במאמר זה נמשיך בפירוט ובסקירת תרופות אנטי אפילפטיות הנמצאות כיום בשימוש וניתנות רק באמצעות מרשם רופא.
חלק ב'
קארבאמאזפין (Carbamazepine, Tegretol, טריל, קארבי, טימוניל רטרד, טריל CR, טגרטול CR)
תרופה זו משמשת בעיקר לטיפול בהפרעה דו קוטבית, אפילפסיה ונירלגיה של העצב המשולש. בנוסף לכך, נעשה בה שימוש גם לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), הפרעת דחק פוסט טראומטית, תסמונת כאב אזורי מורכב, כאבי פנטום, סכיזופרניה ונוירומיוטוניה (בתור תרופת off label).
תופעות הלוואי של התרופה כוללות בין היתר מיגרנות וכאבי ראש, נמנום, בעיות במערכת העיכול ובעיות קואורדינציה. תופעות לוואי הנחשבות לפחות שכיחות הן הפרעות בקצב הלב, ראייה כפולה או מטושטשת, אנמיה אפלסטית, ירידה בספירת התאים הלבנים, החמרה של תת פעילות בלוטת התריס במקרים שהם ההפרעה קיימת לפני התחלת הטיפול בתרופה, הגדלת הסיכוי לחלות בזאבת אדמנתית מערכתית ועוד.
מעבר לכל זה, קארבאמאזפין עלולה להחמיר את התסמינים של אפילפסיה מיוקלונית של גיל הנעורים. אי לכך, לפני שמתחילים ליטול את התרופה ישנה חשיבות עליונה לברר האם המטופל סבל או סובל מתסמינים שונים שיש בהם כדי להעיד על קיומה של תסמונת אפילפטית זו.
אוקסקארבאזפין (Oxcarbazepine, טרילפטין, טרילפטל)
תרופה אנטיכולינרגית המשמשת בעיקר לטיפול באפילפסיה אך בנוסף משמשת לטיפול בהפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, טיקים לא רצוניים ועוד. פרופיל תופעות הלוואי של התרופה כולל בין היתר ראייה כפולה או מטושטשת, נמנום, סחרחורת, בחילות, הקאות וכאבי ראש. כמו כן היא עשויה לגרום להיפונתרמיה, כבדות מנטלית, קשיי ריכוז, שלשול, עצירות, כאבי בטן, ירידה ברמת התיאבון ויובש בפה.
תרופה זו ותוצרי הפירוק שלה מופרשים בחלב האם ועשויים לגרום לתופעות לוואי חמורות בתינוק היונק. אי לכך, אין לעשות שימוש בתרופה במהלך ההנקה. בנוסף לכך, במחקרים שבוצעו בבעלי חיים נמצא כי התרופה מגדילה את הסיכון להיווצרות מומים מולדים בעובר ולכן אסורה לשימוש במהלך ההיריון.
התרופה יוצרה לראשונה בשנת 1965, אך רק בשנת 1990 אושרה לשימוש כטיפול נגד אפילפסיה בדנמרק. התרופה אושרה לשימוש בספרד בשנת 1993, בפורטוגל בשנת 1997 ובסופו של דבר בשאר מדינות האיחוד האירופאי בשנת 1999. בארצות הברית היא אושרה לשימוש רק בשנת 2000.
טופירמאט (טופמקס, Topiramate)
תרופה זו משמשת לטיפול באפילפסיה הן במבוגרים והן בילדים ובנוסף נעשה בה שימוש לטיפול במיגרנות, הפרעה דו קוטבית, הפרעת דחק פוסט טראומטית, אינפנטיל ספאזם ועוד. בשנים האחרונות נמצא במספר מחקרים כי התרופה משמשת גם לייצוב מצב הרוח וכן רופאים לא מעטים משתמשים בה כטיפול בבולימיה, עליית לחץ תוך גולגולתי אידיופתי, כאב ראש מקבצי, הפרעת אישיות גבולית, הפרעה טורדנית כפייתית, רעד ראשוני ועוד.
מבחינה כימית מדובר בתרופה מאוד לא שגרתית במשפחת התרופות האנטי אפילפטיות, שכן מדובר בחומצה סולפונית חד סוכרית המזכירה מאוד במבנה הכימי שלה את הפרוקטוז. כמו כן מנגנון הפעולה המדויק שלה עדיין לא ברור עד תום. פרופיל תופעות הלוואי של טופירמאט כולל בין היתר בעיות זכרון, אובדן תיאבון, בחילה, זיהום בדרכי הנשימה העליונות ונימול. התופעות השכיחות ביותר שגורמות להפסקת השימוש בתרופה הן האטה פסיכומוטורית, ישנוניות, בלבול, בעיות זכרון ועייפות מוגברת.
פרגאבאלין (Pregabalin, ליריקה, פריגאבאלין)
תרופה זו היא תרופה חדשה יחסית, שכן רק בשנת 2004 היא אושרה לשימוש במדינות האיחוד האירופאי ובארצות הברית. ההתוויות לשימוש בתרופה כוללות חרדה כללית, פיברומיאלגיה ופרכוסי אפילפסיה חלקיים ללא התפשטות משנית במבוגרים בלבד. התרופה נמכרת בכמוסות לבליעה במינונים הנעים בין 25-300 מ"ג ולאחרונה פותחה גם תמיסה בטעם תות המסייעת להסוות את הטעם המר של התרופה. המינון המרבי היומי הוא 600 מ"ג.
