטרת הטיפול היא להשמיד את התאים הסרטניים ולהחזיר את מח העצם לתפקוד תקין, כשבדרך כלל טיפול הבחירה הוא כימותרפי. כיוון שחלק מהתרופות הכימותרפיות לא מסוגלות לעבור את מחסום הדם-מוח, יתכן שיהיה צורך להזריק את התרופות במסגרת ניקור מותני (במקרה שבו התרחשה נדידה של תאים סרטניים למערכת העצבים המרכזית).
