הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות היא בין התחלואות הפסיכיאטריות הנלוות לאפילפסיה, השכיחה בעיקר בילדים. אמנם לא ברור עדיין מה הם הגורמים לשכיחות הגבוהה של ההפרעה בחולי האפילפסיה, אך לפי חלק מהחוקרים המובילים בתחום נראה כי ישנם מנגנונים נוירו-ביולוגיים המעורבים בהתפתחות המוקדמת של המוח הקשורים הן להתפתחות האפילפסיה והן להתפתחות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
ההימצאות של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בחולי אפילפסיה היא כ- 7.76 מקרים עבור כל 1000 שנות אדם ו- 3.22 מקרים עבור כל אלף שנות אדם במטופלים ללא אפילפסיה. ההימצאות של אפילפסיה בסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות היא 3.24 מקרים עבור כל 1000 שנות אדם ואילו ההימצאות של ההפרעה במטופלים ללא אפילפסיה היא 0.78 מקרים עבור כל אלף שנות אדם.
ישנן תרופות אנטי אפילפטיות רבות שיכולות לגרום להופעת תסמינים המזכירים תסמינים של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות כשבעיקר מדובר על תרופות ממשפחת הברביטורטים ותרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. ריטלין, המשמשת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות עשויה להחמיר התקפים בסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, אך באופן כללי נחשבת כתרופה הבטוחה לשימוש באלו שלא סובלים מהתקפים.
ההשפעה של ריטלין על חומרת ותדירות ההתקפים בילדים אפילפטיים שאובחנו עם ADHD
למרות שקיימת שכיחות גבוהה יחסית של ילדים הסובלים מאפילפסיה העמידה לטיפולים התרופתיים ו- ADHD, ההשפעה של ריטלין על תדירות וחומרת ההתקפים האפילפטיים בחולים אלה עדיין לא ידועה. זאת כיוון שישנם חששות מפני מתן ריטלין לחולים הסובלים מאפילפסיה חמורה. במחקר עדכני יחסית, שפורסם בשנת 2013, נבדקה ההשפעה של ריטלין על 22 ילדים שסבלו במקביל מ- ADHD ואפילפסיה חמורה.
סך הכול הילדים שלקחו חלק במחקר קיבלו ריטלין במשך שלושה חודשים ולאחר מכן בדקו הרופאים שינויים בחומרת ותדירות ההתקפים, תסמינים של ADHD וכן נבדקו תופעות הלוואי של הטיפול. לאחר שלושה חודשי טיפול נמצא כי 73% מהילדים חוו שיפור משמעותי ביותר בחומרת הפרעת הקשב, עד כדי היעלמות התסמינים. בנוסף לכך, השימוש בריטלין הפחית את חומרת הפרכוסים.
בארבעה מהנבדקים תדירות ההתקפים עלתה, אך רק נבדק אחד פרש מהמחקר כתוצאה מכך. רוב הנבדקים לא סבלו מתופעות לוואי חמורות. ממצאים דומים נמצאו במחקרים נוספים שבחנו את ההשפעה של ריטלין על ילדים אפילפטיים הסובלים מ- ADHD, כאשר המסקנות של החוקרים פחות או יותר זהות: ריטלין עשוי להגביר את תדירות הפרכוסים האפילפטיים בחלק מהמטופלים, אך בדרך כלל לא ישפיע על ילד המאוזן תרופתית.
באופן כללי כאשר הורים לילד אפילפטי הסובל מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות פונים לרופא לקבל טיפול תרופתי, ישנה חשיבות עליונה להתייחסות למחלת האפילפסיה וכן לתרופות השונות שהוא נוטל בשגרה. במקרים האלו יש להקפיד על ביצוע מעקב אחרי מצבו של הילד ולשים לב לכל שינוי בחומרת או תדירות ההתקפים במהלך הטיפול.
