גידול סרטני בבלוטת התריס נובע ממחלה של התאים אשר עוברים התמרה מתאים בריאים לסרטניים וזאת באמצעות חלוקה אשר יוצאת מכלל שליטה וללא בקרה עד שנוצר גוש של תאים הקרוי גידול, תאים אלה עשויים להיות שפירים או ממאירים.
גידול סרטני בבלוטת התריס נפוץ יותר בקרב נשים בעל גיל 30 כאשר בקרב גברים רובם של מקרי הסרטן מאובחנים אחרי גיל 60.
חלוקת הגידולים הסרטניים בבלוטת התריס
- גידול פפילארי השכיח ביותר ומתפתח באיטיות ובדרך כלל מגיב היטב לטיפול.
- גידול פוליקולארי – שכיח פחות ומופיע בעיקר בצעירים ובגיל העמידה. רוב הגידולים מקבוצה זו ניתנים לריפוי.
- גידול מדולארי – גידול סרטני נדיר בעל גורמים תורשתיים.
- גידול אנאפלסטי – גידול בעל נטייה להתפתח במהירות ונפוץ בקרב אנשים מעל לגיל 60.
- לימפומה של בלוטת התריס – מקור המחלה בתאי הלימפה הנמצאים בבלוטת התריס. גידול הקשור למערכת החיסון.
ברוב המקרים, הסיבות להיווצרות סרטן בלוטת התריס אינן ידועות אולם ישנם גורמי סיכון בם חשפיה לקרינה, מחלות שפירות בבלוטה ורקע תורשתי. הסרטן מתפתח לרוב באיטיות ולעתים קרובות אינו כולל הופעת תסמינים כלל כך שהאבחון למחלה הינו מקרי ואקראי ומתגלה בבדיקות הדמיה.
טיפול בסרטן בלוטת התריס
הטיפול במחלה משתנה בהתאם לסוג הסרטן, לשלב המחלה ולמצב הבריאותי הכללי. הטיפול במחלה כולל אמצעים שונים אשר ניתן לשלבם. יעילות הטיפול גבוהה במקרים של סרטן מסוג פפילארי ופוליקולארי ומביא להחלמה מלאה כאשר הטיפול הראשוני כולל ניתוח ובהמשך שימוש ביוד רדיואקטיבי ובמצבים מתקדמים של המחלה גם בקרינה חיצונית וטיפול ביולוגי.
את סוג הטיפול קובע צוות מומחים הכולל מנתח מומחה בגידולי ראש-צוואר, אונקולוג, אנדוקרינולוג ופתולוג. הטיפול בסרטן אמנם גורם לתופעות לוואי שונות אולם ניתן לצמצם את הופעתן בעזרת טיפול תרופתי תוך התאמת דרך הטיפול לכל מטופל באופן אישי.
- ניתוח – הטיפול בראשון במחלה בו לרוב ממליץ הרופא על הסרת מחצית מבלוטת התריס או כולה כאשר לעתים קיים צורך גם בהסרת בלוטות הלימפה ורקמות סביב הבלוטה. סוגי הניתוח כוללים כריתה חלקית או מלאה של הבלוטה אשר לאחריהם צפויים כאבים וקשיים בבליעה כמו כן עשוי הניתוח להשפיע על עצבי תיבת הקול ולגרום לצרידות.
- יוד רדיואקטיבי – טיפול ייחודי המוצע למטופל לאחר הניתוח על מנת להפחית את הסיכויים לחזרת המחלה וכן על מנת להשמיד תאים סרטניים שלא הוסרו בניתוח. היוד הוא סוג טיפול בקרינה מקומית הפועל על תאי הבלוטה וניתן בטבליות ותפקידו להיספג בתאים הסרטניים ולהשמיד אותם בעוד הוא אינו נקלט בתאים רגילים. הטיפול כרוך בבידוד לכמה ימים כאשר הגוף יפלוט קרינה דרך השתן והדם והא מלווה בתופעות לוואי של כאבים בצוואר ובגרון, יובש בפה, בחילות ושינויים בחוש הטעם.
- תחליפי הורמונים – נטילת הורמונים באופן מלאכותי לאחר ניתוח על מנת להחליף את אלה שהופרשו מהבלוטה אשר הוסרה. במידה והוסרה בלוטת התריס באופן מלא יהיה צורך בנטילת הורמונים מדי יום ובחלק מהמקרים גם לאחר הסרה חלקית. התחליף בו נעשה שימוש לרוב הוא תירוקסין כאשר טבליות ההורמונים מטרתן לשמור על תפקוד תקין של הבלוטה ולמנוע מצבים של תת פעילותה. בנוסף ההורמונים מפחיתים את הסיכוי להישנות המחלה.
- קרינה חיצונית – שימוש ברדיותרפיה- קרניים באנרגיה גבוהה להשמדת התאים הסרטניים. טיפול זה משמש במצבים בהם לא ניתן להסיר את הגידול בניתוח או במידה והוא התפשט לאזורים נוספים בגוף. הטיפול כולל סדרה של טיפולים יומיים קצרים.
- כימותרפיה – ניתן לעתים רחוקות לטיפול בסרטן מסוג זה במצבים בהם המחלה מתקדמת ולא מגיבה לטיפולים אחרים. הטיפול כולל שימוש בתרופות כימיות אנטי- סרטניות אשר הורסות את תאי הסרטן. לאחר הטיפול נדרש מעקב הכולל בדיקות אולטרה-סאונד.
>
