רבים לא יודעים זאת, אבל לא כל מקרה שבו ילד או מבוגר מפרכס ללא שליטה, הוא תוצאה של אפילפסיה. ישנו מגוון רחב של גורמים שיכולים להוביל לפרכוסים כמו לדוגמה חום גבוה, תגובה אנפילקטית לחיסון, התקפי עצירת נשימה ועוד. למעשה ישנה קבוצה של הפרעות הנקראות הפרעות התקפיות של הילדות המחקות אפילפסיה (Conditions similar to epilepsy), המאופיינות בהתקפים דרמטיים וחדים המזכירים מבחינה קלינית את ההתקפים האפילפטיים.
ההבדלים בין פרכוס שאינו אפילפטי לבין פרכוס אפילפטי לא תמיד ברור וייתכן מאוד שלמתבונן מהצד הפרכוס שאינו אפילפטי יהיה זהה לפרכוס אפילפטי. עם זאת, ההתייחסות לפרכוס אפילפטי ולפרכוס שאינו אפילפטי שונה מאוד מבחינת האבחון ומבחינת הטיפול.
אילו מצבים רפואיים יכולים להזכיר התקפי אפילפסיה?
כפי שציינו, בזמן אמת, כלומר במהלך ההתקף עצמו, לרוב לא ניתן יהיה לדעת על איזה רקע התפתח ההתקף. כך לדוגמה התקפי עצירת נשימה הם התקפים המאופיינים בהתכווצויות ותנועות קצביות של שרירי הרגליים והידיים, אובדן הכרה לזמן קצר, אובדן שליטה על הסוגרים ועצירת נשימה פתאומית.
השכיחות של התקפים אלו במהלך הילדות המוקדמת נחשבת לגבוהה יחסית ולעתים קרובות הם דורשים ביצוע אבחנה מבדלת לאפילפסיה.
זהו הדין גם בנוגע להתקפי עילפון בילדים, הנקראים סינקופה. סינקופה היא התקף קצר של אובדן טונוס שרירים ואובדן הכרה המהווה תגובה פיזיולוגית למצבי לחץ נפשי חמור או לחום סביבתי קיצוני. ההתקפים מאופיינים באובדן הכרה שיכול להימשך עד דקה, כאשר לאחר ההתקף החזרה להכרה מלאה מידית. במקרים רבים ההתקפים מופיעים לאחר שהילד מפחד או כועס מאוד.
גם כאבי ראש התקפיים יכולים לגרום לתסמינים המזכירים התקף אפילפסיה. כאבי ראש התקפיים יכולים לגרום בחלק מהמקרים להקאות. אחת מההפרעות הפרכוסיות המוכרות ביותר היא פרכוסי חום כשלמעשה מכל ההפרעות הפרכוסיות, פרכוסי חום מהווים את ההפרעה השכיחה ביותר.
ביצוע אבחנה מבדלת בין פרכוסים אפילפטיים לפרכוסים על רקע אחר
על מנת שניתן יהיה להבדיל בין פרכוס אפילפטי לפרכוס שהתפתח על רקע אחר, יש להכיר את התסמינים בהם באים ההתקפים השונים לידי ביטוי ואת התסמינים בהם ההתקפים האפילפטיים לידי ביטוי. כמו כן חשוב להכיר את גורמי הסיכון השונים להתפתחות הפרכוסים השונים ואת עיתוי הפרכוסים. כך לדוגמה אם מדובר בילד בריא בין גיל שלושה חודשים לחמש שנים, המגיע ממשפחה עם היסטוריה של פרכוסי חום, הנמצא ביום המחלה הראשון, רוב הסיכויים שמדובר בילד הסובל מפרכוסי חום ולא בילד הסובל מהתקף אפילפסיה.
הבעייתיות בביצוע האבחנה המבדלת היא שבחלק מהמקרים לא ניתן יהיה להבחין בין סוגי הפרכוסים השונים מבלי לבצע בדיקות מתקדמות. הכוונה היא למשל לבדיקת EEG, אק"ג ל- 24 שעות, CT מוח, MRI ועוד. באופן כללי בכל מקרה שבו הופיע פרכוס אחד, יש לפנות לאבחון רפואי.
ההבדל מבחינה טיפולית
ישנו שוני משמעותי מאוד מבחינת הטיפול בסוגי הפרכוסים השונים. בדרך כלל עד שניתן יהיה להגיש טיפול רפואי, הפרכוס ייפסק מעצמו ולכן הכוונה היא לטיפול שמטרתו למנוע את ההתקפים הבאים. הטיפול באפילפסיה מבוסס ברובו על תרופות אנטי אפילפטיות, במקרים מסוימים ייעשה ניסיון להסיר את המוקד האפילפטי המוחי בניתוח וכן ישנה אפשרות להשתיל בניתוח קוצב לגירוי העצב התועה. בילדים הסובלים מאפילפסיה העמידה לטיפול תרופתי ניתן לנסות לטפל באמצעות דיאטה קטוגנית.
הטיפול המניעתי בפרכוסי חום כולל נרות רקטליים של פנובארביטאל, בהתקפי עצירת נשימה מטפלים עם אטרופין או תרופות דמויות אטרופין, בכאבי ראש התקפיים מטפלים עם חוסמי ביטא ארוכי טווח ועוד.