תופעות הלוואי השכיחות של התרופה, המופיעות ביותר מעשרה אחוז מהמטופלים הן ישנוניות וסחרחורת. תופעות המופיעות בשכיחות הנעה בין 1-10 אחוזים כוללות טשטוש ראייה, בלבול, אופוריה, תיאבון מוגבר, אטקסיה, הפרעות ריכוז, ירידה בזיכרון, בעיות קואורדינציה, עצירות ויובש בפה.
תופעות המופיעות בקרב פחות מ- 0.1% מהמטופלים הן דלקת הלבלב, יתר לחץ דם, התנהגות אובדנית, מחשבות אובדניות, רבדומיולוזיס, אוליגוריה ודיספגיה. בחולי אפילפסיה הפסקה פתאומית של השימוש בתרופה עלולה להוביל לחזרת ההתקפים או החמרתם. למעט מקרים חריגים בהם אין חלופה לתרופה, השימוש במהלך ההיריון אסור.
פניטואין (Phenytoin, Dilantin, Epanutin)
פניטואין היא תרופה אנטי אפילפטית הנחשבת לנפוצה יחסית ומשמשת כתרופת קו ראשון לטיפול בסוגים רבים של אפילפסיה. השימוש בה אסור במהלך ההיריון, שכן השימוש בה במהלך ההיריון גורם להתפתחות של מגוון מומים מולדים, כמו לדוגמה מיקרוצפליה, שפה שסועה וגשר אף רחב. השימוש במהלך ההיריון גורם באופן כללי לתסמונת המזכירה מאוד את תסמונת האלכוהול העוברית שכן גם בתסמונת הנגרמת על ידי פניטואין, סובלים הלוקים בה מפיגור שכלי קל. כמו כן חל איסור לעשות שימוש בתרופה זו במהלך ההנקה.
אחת מתופעות הלוואי הנחשבת לייחודית יחסית לתרופה זו היא הגדלת יתר של החניכיים. תופעה זו שכיחה בעיקר בקרב ילדים ולרוב ניתן למנוע אותה על ידי נטילת תוסף חומצה פולית. כמו כן השימוש בתרופה עלול לגרום לגירודים בעור, קילופים בעור, פריחה עורית והיפרטריכוזיס (צמיחה לא נורמלית של שיער על כל חלקי הגוף).
לבטיראצטם (Levetiracetam, Keppra)
לבטיראצטם היא תרופה אנטי אפילפטית מהדור החדש. במדינות האיחוד האירופאי היא משמשת כתרופה מונותרפית בהתקפים מוקדיים או כתרופה נוספת במקרה של התקפי טוני-קלוני או מיוקלוניים. בנוסף לתרופה זו ישנה תועלת פוטנציאלית במגוון הפרעות פסיכיאטריות דוגמת הפרעה דו קוטבית, אוטיזם ותסמונת טורט.
היתרון המרכזי של תרופה זו בא לידי ביטוי בכך שהשימוש בה כרוך במעט מאוד תופעות לוואי יחסית. פרופיל תופעות הלוואי שלה כולל בין היתר הליכה לא יציבה, חולשה, נמנום, חרדה, עוינות או רגזנות, עצבנות, הקאות, שלשולים, שינויים בצבע העור, עצירות ואובדן תיאבון. תופעות לוואי חמורות יחסית של השימוש בתרופה הן הזיות, דיכאון, חום גבוה, מחשבות אובדניות, פריחה, גירוד בעור, ראייה כפולה ונפיחות באזור הפנים.
לבטיראצטם היא תרופה חדשה יחסית, אך תוך זמן קצר מאוד היא הצליחה לתפוס מקום מכובד במשפחת התרופות האנטי אפילפטיות שכן היא משלבת בין סבילות גבוהה לבין יעילות גבוהה. רשימת ההתוויות לשימוש בתרופה מתרחבת והולכת באופן הדרגתי.
סולטיאם (Sultiame, Ospolot)
במהלך שנות השישים והשבעים של המאה העשרים, תרופה זו שימשה לטיפול באפילפסיה בדרך כלל בשילוב עם פניטואין. השימוש בה נמצא יעיל בעיקר לטיפול באפילפסיה של האונה הרקתית, אך בשלב מסוים הועלו חשדות שהתרופה לא משפיעה על הפרכוסים באופן ישיר אלא עקיף בלבד. זאת כיוון שנמצא במחקרים שהיא גורמת לעלייה בריכוז הפניטואין בדם.
לקראת סוף שנות השמונים נמצא כי התרופה הינה בעלת יעילות גבוהה לטיפול ב- focal benign epilepsy (אפילפסיה שפירה מוקדית בילדות) כמו לדוגמה אפילפסיה רולנדית שפירה. כיום היא משמשת במדינות רבות גם לטיפול באפילפסיה של האונה הרקתית, פרכוס טוני-קלוני, מיוקלונוס, פרכוסים חלקיים ועוד.
תופעות הלוואי השכיחות ביותר שלה הן נמלול בגפיים ובפנים, אטקסיה ונשימת יתר, כלומר נשימות עמוקות או מהירות מהרגיל. תופעות לוואי אפשריות אך פחות שכיחות הן בחילות, פריחה, סחרחורת, נדודי שינה, ריור, דיכאון, כאבי ראש, לויקופניה, אובדן משקל, סטטוס אפילפטיקוס ותסמונת סטיבנס-ג'ונסון. כמו כן בשימוש ארוך טווח ישנו חשש להפרעות במטבוליזם של ויטמין D וסידן.
תרופות לטיפול בהתקפים אפילפטיים – חלק א'
