אחת השאלות שנשאלות בשכיחות הגבוהה ביותר על ידי חולי אפילפסיה ובני משפחותיהם היא מה הם הגורמים לאפילפסיה. רבים מהחולים מוטרדים מהמחשבה על הגורם לפרכוסים וכמובן שגם בני משפחותיהם מעוניינים לדעת מדוע יקירי ליבם חלו במחלה.
ראשית יש לציין כי לא כל החולים יוכלו אכן לגלות בסופו של דבר מה הוא הגורם למחלתם באופן אישי וזאת כיוון שבכמחצית מהחולים הגורם לבעיה נותר אדיופטי. כך לדוגמה, אם מדובר במטופל הסובל מהתקפים מוקדיים, ייתכן שלא ניתן יהיה לזהות את רקמת הצלקת באזור המוקד האפילפטי עם אמצעי ההדמיה המודרניים שברשותנו, משום שפשוט אינם רגישים מספיק.
בהקשר זה יש לציין דבר נוסף – חולים שאין לגבי האטיולוגיה של המחלה שלהם מידע, חשים לרוב תסכול רב וחוסר אונים. עם זאת, בדרך כלל אין צורך לדעת מה הוא הגורם הספציפי למחלה על מנת שניתן יהיה לטפל בה. בנוסף לכך, כאשר נקבע שלא נמצא הגורם לאפילפסיה, המשמעות היא שהמטופל לא חווה אירועים חמורים כמו לדוגמה שבץ מוחי, שלא נמצאו מומים אנטומיים ברקמת המוח ועוד.
גורמים לאפילפסיה בוולד
להלן הגורמים המרכזיים לאפילפסיה בתינוק שזה עתה בא לעולם:
- מומים אנטומיים מולדים.
- מחסור באספקת החמצן במהלך הלידה שהוביל לנזק מוחי.
- הפרעות אלקטרוליטיות שונות כמו לדוגמה רמות נמוכות של סידן או מגנזיום בדם.
- היפוגליקמיה חמורה.
- מחלה מטבולית לא מטופלת.
- דימום מוחי.
- שימוש בסמים במהלך ההיריון.
גורמים לאפילפסיה בילדים ומבוגרים
בתינוקות ופעוטות ייתכנו פרכוסים בזמן מחלת חום, אך ברוב המוחלט של המקרים לא מדובר בפרכוסים על רקע אפילפסיה. כמו כן ייתכן שבזמן הילדות יתפתח גידול מוחי שיגרום לפרכוסים, אם כי מצב זה נדיר מאוד ובנוסף ייתכן כי זיהום מוחי יגרום לרקמה צלקתית שתוביל להתפתחות של פרכוסים.
ישנן תסמונות גנטיות מסוימות המקושרות עם פרכוסים אפילפטיים כשבין היתר מדובר בתסמונת דאון (טריזומיה 21), טוברוס סקלרוזיס ונוירופיברומטוזיס ובאופן כללי נראה כי לתסמונות האפילפטיות השונות ישנם גורמים גנטיים מסוימים, אם כי רובם לא התגלו עדיין.
גורם נוסף לאפילפסיה נרכשת הוא פגיעת ראש שהובילה לפגיעה מוחית ובמקרים נדירים מתברר כי האפילפסיה היא תוצאה של מחלה ניוונית פרוגרסיבית.
גורמים לאפילפסיה בגיל השלישי
בקשישים אחד הגורמים השכיחים ביותר להתקפים אפילפטיים הוא שבץ מוחי. בנוסף לכך, הפרכוסים יכולים להופיע על רקע מחלת פרקינסון וכן בדומה לשאר קבוצות הגילאים, גם חבלת ראש מהווה גורם אפשרי בקבוצת גילאים זו.
ההבחנה בין גורמים לאפילפסיה לבין טריגרים
חשוב להבחין בין גורמים לאפילפסיה שהובילו להפרעה הבאה לידי ביטוי בהתקפים חוזרים ונשנים, לבין טריגרים, המעודדים את הדפוס החשמלי הלא תקין בחולי אפילפסיה, המוביל להתקף. כך לדוגמה מתח נפשי רב הנמשך לאורך זמן יכול בהחלט להוות טריגר, להוריד את סף הפרכוס ולהוביל להתפתחות של התקף אפילפסיה בחולים. עם זאת, אין כל עדות לכך שמתח כרוני יכול לגרום להתפתחות של אפילפסיה.
ההבחנה בין גורמים לאפילפסיה לגורמים לפרכוסים
עוד יש להבחין בין גורמים לאפילפסיה, שמובילים לנזק מוחי הבא לידי ביטוי בהתקפים אפילפטיים לבין גורמים לפרכוסים. כך לדוגמה אדם הנגמל משימוש באלכוהול עלול בהחלט לחוות פרכוסים, המזכירים מבחינה קלינית את הפרכוסים האפילפטיים. עם זאת, אין משמעות הדבר שהוא חולה באפילפסיה שכן ברוב המוחלט של המקרים לאחר שיסתיים תהליך הגמילה הפיזי, הפרכוסים יחלפו ללא טיפול נוסף.
זהו הדין גם בנוגע לפרכוסי החום המופיעים בילדים, שברוב המוחלט של המקרים לא מופיעים על רקע אפילפסיה ולא מובילים להתפתחות של אפילפסיה.
