סרטן היא אחת המחלות הקשות ביותר שיש. למרות שעם הזמן המדע והרפואה מוצאים לה פתרונות שונים, הרי שעדיין מדובר במחלה מאוד קשה, הן בגלל העובדה שהיא יכולה לתקוף אותנו במקומות שונים בגוף, יש לה מאפיינים שונים בכל סוג, וכן גם אחרי שמחלימים ממנה, היא יכולה לחזור, להשפיע עלינו ולעיתים להכניע אותנו.
סרטן ערמונית הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים. הנתונים מלמדים שמדי שנה מתים ממחלה זו עשרות אלפי חולים ברחבי העולם. סרטן זה ממוקם מקום שני בקרב סוגי הסרטן שהורגים גברים אחרי סרטן ריאות. השכיחות של המחלה עולה ככל שעולים בגיל, בפרט מגיל חמישים ומעלה.
מה שעוזר באבחון המחלה בשלב מוקדם הוא ביופסיה ערמונית. מדובר על הליך שגרתי שנעשה בהרבה סוגים של מחלות, ובפרט במקרים של מחלה כמו סרטן על צורותיה השונות. מדובר בתהליך סטנדרטי לכאורה של דגימת רקמה מהאזור החשוד, בדיקות פתולוגיות, בעזרתן ניתן לדעת האם אכן מדובר בגידול והאם הוא ממאיר, קרי סרטני או שפיר.
מי צריך לעבור בדיקת ביופסיה ערמונית?
בדיקה זו אינה הכרחית עבור כולם. רק גברים שקיים חשד שהם חולים במחלת סרטן ערמונית יצטרכו לעבור את הבדיקה, על מנת שיהיה ניתן לאבחן את המצב בצורה מדויקת ולהחליט כיצד לטפל בו.
לשם כך, עליהם לעבור בדיקת דם PSA, אשר בוחנת את רמת החלבון המופרש מן הערמונית לדם. הבעיה עם בדיקה זו, גם אם רמת החלבון עולה זה לא מלמד בהכרח על כך שהמטופל חולה בסרטן ערמונית. בהחלט יכול להיות שמדובר בדלקת, פעילות מינית מוגברת, הגדלת ערמונית או בגידול שפיר ולא ממאיר.
לכן, בשביל לאבחן ולוודא את המצב, יש לבצע בדיקת ביופסיה ערמונית אצל רופא מומחה, ואז יהיה ניתן לקבוע באופן מפורש, האם מדובר בגידול, היכן הוא ממוקם ומה הגודל שלו. בהתאם לנתונים אלו ואחרים, יוכל הרופא המטפל לקבוע תוכנית טיפול מותאמת למטופל שלו.
איך מבצעים את הבדיקה?
בדיקת ביופסיה ערמונית מבוצעת בהרדמה כללית קצרה, היא מתבצעת על ידי רופא מומחה בעזרת מתמר אולטראסאונד אותו הוא מחדיר אל פי הטבעת. לאחר מכן הוא מחדיר אל המקום מחט ונוטל דגימה קטנה מהרקמה של הערמונית.
היום, אפשר להשתמש באמצעים טכנולוגיים נוספים כמו למשל בדיקת MRI, על מנת לאתר את המקום המדויק בו נמצא הגידול ולזהות את הגודל שלו. לאחר מכן אפשר לבצע את הביופסיה כפי שתיארנו, על מנת ליטול את הרקמה בצורה הרבה יותר מדויקת וקצרה.
בסיומו של תהליך זה, מעבירים את החומרים לרופא פתולוג שיבדוק את הרדמה וכך יהיה ניתן לקבוע האם מדובר בגידול ממאיר או שפיר, באיזו רמת אגרסיביות מדובר, וכיצד ניתן לטפל בו בשביל להתגבר על המצב.
