ישנם אנשים הבאים לעולם כשהם סובלים מרגישות לאורות מהבהבים, הבזקי אור או תבניות ויזואליות מסוימות. בקרב אנשים אלה, החשיפה לגירויים אליהם הם רגישים תגרום לשינוי בדפוס הפעילות החשמלית במוח וכתוצאה מכך הם עלולים לסבול מפרכוס אפילפטי.
על מנת לזהות את חולי האפילפסיה הרגישים להבזקי אור, כאשר מבצעים לאדם החשוד כחולה אפילפסיה בדיקת EEG, ייעשה ניסיון לבחון את הפעילות החשמלית של המוח בזמן חשיפה להבזקי אורות. בדיקה זו מבוצעת באמצעות מכשיר המייצר הבזקי אור (Intermittent Photic Stimulation) בתדירות הניתנת לשליטה.
ככול הנראה הרגישות להבזקי אור מועברת בתורשה, ההתקף האפילפטי הראשון מופיע ברוב המוחלט של המקרים לפני הגיעו של החולה לגיל עשרים והיחס בין בנים לבנות הסובלים מתופעה זו הוא 3:2 (לטובת הבנים). עם זאת, ייתכן כי ההתקפים שמקורם בהבזקי אור נפוצים יותר בבנים מהסיבה הפשוטה שבנים נוהגים לשחק במשחקי וידאו בשכיחות גבוהה יותר מבנות.
הגורמים לתופעה
אמנם המנגנון הספציפי שבו הגירוי הוויזואלי הנקלט ברשתית משפיע על הפעילות המוחית עדיין לא ברור, אך ידוע כי ישנה השפעה משמעותית למספר ההבזקים בשנייה ולמקור האור. למעשה ישנם למשל מטופלים שיסבלו מהתקף אפילפטי כאשר ייחשפו להבזקי אור בתדירות של עשרים פעמים בשנייה, בעוד שאחרים יהיו אדישים לתדירות זו, אך רגישים מאוד לתדירות הבהובים אחרת.
בנוסף ישנו משקל משמעותי לרמת הניגודיות בין מקור האור לסביבה שלו, כך שככול שהניגודיות גבוהה יותר, הסיכוי להשפעה על הפעילות החשמלית במוח גבוה יותר. כמו כן יש לשים לב לשטח בשדה הראייה שתופס הגירוי. זוהי הסיבה לכך שלסובלים מתופעה זו לא מומלץ לשבת קרוב מדי למסך הטלוויזיה, כפי שנפרט בהמשך.
אחד המקרים המפורסמים ביותר שבהם הופיעו פרכוסים בקבוצה גדולה של ילדים התרחש ביפן בשנת 1997. במקרה הזה אושפזו קרוב ל- 700 ילדים שצפו בתכנית הפופולארית פוקימון. הגירוי שהוביל להתפתחות הפרכוסים בצופים נמשך ארבע שניות בלבד ובמהלכו הופיעו הבזקי אור אדומים וכחולים שריצדו בתדירות של 12.5 הבזקים בשנייה.
אילו מטופלים נמצאים בסיכון?
במחקר רחב היקף שנערך בארצות הברית נמצא כי בין 3-5 אחוז מהאמריקאים הסובלים מאפילפסיה רגישים להבזקי אור, כאשר השכיחות גבוהה במיוחד בחולים הסובלים מאפילפסיה כללית. כמו כן נראה כי בקרב הסובלים מאפילפסיה מיוקלונית של הנעורים השכיחות גבוהה במיוחד ועומדת על 90 אחוז. מאחר ורוב האנשים באוכלוסייה הכללית לא עברו בדיקת EEG, הרי שלא ניתן לדעת את שכיחות התופעה באוכלוסייה הכללית.
עם זאת, במחקרים שנערכו במדינות אירופה שבחנו באמצעות EEG את רמת הרגישות של ילדים בריאים (שלא אובחנו כחולי אפילפסיה) להבזקי אור, נמצא כי בין גיל שנה לגיל חמש עשרה מתרחשת תגובה חריגה בקרב כשמונה אחוז מהנבדקים ואילו בין גיל 16-21 נצפית תגובה חריגה באחוז אחד בלבד.
כיצד מטפלים בסובלים מהתופעה?
הטיפול ברגישים להבזקי אור כולל בראש ובראשונה אפיון מדויק של הגירוי שגורם לפעילות החשמלית הלא תקינה במוח וזאת על מנת שניתן יהיה להימנע מחשיפה אליו. כמו כן על הלוקים בתופעה זו להקפיד על הימנעות ממועדוני ריקודים למשל, מצפייה במסך הטלוויזיה בחדר חשוך או מישיבה קרוב מדי למסך.
בנוסף לכך, נעשה בקרב חולים אלה שימוש נרחב בתרופות אנטי אפילפטיות, שכן בדרך כלל מופיעים בחולים אלה פרכוסים גם ללא גירוי של הבזקי אור.
הנחיות וטיפים לסובלים מרגישות להבזקי אור
- יש לתת עדיפות לצפייה במסכים קטנים יחסית.
- אם צופים במסך גדול, חשוב להקפיד לשבת במרחק הרב ביותר האפשרי מהמסך.
- חשוב להקפיד לצפות בטלוויזיה אך ורק בחדר מואר.
- מומלץ לשמור על רמת בהירות נמוכה בזמן הצפייה.
- מומלץ שלא לשחק במשחקי מחשב בזמן עייפות, שכן העייפות מורידה את סף הפרכוס.
- חשוב מדי פעם להפנות את המבט הרחק מהמסך למספר רגעים.
- יש להימנע מצריכת אלכוהול לפני התחלת המשחק (הכוונה למשחקי וידאו כמובן).
