גירוי מוחי עמוק או DBS (ראשי התיבות של Deep Brain Stimulation) הוא טכניקה טיפולית פסיכיאטרית ונוירולוגית, המשמשת לטיפול במגוון הפרעות ומחלות כמו לדוגמה דיכאון מג'ורי העמיד לטיפול התרופתי ואפילפסיה העמידה לטיפול תרופתי. הטיפול מבוסס על גרייה חשמלית של אזורים שונים במוח, אך נכון לכתיבת שורות אלו אופן הפעולה המדויק של הטיפול עדיין אינו ברור.
הטיפול הוצג לראשונה בשנת 1987, כאשר בתחילת הדרך, שימש בעיקר לטיפול בהפרעות מצב רוח ובעיות מוטוריות שמקורן בליקויים נוירולוגיים.
מה הם היתרונות של גירוי מוחי עמוק?
אחד היתרונות המשמעותיים של גירוי מוחי עמוק בא לידי ביטוי בכך שמדובר בטיפול שתוצאותיו הפיכות. זאת כמובן בניגוד לניתוח מוח שבו מסירים את המוקד האפילפטי לצמיתות. בנוסף לכך, מדובר בטיפול המביא לשיפור משמעותי בתדירות וחומרת ההתקפים בחולי אפילפסיה הסובלים מפרכוסים העמידים לטיפולים התרופתיים.
מבחינה מחקרית, מדובר בכלי מצוין לביצוע מחקרים כפולי סמיות, משום שניתן לשלוט בתדירות ועוצמת הפולסים ששולח הקוצב למוח.
מה הן תופעות הלוואי של הטיפול?
תופעות הלוואי הידועות של הטיפול כוללות בעיקר אפטיות, הזיות שווא, נטייה להימורים כפייתיים, יצר מיני מוגבר, דיכאון ובעיות קוגניטיביות. עם זאת, מדובר בבעיות הפיכות, שלרוב ניתנות לטיפול בקלות, פשוט על ידי שינוי המיקום של הקוצב החשמלי. מאחר וישנו סיכוי לתזוזה של המוח במהלך הניתוח, ייתכן שהאלקטרודות לא ימוקמו באזור המוחי הנכון.
כתוצאה מכך עלולות להופיע הפרעות חמורות יחסית, לרבות שינויים באישיות. עם זאת, גם במקרה הזה, ניתן יהיה לאבחן מיקום לא תקין של האלקטרודות באמצעות בדיקת CT. בדומה לכל ניתוח, גם בניתוח שבו משתילים את האלקטרודות במוח, ייתכנו סיבוכים שונים כמו לדוגמה פגיעה בכלי דם מוחיים וכתוצאה מכך דימום מסיבי. כמו כן לאחר הניתוח בדרך כלל יסבלו המנותחים מבעיות התמצאות קלות, ישנוניות ונפיחות ברקמת המוח.
בין שבועיים לארבעה שבועות לאחר ההשתלה של האלקטרודות במוח, נהוג להיפגש עם המטופל על מנת להוציא את התפרים ולהפעיל לראשונה את הקוצב. מאחר ומדובר בגוף זר, ישנו סיכוי לדחיית הקוצב ו/או האלקטרודות על ידי הגוף.
ראו גם:
