טרשת נפוצה, מחלה ממשפחת המחלות האוטואימוניות, נחשבת למחלה ניוונית בעל השפעה ניכרת על מערכת העצבים. מכיוון שאחוז מסוים מהחולים סובלים מפגיעה תפקודית ניכרת כבר בגיל צעיר יחסית עולה במשנה תוקף השאלה מהי ההשפעה של המחלה על היכולת לקבל רישיון נהיגה או לשמר את הרישיון הקיים.
מכיוון שבמקרים של אדם החולה במחלה או נכות עם השפעה תפקודית יתכנו מצבים של שלילת הרישיון, שאלה זו בהחלט רלוונטית גם לחולי טרשת נפוצה.
נהיגה ויכולת תפקוד
מחלת טרשת נפוצה הינה מחלה ניוונית, שהשפעתה על החולה הינה הדרגתית בדרך כלל. על מנת להבין כיצד משפיעה המחלה על יכולת הנהיגה ועל היכולת לקבל רישיון נהיגה או להימנע משלילתו חשוב לקחת בחשבון שרבים מהחולים הינם בעלי כושר תפקוד גבוה למשך שנים רבות.
יחד עם זאת, בקרב חולים מסוימים ניכרת ירידה הדרגתית ומהירה במגוון היבטים תפקודיים שיכולים להשפיע על יכולת הנהיגה וכך – על היכולת לשאת רישיון נהיגה.
בקרב החולים קיימים מצבים של:
- ירידה ביכולת התנועה – בשל קושי בתיאום בין תנועות של השרירים, מצבי חוסר יציבות וסחרחורות, כאבים בשרירים ופרכוסים. גם כאבים שיכולים להיות חזקים יכולים להשפיע על יכולת התנועה הנדרשת כדי להפעיל בבטחה את מערכות הרכב.
- ירידה בתפקודי הראיה – כגון ראיה מטושטשת, ירידה ביכולת ההבחנה בצבעים.
- ירידה ביכולות ספציפיות של תפקוד הכרתי (פגיעה קוגניטיבית) – המשמעות היא למעשה הארכה של זמן התגובה הנדרש בשל עיבוד מידע איטי.
הרופא חייב לדווח
יש להדגיש שרבים מחולי טרשת נפוצה בהחלט יכולים לנהוג בצורה טובה למדי ולא להוות סכנה לעצמם או לציבור, לפחות עד שהמחלה מגיעה לשלב מתקדם. לכן, קבלת רישיון או שימור של רישיון נהיגה קיים בהחלט יכולים להיות אפשריים.
על מנת שניתן יהיה לברר את יכולת הנהיגה הממשית של אדם החולה בטרשת נפוצה אמור רופא המטפל בחולה זה (רופא מקצועי או רופא המשפחה) לדווח על כל מצב שבו יש חשד לפגיעה תפקודית ממשית (חובה שקיימת, אגב, גם לגבי חולים במחלות אחרות).
למעשה, רופאים רבים נמנעים מדיווח כאמור בשל חוסר רצון לפגוע במטופל שלהם ולכן, חולה המודע למצבו יוכל להציע בעצמו את השאלה האם הוא יכול לנהוג כהלכה. במצב זה, ניתן להגיע לבדיקה של יכולת נהיגה שתאפשר גם לשמר רישיון נהיגה כאשר מצב המחלה מאפשר זאת וגם להמשיך לנהוג "בראש שקט".
בדיקת יכולת נהיגה
החולה בטרשת נפוצה שרוצה לבדוק את יכולתו לנהוג ולשאת רישיון נהיגה או רופא שחושש ממצב של סיכון מוגבר בנהיגה למטופל יכול להיות בקשר עם גוף ממלכתי מתאים. גוף זה, שנקרא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מבצע הערכה של מצב החולה מבחינה תפקודית כדי לדעת האם רישיון הנהיגה יחודש או לא יחודש.
במסגרת תהליך מובנה מבצעים בחינה של יכולת נהיגה באמצעות סימולטור ובשלב שלאחר מכן נעשית בדיקה של יכולת נהיגה מעשית ונעשות גם בדיקות תפקוד שונות. בחינה מעשית נעשית מליווי מורה נהיגה עם הסמכה מתאימה ובשיתוף אדם בעל הכשרה בריאותית תפקודית (כגון מרפא בעיסוק, למשל).
אחריות ומודעות אישית
אם נרצה לסכם את הדברים, הרי שאין במחלת טרשת נפוצה כדי להביא לשלילה אוטומטית של רישיון הנהיגה או מניעת קבלת רישיון. התפתחות המחלה יכולה להיות כזאת שגם חולה במחלה יכול להמשיך ולנהוג בבטחה, לעיתים למשך שנים רבות.
עם זאת, העובדה שהמצב יכול להשתנות מחייב לא מעט אחריות ומודעות אישית. במידת הצורך, כדאי לפנות לבדיקת כישורי הנהיגה ושם תתקבל תשובה מוסמכת בשאלת היכולת לנהוג ולשאת רישיון נהיגה ללא חשש.
