דלקת כרונית של הלבלב היא בין גורמי הסיכון להתפתחות של סרטן הלבלב. לפיכך חולים הסובלים מדלקת כרונית של הלבלב, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הלבלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
דלקת כרונית של הלבלב (Chronic pancreatitis) היא מחלה המאופיינת בנזק מתמשך ובלתי הפיך ללבלב. נזק זה בא לידי ביטוי בירידה בתפקודי הלבלב ובהרס האנטומיה של רקמת הלבלב.
סך הכול ניתן להבחין בשתי צורות קליניות של דלקת כרונית של הלבלב באוכלוסיית החולים: חולים הסובלים מהתקפים המופיעים בגלים וחולים הסובלים מכאבים קבועים שלא שוככים עם הזמן.
מה הם הגורמים לדלקת כרונית של הלבלב?
האטיולוגיה של המחלה אינה ברורה ונכון להיום לא הוכח כי יתכן מעבר מדלקת אקוטית (חדה) של הלבלב לדלקת כרונית בלבלב. יחד עם זאת, ניתן לראות שכיחות גבוהה יחסית של המחלה בקרב אלכוהוליסטים, במטופלים הסובלים ממחלות של דרכי המרה, בחולים הסובלים מפעילות יתר של בלוטת התריס וכן בחולים הלוקים במחלות שונות הקשורות באובדן משמעותי של ליזין וציסטאין.
באופן כללי רוב החולים בדלקת כרונית של הלבלב במדינות אמריה ובמדינות אירופה הם צרכנים כבדים של אלכוהול וידוע כי אלכוהול גורם לנזק ישיר ללבלב הבא לידי ביטוי בין היתר בבצקת בלבלב. יחד עם זאת, אין בכך כדי להסביר מדוע מתרחשים שינויים אנטומיים בחולים אלה, הכוללים למשל חסימות בצינורות התוך-לבלביים או התרחבות של הצינורות.
מה הם התסמינים של דלקת כרונית בלבלב וכיצד מאבחנים את המחלה?
התסמינים הקליניים של דלקת כרונית בלבלב כוללים צואה שומנית (Steatorrhea), סוכרת, ירידה לא רצונית במשקל והתקפים חוזרים של כאבי בטן. האבחנה מתבססת על הבדיקות הבאות:
- בדיקות מעבדה – בבדיקות המעבדה ניתן יהיה לאבחן צואה שומנית ועקומה פתולוגית בבדיקת העמסת סוכר ובחלק מהחולים ניתן יהיה לזהות ערכי עמילאזה מוגברים וצהבת חסימתית. כמו כן בבדיקת הפרשה מהלבלב (שאיבת נוזל הלבלב אחרי גירוי באמצעות מזון או סקרטין) ניתן יהיה לראות ירידה בכמות האנזימים המופרשים וירידה כללית בהפרשת הלבלב.
- צילום בטן – בכמחצית מהחולים ניתן יהיה לראות בצילום בטן הסתיידויות באזור הלבלב.
- ECRP – בבדיקת Endoscopic retrograde cholangiopancreatography, ניתן יהיה להדגים מספר פתולוגיות. בין היתר ניתן יהיה לראות בבדיקה זו נוכחות של אבנים בצינור הלבלב ובנוסף ניתן יהיה לראות כי בצינור הלבלב יש התרחבויות והצירויות לסירוגין.
- CT– בבדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) ניתן יהיה לראות בתוך הלבלב אבנים המופיעות כהסתיידויות.
- אולטרסאונד – בבדיקת אולטרסאונד של כיס המרה ניתן יהיה לשלול או לאבחן אבנים בדרכי המרה.
הטיפול הכירורגי בדלקת כרונית בלבלב
בחולים שסובלים מהתקפים חוזרים ונשנים של דלקת הלבלב ומאבנים בכיס המרה, מקובל לטפל על ידי כריתה של כיס המרה. במטופלים אלה יש לבצע במהלך הניתוח כולאנגיוגרפיה ואם מזהים הפרעה במעבר לתריסריון או אבנים בכיס המרה, יש לפתוח את צינור המרה המשותף, לשלוף את האבנים ולסגור אותו על נקז T.
אם ישנה אבן שלא ניתן לשלוף או במקרה של היצרות משמעותית של הפפילה, יש לבצע השקה בין הדואדנום לצינור המרה המשותף (כולדוכודואודנוסטומיה) או ספינקטרופלסטיקה.
אם הדלקת לא קשורה בנוכחות אבנים בדרכי המרה, מטרת הטיפול היא להביא להקלה בכאבים הנגרמים בעקבות התרחבות של דרכי הלבלב. במקרים אלה יש לנקז את דרכי הלבלב על מנת להוריד את הלחץ ולהקל את הכאבים. באופן כללי שיטת הטיפול מותאמת לכל מטופל באופן אישי בהסתמך על הפתולוגיות המאובחנות בו כשבגדול מדובר במצב המערכת המנקזת של הלבלב, מצב רקמת הלבלב ונוכחות אבנים בדרכי המרה.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
גאווה ישראלית: פריצת דרך בריפוי סרטן הלבלב של חוקרים מהמרכז הרפואי רמב"ם
