סרטן בלבלב

מה זה סרטן הלבלב?

הלבלב הוא איבר שמהווה חלק ממערכת העיכול. אורכו הוא כ-15 ס"מ והוא ממוקם בחלק העליון של הבטן, מעל הטבור ולפני עמוד השדרה. הלבלב מחולק לשלושה חלקים (ראש הלבלב, גוף הלבלב וזנב הלבלב) וממלא שני תפקידים מרכזיים: ייצור והפרשה של מיצים המשחקים תפקיד חשוב בתהליך העיכול של חלבונים ושומנים וייצור והפרשה של הורמון בשם אינסולין, הממלא תפקיד חשוב במשק הגלוקוז.

מבין כל הגידולים הסרטניים, הלבלב הוא גורם המוות הרביעי בגברים ובקרב נשים מהווה סוג זה של סרטן את גורם המוות החמישי. סרטן הלבלב כמעט שלא מופיע לפני גיל 45 ושכיחותו גבוהה יחסית באנשים הנמצאים בעשור השביעי והשמיני לחייהם.

מה הם הגורמים לסרטן הלבלב?

נכון להיום עדיין לא ברורים הגורמים לסרטן הלבלב אך ישנם כמה גורמי סיכון ידועים. בין היתר מדובר בגורמים הבאים:

• גיל – הסיכון לחלות בגידול סרטני בלבלב עולה עם הגיל, כש-75% מהחולים מאובחנים בגיל 65 ומעלה. במקרים נדירים בלבד המחלה מאובחנת באדם צעיר.
• עישון וצריכת טבק – הן לעיסת טבק והן עישון טבק מהווים גורמי סיכון משמעותיים לחלות בסרטן הלבלב.
• הרגלי תזונה וצריכת אלכוהול – הרגלי התזונה שמגדילים את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב כוללים צריכה קבועה ובתדירות גבוהה של בשר מעובד ובשר אדום, תזונה עשירה בסוכרים ובשומנים ודלה בירקות ופירות טריים ובנוסף צריכה קבועה של אלכוהול בכמויות גדולות מגדילה את הסיכוי לחלות במחלה.
• פעילות גופנית ומשקל גוף – במחקרים לא מעטים נמצא כי עודף משקל וחוסר פעילות גופנית מגדילים את הסיכוי לחלות בסרטן הלבלב.
• מצבים בריאותיים – ידוע כיום כי סוכרת מגדילה את הסיכוי לחלות בסרטן הלבלב והדבר נכון גם לגבי דלקת כרונית של הלבלב. הסיכון לחלות במחלה גבוה במיוחד בקרב חולים הסובלים מדלקת לבלב תורשתית.
• זיהומים – יתכן כי ישנו קשר בין זיהומים שונים לבין עלייה בסיכון לחלות בסרטן הלבלב. בין היתר הכוונה היא להליקובקטר פילורי, דלקת כבד נגיפית מסוג B וסוגים שונים של מחלות שיניים וחניכיים הנגרמות עקב זיהום חיידקי.
• היסטוריה משפחתית – אמנם רוב החולים אינם בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה אך ידוע כי בחמישה עד עשרה אחוז מהחולים מדובר במחלה שהתפתחה על רקע תורשתי. לפיכך במקרים שבהם יותר משני בני משפחה חלו במחלה, יש להמליץ לשאר בני המשפחה לבדוק האם הם נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן הלבלב אף הם וכן לברר האם ישנו גן מוטציוני שעובר במשפחה בתורשה שקשור לסרטן הלבלב.
• גורמים גנטיים – ישנם מספר גורמים גנטיים שידועים ככאלה המגדילים את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב. בין היתר מדובר בגן BRCA2, המקושר גם בעלייה בסיכון לחלות בסרטן הערמונית, השחלות והשד, תסמונת HNPCC, תסמונת FAMMM, תסמונת פוץ יגר וכפי שציינו, דלקת לבלב תורשתית.

מה הם התסמינים של סרטן הלבלב?

חשוב לציין כי הגידול בלבלב יכול להתפתח במשך תקופה ארוכה מבלי שיבוא לידי ביטוי בתסמינים כלשהם. מעבר לכך, גם כאשר המחלה באה לידי ביטוי בתסמינים, הרי שמדובר בתסמינים שאינם ספציפיים.

בין היתר מדובר בירידה במשקל שאינה רצונית, אי נוחות או כאבים באזור הבטן העליונה שלעיתים מתפשטים לאזור הגב (הכאבים עשויים להיות קבועים או להופיע לסירוגין ולעיתים ניתן להקל עליהם על ידי רכינה קדימה או ישיבה), צהבת (במקרה של גידול בראש הלבלב שגורם לחסימה של צינור המרה), בחילות והקאות, אובדן תיאבון, עייפות קיצונית, שינויים בהרגלי היציאות, דיכאון, תחושת נפיחות אחרי הארוחות והופעת קריש דם בריאות או באחת הרגליים.

בכל מקרה שבו תסמין אחד או יותר לא חולף לאחר מספר שבועות, יש לגשת לבדיקה רפואית. מעבר לכל זה, סוכרת שהתפתחה באופן פתאומי בגיל יחסית מאוחר, עשויה בהחלט להוות את התסמין הראשון למחלה.

כיצד מאבחנים את המחלה?

המחלה מאובחנת בדרך כלל במהלך בירור של התסמינים השונים שהוזכרו לעיל: בדיקות תפקודי כבד עשויות להצביע על חסימה בצינור המרה, נפיחות באזור הכבד המתגלה בבדיקה ידנית עשויה להעלות את החשד לגידול בלבלב ומובן שבהתאם לחשדות, יבוצעו בדיקות הדמיה שונות כמו אולטרסאונד של הבטן, סריקת CT ו-MRI. כמו כן ניתן לבצע אולטרסאונד אנדוסקופי המאפשר ליטול דוגמית רקמה לבדיקה מעבדתית.

כיצד מטפלים בסרטן הלבלב?

הטפול המתאים ביותר למטופל נקבע על ידי צוות רב מקצועי המורכב מאונקולוג המתמחה במערכת העיכול, כירורג, אנדוקרינולוג, גסטרואנטרולוג, מומחה בקרינה, פתולוג ועוד. כאשר באים לקבוע את תכנית הטיפולים יש להתחשב בשלב שבו אובחנה המחלה, בגודלו של הגידול, במידת ההתפשטות שלו, בתסמינים שמהם סובל המטופל, במצב בריאותו הכללית, בגילו, בסיכויי ההחלמה שלו, במיקום של הגידול בלבלב ועוד.

אם המחלה אובחנה בשלב מוקדם מאוד, יתכן שניתן יהיה להסיר את הגידול בניתוח ולאחר מכן להעניק טיפול משלים הכולל כימותרפיה שמטרתו לחסל תאים סרטניים שיתכן ונותרו בגוף המטופל לאחר הניתוח. במקרה שבו לא ניתן לסייע למטופל באמצעות ניתוח, יתכן שטיפול הבחירה יכלול טיפול קרינתי המשולב בכימותרפיה ובנוסף יש להתייחס להשפעות הנקודתיות של הגידול. כך לדוגמה אם הגידול גורם לחסימת מעי או חוסם את צינור המרה, ניתן להכניס תומכן לפתיחת החסימה או לבצע ניתוח מעקף.