כאשר נקבע שסרטן הלבלב הינו מדרגה 2, המשמעות היא שהגידול החל להתפשט מעבר ללבלב לבלוטות הלימפה הקרובות. שלב זה מתחלק לשני שלבים נוספים: 2A שמשמעותו שהגידול גדול מ 4 ס"מ והוא תחום בגבולות הלבלב. הוא לא מערב כלי דם גדולים או בלוטות לימפה רחוקות. בשיטת הסימון (TNM) אשר מבטאת את גודל הגידול, מעורבות בלוטות לימפה ונוכחות גרורות, הוא יסומן כ T3, N0, M0.
שלב 2B יכול לכלול גידולים במספר גדלים: (1) הגידול ממוקם בגבולות הלבלב, ואינו גדול מ 2 ס"מ. הוא התפשט ללא יותר מ-3 בלוטות לימפה קרובות. סימונו יהיה T1, N1, M0.
(2) הגידול ממוקם בגבולות הלבלב, גדול מ 2ס"מ אך פחות מ 4 ס"מ. הוא התפשט ללא יותר מ-3 בלוטות לימפה קרובות. סימונו יהיה T2, N1, M0.
(3) הגידול ממוקם בגבולות הלבלב, גדול מ 4 ס"מ. הוא התפשט ללא יותר מ-3 בלוטות לימפה קרובות. סימונו יהיה T3, N1, M0.
סימפטומים וסימנים להתפתחות המחלה
לעומת דרגה 1 במחלת סרטן הלבלב, כאשר הסרטן מתגלה בדרגה 2, סביר להניח כי החולה כבר הרגיש סימנים מהותיים וספציפיים לנוכחות המחלה. תסמיני המחלה אלה עלולים לכלול כאב וירידה במשקל, עם או בלי צהבת. הכאב בדרך כלל מתפתח בבטן העליונה כמו כאב עמום ולפעמים אף מקרין לגב. הכאב עלול להגיע בגלים, ולהחמיר לאחר הארוחה. מסיבה זו, חולים רבים מתמהמהים לפני הביקור אצל הרופא, מכיוון שהם אינם מייחסים לכאבים החולפים משמעות קריטית.
כמו כן, עלולים החולים לרדת במשקל, באופן לא מוסבר, או כתוצאה מחוסר תיאבון, שלשולים ואכילת מנות קטנות של מזון. תנועות המעיים עשויות להראות שמנוניות, לצוף באסלה ולהיראות בצבע אפרפר. לפעמים עלולה להראות צהבת אשר תתבטא בצבע העיניים, כתוצאה מחסימה של כיס המרה. במרבית המקרים, הופעת התסמינים ומידת חומרתם תעיד על מיקום הגידול בלבלב.
ניהול מהלך מחלה מדרגה 2
קביעת דרגת המחלה תיעשה בדרך כלל באמצעות דוח פתולוגי שמתקבל לאחר ניתוח הלבלב. הדוח הפתלוגי בדרגה 2 יוכיח כי הסרטן התפשט באופן מקומי בלבד אל עבר בלוטות הלימפה. בהתאם לשלב הספציפי בו נמצאה המחלה, כ 10% -35% מהחולים יוכלו לחיות ללא עדות להישנות למשך 5 שנים לאחר הניתוח. ההליך הכירורגי הנפוץ ביותר הוא pancreaticoduodenectomy, או הליך Whipple, הכולל הסרת חלק מהלבלב, המעי הדק (תריסריון), הבטן וכל כיס המרה. שיטת הטיפול הכירורגי המדויקת יכולה להיות שונה מחולה לחולה, ותתבסס על מיקומו של הגידול, מידת התפשטותו וניסיון הרופא המטפל.
החשש העיקרי לאחר הניתוח, הוא הישנות המחלה אשר מתרחשת לעיתים קרובות. הסיבה לכך, פעמים רבות, היא עקב מיקרו-אסטאסטזות, שהן כמויות קטנות של סרטן שהתפשטו מחוץ ללבלב ולא ניתן היה להסירן באמצעות ניתוח. בכדי להגדיל את יעילות תוצאות הניתוח, ניתנים טיפולים כימותרפיים וקרינתיים.
אפשרויות טיפול נוספות
ישנם מספר חולים בשלב 2 בסרטן הלבלב אשר לא יוכלו להיות מנותחים מסיבות שונות. חולים אלו יידרשו להערכה של טיפולים חדשניים וניסויים קליניים אשר ינסו להעריך יעילות תרופות חדשניות או אסטרטגיות טיפול חלופיות. ניסויים קליניים בתחום מחקר סרטן הלבלב מעידים על התקדמות בהבנת המחלה ובדרך טיפולה.
השתתפות בניסוי קליני עשויה להציע לחולים גישה לטיפולים טובים יותר, ולחוקרים- אפשרויות הבנה מעמיקים יותר. חולים המעוניינים להשתתף בניסוי קליני צריכים לדון על היתרונות והחסרונות בגישה זו מול הרופא המטפל על פי מצבם הספציפי והתאמתם לניסוי זה או אחר. ניסויים קליניים יכולים לכלול היבטים בנושא הטיפול האדג'ובנטי (כימותרפיה לפני ניתוח) וטיפול ממוקד.
כמו כן, חולים רבים יידרשו לטיפול סיסטמי המיועד להרוס תאים סרטניים בכל הגוף. מכיוון שלאחר הניתוח, ישנה סכנה כי ישנם תאי סרטן קטנים מפוזרים, יש צורך בטיפול סיסטמי יעיל לניקוי, בכדי לשפר את משך ההישרדות. הכימותרפיה שתינתן תהיה מורכבת מחומר אחד או משילוב של מספר חומרים. נעשה גם שימוש בטיפולים ביולוגיים וטיפולים מקומיים, המכילים נוגדנים ומנסים למעשה לעצור ולחסום את צמיחת הגידול והגורמים לו.
תופעות לוואי של הטיפול
בדומה לטיפולים כימותרפיים בסוגי סרטנים אחרים, גם בטיפול בסרטן הלבלב תופעות הלוואי דומות. ניהול תופעות הלוואי של הטיפול הכימותרפי הוא צעד חשוב להבראה ולשיפור איכות החיים, שנפגעה באופן פיסי וריגשי. תופעות הלוואי עלולות לגרום לאי נוחות, אך מחייבות התייחסות ספציפית ונכונה, בכדי למנוע תוצאות בלי רצויות.
בנוסף, תופעות לוואי חמורות מאד עלולות לשנות את המשך הטיפול הכימותרפי, מבחינת זמנים, מינון התרופה ולפעמים אף הרכב החומרים. שינוי מתכונת הטיפול המומלצת והמתוכננת עלולה ליצור תוצאה פחות טובה ואף להיות מאיימת חיים במקרים מסוימים.
ההתמודדות עם סרטן הלבלב, כאשר הוא נמצא בשלב 2, צריכה לכלול גם דגשים בהיבט הרגשי. חולים אלה מתמודדים עם מחלה אשר סיכויי הריפוי בה נמוכים באופן יחסי לסוגי סרטנים אחרים. עם זאת, שמירה על אופטימיות ותקווה הינם חלק בלתי מבוטל מהטיפול המערכתי הכללי. שמירה על ערכי החיים, מניעת סבל וליווי משפחתי עשויים לתרום רבות לחולה ולהמשך מלחמתו.
