נכון להיום ישנו מגוון רחב של ניתוחים המשמשים לטיפול בחולי אפילפסיה כאשר ברוב המקרים הניתוחים השונים מהווים את קו הטיפול האחרון הנכנס לתמונה רק לאחר שמוצו כל האפשרויות הטיפוליות האחרות.
כמו כן, יש לציין כי לא ניתן לטפל בכל חולי האפילפסיה באשר הם באמצעות ניתוח וכי במקרים מסוימים מתברר במסגרת ההערכה הטרום ניתוחית כי הסיבוכים הפוטנציאליים של הניתוח לא מצדיקים את ביצועו, חרף התועלת הצפויה.
בגדול ניתן לחלק את כל הניתוחים המשמשים כיום לטיפול בחולי אפילפסיה לשתי קבוצות עיקריות: ניתוחים שמטרתם לרפא את החולה, כלומר ניתוחים שמטרתם למנוע את ההתקפים האפילפטיים כליל וניתוחים שמטרתם להפחית את חומרת ההתקפים ו/או את תדירות ההתקפים בלבד. הניתוחים שמראש לא מבוצעים במטרה לרפא את החולה נקראים ניתוחים פליאטיביים.
ניתוחים פליאטיביים או טיפולים פליאטיביים באופן כללי הם טיפולים שמטרתם להביא להקלה בחומרת התסמינים מהם סובל החולה. טיפולים אלו מבוצעים ללא קשר לפרוגנוזה של החולה.
מטרת הניתוחים הפליאטיביים
בגדול ניתן לכתוב כי מטרת הניתוחים הפליאטיביים המבוצעים בחולי אפילפסיה היא לשפר את איכות החיים של המנותחים, במקרים שבהם לא ניתן לבצע ניתוח למטרת החלמה מלאה. כך לדוגמה הפחתת התדירות של ההתקפים יכולה למנוע היעדרויות מרובות מהעבודה או מהלימודים, לאפשר לחולה לקחת חלק ביותר פעילויות חברתיות ובאופן כללי לתרום לבריאותו הנפשית של המטופל.
בנוסף לכך, הניתוח הפליאטיבי בחולי אפילפסיה מאפשר להפחית את רמת הסיכון שבה נמצא המטופל על רקע ההתקפים האפילפטיים. ישנם למשל ניתוחים פליאטיביים שמטרתם למנוע את אובדן ההכרה במהלך ההתקף. במקרה הזה אמנם לא ניתן יהיה למנוע את ההתקפים לאחר הניתוח, אך הסיכוי לנפילות במהלך ההתקף יהיה נמוך יותר. הניתוחים הפליאטיביים מאפשרים גם כן למנוע סיבוכים ארוכי טווח ונזקים מוחיים בלתי הפיכים שמקורם בפרכוסים החמורים.
באילו מקרים ניתן לבצע אך ורק ניתוח פליאטיבי?
כאשר החולה נמצא כמועמד מתאים לניתוח לטיפול באפילפסיה, השאיפה היא שהניתוח יגרום לריפוי מלא ולהיעלמות ההתקפים האפילפטיים. עם זאת, ישנם מקרים רבים מאוד שבהם פשוט לא ניתן לבצע ניתוחים מסוג זה ובמצבים האלו יש לשקול ביצוע של ניתוח פליאטיבי. כך לדוגמה פיגור שכלי עמוק בילדים מהווה הוריית נגד לביצוע ניתוח לטיפול באפילפסיה, אך במקרה הזה ניתן בהחלט לבצע ניתוח פליאטיבי.
כמו כן לא אחת מבוצעים ניתוחים פליאטיביים בחולים הסובלים מהפרעה דיפוזית בילטרית שלא מאפשרת לכרות את המוקד האפילפטוגני באופן ממוקד. בכל מקרה שבו ישנן הוריות נגד לביצוע ניתוח לטיפול באפילפסיה, מומלץ לשקול ביצוע של ניתוח פליאטיבי.
דוגמאות לניתוחים פליאטיביים
הניתוח הפליאטיבי המפורסם ביותר נקרא Corpus callosotomy. בניתוח זה קוטעים את כפיס המוח (בדרך כלל מדובר בקטיעה חלקית המבוצעת בחלקו הקדמית של כפיס המוח) על מנת למנוע את המעבר של ההתקף בין ההמיספרות. כפיס המוח הוא מבנה מוחי המורכב מאקסונים רבים, המשמש לצורכי תקשורת בין שתי ההמיספרות. כאשר מנתקים את התקשורת בין ההמיספרות, לא מאפשרים להתקף שהחל בהמיספרה הימנית להתפשט לשמאלית ולהפך.
אפשרות כירורגית פליאטיבית נוספת המשמשת לטיפול בחולי אפילפסיה נקראת Multiple subpial transactions. מדובר בחיתוכים המבוצעים בסמוך למוקד האפילפטי, שלא פוגעים במוקד האפילפטי עצמו. פעולה זו מבוצעת בחולים שבהם המוקד האפילפטי ממוקם בסמוך לאזורים תפקודיים חשובים בקליפת המוח ולכן הסרתו כרוכה בסיכון רב. חיתוכים אלה מאפשרים למנוע את ההתפשטות של ההתקף אל מחוץ למוקד האפילפטוגני, מבלי לבטל את הפעילות של האזור המוחי שבו הוא ממוקם.
