אבחון אפילפסיה הוא תהליך מורכב שיכול להימשך במקרים מסוימים אף מספר שבועות. זאת כיוון שהאבחון מבוסס בעיקר על איתור דפוסי פעילות חשמלית מוחית לא תקינים ודפוסים אלה לא נוכחים בכל רגע נתון. המשמעות היא שגם במקרים שבהם לא ניתן לאתר את הדפוסים הלא תקינים בבדיקה הראשונית, הרי שלא ניתן לקבוע בוודאות שהנבדק לא סובל מאפילפסיה.
במסגרת האבחון יש לאפיין את סוג ההתקפים מהם סובל הנבדק (התקף פוקאלי, כללי ועוד), לסווג את התסמונת האפילפטית (אפילפסיה גנטית, מטבולית או מסיבה שאינה ידועה) וכן לנסות במידת האפשר לבודד את המיקום שבו מתחיל ההתקף במוח, אם מדובר בהתקף מוקדי. לצורך קבלת המידע המתאים יש לבצע למטופל מגוון בדיקות כשהבדיקה הבסיסית ביותר היא בדיקת EEG, המאפשרת לבצע רישום של הפעילות החשמלית של המוח בזמן אמת.
במקרים מסוימים יהיה צריך לאשפז את הנבדק ולבצע את הבדיקה בשילוב עם צילום וידאו במשך מספר ימים, על מנת שניתן יהיה להתרשם במקביל מדפוסי הפעילות החשמלית המוחית ומהתמונה הקלינית בזמן התקף.
ישנן בדיקות נוספות שייתכן שייכנסו לתמונה בשלב זה או אחר של תהליך האבחון כמו לדוגמה MEG שמאפשרת לאתר את המיקום של המוקד האפילפטי ברמת דיוק גבוהה מאוד, בעיקר במקרים שבהם מדובר במוקד אפילפטי שטחי, רישומי EEG פולשניים, MRI מוח ועוד.
כיצד רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בתהליך האבחון של האפילפסיה?
רשלנות רפואית באבחון אפילפסיה יכולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים להלן:
- אי הפניית המטופל לביצוע הבדיקות המתאימות – ישנם תסמינים ספציפיים המצדיקים הפניה לבדיקת EEG כשבראש ובראשונה מדובר בפרכוס אפילפטי. אם על אף התסמינים הרלוונטיים בחר הרופא שלא להפנות את המטופל לביצוע בדיקת EEG, ייתכן מאוד שקיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון אפילפסיה. זאת כמובן אם יתברר במועד מאוחר יותר שהיה בתסמינים בשביל להעיד על התקף אפילפטי.
- אבחון שגוי מסוג false negative – הכוונה היא למקרה שבו בוצעו הבדקות המתאימות ולמרות שהנבדק סובל מאפילפסיה, האבחון לקה בחסר וכתוצאה מכך ההפרעה נותרת לא מאובחנת.
- אבחון שגוי מסוג false positive – זוהי צורה נוספת של טעות באבחון, הבאה לידי ביטוי באבחון אפילפסיה בנבדק שלא סובל הלכה למעשה מאפילפסיה כלל.
- אבחון שגוי של סוג האפילפסיה – כיום ידועות למעלה מארבעים צורות שונות של אפילפסיה. אי לכך, הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון שגוי של סוג התסמונת האפילפטית.
- אבחון שגוי של המוקד האפילפטי – איתור מדויק של המוקד האפילפטי הינו קריטי בעיקר במקרים בהם המטופל מועמד לניתוח לכריתת המוקד האפילפטי.
מה הן ההשלכות האפשריות של רשלנות רפואית באבחון אפילפסיה?
רשלנות רפואית באבחון אפילפסיה יכולה לגרום לכך שהמטופל לא יזכה לטיפול המתאים לו. במקרה הזה מצבו עשוי להחמיר ולהידרדר והוא עלול לסבול מהתקפי אפילפסיה נוספים, שעל ידי אבחון מתאים ניתן היה למנוע.
בנוסף לכך, אבחון שגוי עלול להוביל לכך שאדם בריא יקבל תרופות נגד אפילפסיה או שאדם הסובל מאפילפסיה מסוג מסוים, יקבל תרופות המתאימות לסוג אחר של אפילפסיה. במקרים חמורים במיוחד, זיהוי שגוי של המוקד האפילפטי עשוי להוביל לניתוח המבוצע באזור הלא נכון במוח.
האם התקיימה רשלנות רפואית באבחון אפילפסיה?
על מנת להוכיח כי אכן התקיימה רשלנות רפואית באבחון אפילפסיה יש להוכיח כי כל רופא סביר היה יכול לאבחן את ההפרעה בהסתמך על הנתונים, כי למטופל נגרם נזק ושבין הטעות בתהליך האבחון לנזק ישנו קשר של סיבה ותוצאה.
