ישנם תלמידים רבים במערכת החינוך הישראלית המגיעים לגני הילדים ולבתי הספר מדי יום ביומו, הסובלים ממחלות כרוניות שונות. אמנם רובם המוחלט של הילדים הסובלים מאפילפסיה לומדים במסגרות של חינוך רגיל, אך חשוב לזכור כי אפילפסיה בדומה לכל מחלה כרונית באשר היא, עשויה לגרום לפגיעה בתפקוד החברתי והאינטלקטואלי, בחיי החברה ובנוסף להוביל להפסד של ימי לימודים.
משרד החינוך נערך ומחויב לתת מענה הולם לכל תלמיד בהתאם לצרכים המיוחדים הנגזרים מאופי המחלה הספציפית ממנה הוא סובל. לצורך כך מנחה משרד החינוך את הצוותים החינוכיים בנוגע לאופן שבו עליהם להתנהל עם ילדים הסובלים מאפילפסיה על מנת שיוכלו להקל, לסייע ולמנוע נזקים אפשריים.
חשיבות ההיכרות עם המחלה
מאחר ומדובר במחלה מורכבת, ישנה חשיבות עליונה לכך שכל מורה או גננת שתחת פיקוחם נמצאים ילדים חולי אפילפסיה, ישקיעו מזמנם וממרצם וילמדו את הפרטים הרלוונטיים בנוגע למחלה. יש לציין כי משרד החינוך פונה להורי הילדים, על מנת שייקחו חלק פעיל בחינוך ובלימוד אנשי הצוות החינוכי ושיסייעו בהקניית הידע החשוב.
הנחיות כלליות
- לאחר כל אחד מההתקפים האפילפטיים חשוב לאפשר לילד לנוח ולעזור לו לחזור לעצמו בתנאים המתאימים.
- אין לנתק או להרחיק תלמיד אפילפטי מהפעילות החינוכית בגן או בבית הספר. כל עוד מחלתו של הילד מאוזנת תרופתית, באפשרותו להשתתף בכל פעילות שהיא בבית הספר ובגן, למעט במקרים בהם התקבלו הוראות אחרות מהורי התלמיד.
- יש להקפיד הקפדה יתרה על הכללים הבאים: ערנות מרבית ותשומת לב לתופעות הקשורות לאפילפסיה, דיווח להורי הילד על כל שינוי במצבו, להתנהג באופן ההולם במהלך התקף ולטפל בכל בעיה חברתית שעשויה להתעורר על רקע ההתקפים והמחלה.
- על המורה לבחון את האפשרות להעניק לתלמיד הסובל מאפילפסיה הקלות בלימודים כשבין היתר מדובר במתן אפשרות להיבחן בעל פה או הארכת זמן בבחינות. זאת כיוון שבקרב ילדים הסובלים מאפילפסיה קיימת שכיחות גבוהה במיוחד של הפרעות קשב וריכוז.
- חשוב ביותר להימנע מהגבלות שלא לצורך או מהגבלות יתר.
- לקראת כל פעילות מיוחדת בדגש על אירוע חגיגי, טיול בטבע או פעילות גופנית, יש להתייעץ עם הורי הילד או לבקש חוות דעת רפואית בכתב הכוללת הוראות והנחיות להיערכות לכל מצב של התקף.
חשוב להקפיד על שיתוף פעולה בין המשפחה לצוות החינוכי ולשמור על קשר רציף עם ההורים לשם היערכות הולמת והבטחת סביבה נוחה ובריאה לילד.
