"ילדים נמצאים בסיכון גבוהה יותר לפתח אפילפסיה אם אמם סובלת ממחלה אוטואימונית [מחלה בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת בטעות את הגוף עצמו] למשל במצב של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis – RA)" – כך נכתב באתר של הארגון לאפילפסיה ("Epilepsy foundation") על מחקר שהתפרסם לאחרונה.
המחקר פורסם בכתב העת הרפואי – Neurology בשנת 2016 בשם "Parental rheumatoid arthritis and childhood epilepsy: A nationwide cohort study".
על המחקר
- מיקום המחקר היה בדנמרק וכלל בתוכו 1,917,723 ילדים, אחריהם עקבו במשך שנים. המחקר התבצעה במשך למעלה מעשור, בין השנים 1997-2008.
- על פי תוצאות המחקר, נמצא כי לילדים שנולדו לאימהות עם דלקת מפרקים שגרונית – RA הפעילה בזמן ההיריון, היה סיכון הגבוהה בכ-90% לפתח אפילפסיה בגיל הילדות בהשוואה לילדים שאמם לא סבלה ממצב פעיל זה בזמן ההיריון.
(יש להבין את המספרים האלו, אם באוכלוסייה הכללית, הסיכון להולדת ילד חולה באפילפסיה הינו, לדוגמא, נמוך מכ- 2%, עלייה בכ-90% בסיכון משמעותה כי כעת הסיכון עלה, אך הוא עדיין נמוך מכ-4%) - עוד נמצא, כי גם במצב בו האם לא אובחנה כחולה בדלקת מפרקים שגרונית במהלך ההיריון, אך בהמשך – לאחר ההיריון – אובחנה כחולה במחלה זו, נמצאה עלייה בסיכון לפיתוח אפילפסיה בילדים אלו בגיל הילדות המוקדם, בשיעור של כ-26%. (זכרו לקרוא את המספרים בצורה נכונה)
- בנוסף, המחקר בדק ילדים לאבא שהיה חולה בדלקת מפרקים שגרונית. התוצאות העידו על כך שאין עלייה בסיכון בילדים אלו לפתח אפילפסיה. כלומר, המחלה של האב לא העלתה את הסיכון של הילוד לפתח מחלה.
- כאשר בדקו את הילדים האלו בגיל מבוגר יותר – בנערותם או בבגרותם – לא נצפתה עליה בסיכון לפתח אפילפסיה, הן במקרה שאמם הייתה חולה בדלקת מפרקים שגרונית בהריון או שחלתה בכך לאחר ההיריון.
- ההיפותזה שהעלו כותבי המחקר בניסיון להסביר את הממצאים האלו הייתה, כי הסיבה למצב זה עשויה לנבוע משינויים במוח של התינוק בעת שהייתו ברחם אמו. זאת, עקב החשיפה של התינוק במצב זה, לנוגדנים עצמיים של האם.
- מחקרים נוספים נעשים כדי לבדוק את הקשר בין אפילפסיה למצבים אוטואימוניים שונים
על מחלות אוטואימוניות ודלקת מפרקים שגרונית
מחלה אוטואימונית הינה מצב בו מערכת החיסון של הגוף, תוקפת את הגוף עצמו ומזהה אותו כזר. במצב הנורמלי, מערכת החיסון יודעת להבדיל בין "עצמי" – מה ששייך לגוף ואינו מהווה איום, לבין "זר" – מה שעוין לגוף וזר עבורו. מערכת החיסון יודעת לווסת את עצמה בעזרת מנגנונים שונים ולתקוף רק את ה"זר". כך לדוגמא, מערכת החיסון יודעת לתקוף חיידקים הפולשים לגוף אך מנגד היא פוסחת על איברים של הגוף עצמו ולא תוקפת אותם.
במחלות אוטואימוניות, דבר מה משתבש, מערכת החיסון מתחילה לייצר נוגדנים כנגד מרכיבים מסוימים בגוף וכעת מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו – את ה"עצמי".
דלקת מפרקים שגרונית – או בשמה המקצועי: Rheumatoid arthritis – RA: הנה דוגמא למחלה אוטואימונית כרונית רב מערכתית, מחלה בה מערכת החיסון תוקפת מרכיב מסוים במפרקים (המרכיב הסינוביאלי) וגורמת להרס שלו. הגורמים למצב אוטואימוני זה אינם ידועים, אך מניחים כי יש קשר למרכיבים גנטיים וסביבתיים.
מהי אפילפסיה?
אפילפסיה, הינה מצב נוירולוגי (הקשור במערכת העצבים) אותו מאפיינים התקפים המכונים "התקפים אפילפטיים". ההתקף האפילפטי הינו אפיזודה שיכולה להופיע בספקטרום רחב של תצוגות – ממצב קל וכמעט לא מורגש, עד למצב קשה ומתמשך המלווה בפרכוסים קשים. לרוב מצבי האפילפסיה אין הסבר בדבר הגורם להם, אך מיעוט מהמקרים של אפילפסיה יכולים להיות מוסברים למשל על בסיס רקע גנטי מסוים.
התקף אפילפטי הינו תוצאה של פעילות חשמלית עודפת בתאי עצב הנמצאים בקליפת המוח.
