חולי אפילפסיה רבים זכאים להכרה כנכים לפי התקנות של המוסד לביטוח לאומי. אחוזי הנכות הספציפיים של המבוטח נקבעים בהתאם לסוג התסמונת האפילפטית ממנה הוא סובל, תדירות ההתקפים ותופעות נלוות. כך למשל ניתנת התייחסות להפרעות נפשיות שונות שלעתים נלוות לאפילפסיה כמו לדוגמה דיכאון. הפרעות אלו רלוונטיות כמובן בעיקר כאשר הן מגבילות את כושר העבודה או את התפקוד באופן כללי.
קצבת הנכות ניתנת לא רק לחולים מבוגרים, שכן בהינתן התנאים המתאימים, ניתן לקבל גם קצבת ילד נכה. קצבת ילד נכה ניתנת לילדים חולי אפילפסיה הסובלים ממחלה קשה, הנזקקים באופן קבוע במשך שישה חודשים לפחות לנוכחות של מטפל ו/או לטיפול תרופתי נגד פרכוסים.
כמו כן, ניתן לקבל קצבת ילד נכה אם הילד התאשפז במשך שלושים יום לפחות במהלך ששת החודשים האחרונים או במשך חודש וחצי במהלך השנה לפני הגשת התביעה לקבלת הקצבה.
מי מקבל את ההחלטה במוסד לביטוח לאומי על גובה אחוזי הנכות?
לאחר הגשת הבקשה להכרה במבוטח כסובל מנכות כתוצאה מהאפילפסיה, הוא יוזמן להופיע בפני ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי. הוועדה מורכבת ממזכיר הוועדה ורופא מומחה שתחום ההתמחות שלו נוגע ישירות בלקות ממנה סובל המבוטח.
אי לכך, בדרך כלל כשמדובר בחולה אפילפסיה המבקש לקבל הכרה ולזכות באחוזי נכות, הרי שהרופא שיישב בוועדה יהיה נוירולוג או נוירולוג ילדים, פסיכיאטר או רופא תעסוקתי.
במקרים מסוימים יישבו בוועדה מספר רופאים וכן לא אחת בעקבות מסקנות הוועדה יזומן המבוטח להופיע במועד מאוחר יותר בפני רופא אחר או רופאים אחרים. במקרים מסוימים, כאשר המבוטח נבדק על ידי מספר רופאים מומחים, את אחוזי הנכות הסופיים יקבע רופא מוסמך שישקלל את כל הממצאים שיובאו בפניו.
תפקידי הרופאים בוועדות הרפואיות לקבוע מאילו ליקויים או מחלות סובלים המבוטחים המופיעים בפניהם ולתרגם אותם לאחוזי נכות רפואית בהתאם לדרגת החומרה שלהם, לפי ספר המבחנים שבתקנות המוסד לביטוח לאומי, המכיל סך הכול עשרה פרקים לפי המערכות הפיזיולוגיות השונות.
כיצד מתנהל הדיון בוועדה הרפואית?
לפני שהמבוטח יוזמן להיכנס לחדר שבו מתכנסת הוועדה, הרופא המומחה יקרא בעיון את כל המסמכים הרפואיים בתיקו האישי. לאחר מכן המזכיר יזמן את המבוטח והוא יתבקש להציג בפני חברי הוועדה תעודה מזהה ולהציג את עצמו. חברי הוועדה יציגו את עצמם בפני המבוטח ואם במקרה המבוטח מכיר את הרופא, לא יהיה באפשרותו לקחת חלק בוועדה הרפואית שתבחן את המבוטח ויהיה צריך להחליפו ברופא אחר.
בניגוד לוועדות רפואיות שבהן נבחן המצב התפקודי של המטופל בפועל במהלך ההופעה של המבוטח מול הוועדה, במקרה של חולי אפילפסיה, עיקר הזמן יוקדש לעיון בניירת הרפואית ולשיחה בין הרופא למבוטח. זאת כיוון שדרגת הנכות נקבעת בהתאם לאופי ותדירות ההתקפים. כל מסמך רפואי רלוונטי שימציא המבוטח יצורף לדו"ח הוועדה ובנוסף יירשמו כל תלונותיו של המבוטח הנוגעות למצבו הבריאותי.
חשוב לזכור שהוועדה מתכנסת על מנת לקבוע את אחוזי הנכות להם זכאי המבוטח ולא לצורך הענקת סיוע רפואי. למעשה לרופא היושב בוועדה אין כל סמכות לדון בסוגי הטיפולים המתאימים למבוטח וחל איסור מוחלט לדון עם הרופא בנושא זה.
לאחר שהמבוטח יעזוב את חדר הוועדה, המזכיר יכתוב את כל הממצאים הרפואיים כפי שינסח אותם הרופא. הרופא יכתיב למזכיר את ממצאיו, יקבע את גובה אחוזי הנכות, יקבע את תאריך תחילת הנכות, יציין האם מדובר בנכות זמנית או צמיתה ועוד.
אם לדעת הרופא על המבוטח לעבוד עוד בדיקות רפואיות, או להמציא עוד מסמכים רפואיים רלוונטיים, רוב הסיכויים שלא ייקבעו למבוטח אחוזי נכות עד לקבלת החומרים הנוספים. במקרים האלו המבוטח יקבל מכתב רשמי שבו יפורט מה בדיוק דורשת הוועדה. לאחר שהוועדה תקבל את המידע הדרוש, ניתן יהיה לקבוע למבוטח את אחוזי הנכות, מבלי שיצטרך להופיע פעם נוספת בפני הוועדה.
ראו גם:
