מלנומה ממאירה של העור

סרטן העור הוא מחלה ממאירה בעלת פוטנציאל להוות סכנת חיים של ממש – לפחות בחלק מהסוגים העיקריים של המחלה. כזה בדיוק הוא מלנומה ממאירה של העור (Malignant Melanoma), המחזיק בתואר הלא מחמיא של סוג הסרטן הקטלני והחמור ביותר שיש.

כדי להפוך את התמונה למורכבת עוד יותר, נציין כי בישראל שיעור החולים במחלה ביחס לאוכלוסייה הוא מהגבוהים בעולם, כאשר רק אוסטרליה וניו זילנד מקדימה אותה. בכל שנה נוספים יותר מ-1,300 איש למעגל המאובחנים כחולים כמחלה בישראל.

כמו רוב הסוגים האחרים של סרטן בכלל וסרטן העור בפרט, גם במקרה של מלנומה ממאירה של העור ידע מוקדם לגבי קבוצות הסיכון, תסמיני המחלה, האבחון ודרכי הטיפול יכול להציל חיים.

מהי מלנומה ממאירה של העור?

מלנומה ברמה הכללית הוא סוג סרטן שהגורם לו הוא חלוקה שאינה מבוקרת של תאים מלנוציטיים. רוב הגידולים מתחילים להופיע על גבי העור, אבל יש מקרים בהם הגידולים יופיעו על גבי איברים חיצוניים או פנימיים וגם כחלק ממערכות (עיכול, לימפה וכן הלאה). התפתחות המלנומה נעשית בשני שלבים.

הראשון שבהם הוא גדילה מסביב – או רדיאלית – במסגרתה יש התרבות של התאים המלנוציטיים לאורכה של הממברנה. בשלב השני, הגדילה הורטיקלית, התאים משגשגים ומתרבים לעומק – ברור שהשלב הזה לוקח אותנו מספר צעדים קדימה מבחינת רמת המורכבות. מבחינה מעשית ה"מסע" של המלנומה עובר בין האפידרמיס, הדרמיס הפפילרי, הדרמיס הרטיקולרי, תת העור ומשם לאזורים אחרים בשלבים מתקדמים של המחלה.

כאשר נכנסים בעובי הקורה מבחינים במספר צורות של מלנומה הנפוצה מכולן – כשבעה מבין עשרה מקרים עונים על ההגדרה הזו – היא Superficial Spreading Melanoma, המופיעה בדרך כלל בשנות הארבעים לחיים ומתפשטת ורטיקלית. סוגים אחרים הם Nodular Melanoma (מלנומות אגרסיביות שגדלות ורטיקלית ופוגעות באזורים רבים בגוף), Acral Lentiginous Melanoma  (מלנומה הפוגעת בעיקר בכפות הרגליים והידיים ונפוצה בגיל מבוגר) או Lentigo Malignant Melanoma (צורה נדירה יחסית המתפתחת לאורך זמן).

מבחינת הביטויים הפיזיים של מלנומה ממאירה של העור על גביו יש מספר ביטויים אפשריים, מה שהופך את התמונה למעט מורכבת. המחלה תכלול הופעה של נגעים על גבי העור, החל מהשלבים המוקדמים שלה, כאשר גווני הנגעים יהיו בדרך כלל כהים – חום עד שחור (עם זאת, גם גווני האדום או הורוד הם בהחלט בגדר אפשרות).

גורמי סיכון

למלנומה יש מספר גורמי סיכון וגם אוכלוסיות שהסבירות שלהן לחלות במחלה גדולה יותר – החדשות הדי מדאיגות מהבחינה הזו הן שאחוזי החולים במלנומה בעולם וגם בישראל נמצאים במגמת עלייה בשנים האחרונות. גורם הסיכון העיקרי הוא חשיפה מוגברת לשמש, כאשר החשיפה הבעייתית יותר היא זו שאינה קבועה דווקא אלא חשיפה שנעשית לפרקים. מיותר לציין שכל יציאה לשמש, אפילו לפרק זמן קצר יחסית, רצוי שתיעשה לאחר שנוקטים בכל אמצעי ההגנה שיש כיום: קרן הגנה, כובע, בגדים ארוכים וכן הלאה.

באשר לאוכלוסיות הסיכון, הנתונים מראים שאנשים בעלי צבע עור בהיר הם לא רק בעלי סיכון מוגבר להישרף בשמש העזה אלא גם לסבול מסוגים שונים של סרטן העור, כולל מלנומה. שימו לב שלא מדובר כאן רק בעור בהיר אלא גם בשיער ובעיניים בהירות, שמגדילים את הסיכון למלחה. אם יש לאדם שומות ונקודות חן על גבי העור – ולאנשים רבים יש עשרות נקודות כאלה – הוא נמצא בקבוצת הסיכון שאחת מהן תהפוך לממאירה בעקבות חשיפה לשמש.

חשיבות הזיהוי של הבעיה (בזמן)

סרטן העור הופך את החיים שלנו למעט פשוטים יותר בכל הנוגע לאבחון, פשוט מכיוון שיש כאן ביטוי פיזי שאפשר לעקוב אחריו. זה לא אומר שכל אדם יכול לאבחן אצלו את הסרטן, כי זה עסק למומחים בלבד, אבל בהחלט ניתן להדליק את נורות האזהרה כאשר מבחינים שדבר מה על גבי העור אינו בסדר.

במקרה של מלנומה והביטוי המוחשי שלה ביחס לסרטן העור, יש מספר שינויים שצריך לשים לב אליהם. ככל שהמחלה מתפתחת והופכת לחמורה יותר, כך עשויים להבחין בשינויים בצורתם של הנגעים. בעיקר חשוב להתבונן בגודל (נגע שגודלו מעל חמישה מילימטרים צריך להעלות חשש), הצורה (הדאגה כאן היא משומות לא סימטריות), הצבע (הגוונים שאינם אחידים עלולים להצביע על בעיה) וגובה השומה ביחס לעור.

הבעיה היא שהשינויים האלה אינם בהכרח ברורים, כי קשה לסמוך על הזיכרון הויזואלי שלנו במצבים האלה. מה שמומלץ לעשות על מנת להתגבר על הקושי הזה הוא לבצע רישום ורצוי גם תיעוד של השומות, מה שיאפשר להבחין בהבדלים הקיימים. חשוב לסקור את הגוף מכף רגל ועד ראש, הן מלפנים והן מאחור, ולבדוק גם את האזורים שפחות נראים לעין: הקרקפת ומה שמתחת לשיערות, הקפלים, העור שנמצא בין אצבעות הידיים או הרגליים וכן הלאה. רצוי להוסיף לצילומים אינדיקטור של גודל, למשל קצה של סרגל. אם יש אזורים שקשה לבחון אותם באופן עצמאי, ניתן להיעזר באנשים שלא מרגישים מבוכה מולם.

אבחון וטיפול בעיה

אבחון מוקדם של מלנומה ממאירה של העור הוא חשוב מאין כמוהו על רקע הפוטנציאל הקטלני של המחלה. האבחון מתחיל עם התבוננות בתסמינים וניסיון לזיהוי המחלה על פי הביטוי החיצוני שלה, שיכול להעלות את החשד שמדובר כאן בסוג חמור זה של סרטן העור.

את התשובה הסופית ניתן לקבל באמצעות שליחה של חלקים מהנגע הסרטני לבדיקה מעבדתית (ביופסיה) וצביעה של המלנוציטים – צביעה שתאפשר להבחין בסבירות גבוהה בתאי הגידול הסרטני. הבדיקה יכולה לגלות את דרגת החומרה של הגידולים, הגנים שעברו את המוטציה והמוטציה הספציפית.

עם סוג זה של סרטן העור ההתמודדות מורכבת מאד, בייחוד בשלבים המאוחרים של המחלה. החדשות המדאיגות הן שחלק מהטיפולים שמזוהים עם סרטן כמכלול נחשבים להרבה פחות יעילים במקרה של סרטן המלנומה, שלא בהכרח יושפע מטיפולים כימותרפיים או טיפולי הקרנות.

מה שכן נהוג לעשות הוא לכרות בצורה מקומית את הגידול הסרטני, תוך שאיפה שהוא כמובן לא שלח גרורות והגיע לאזורים אחרים בגוף. ההסרה בפועל היא של רקמות תקינות הנמצאות באזור שמסביב לגידול, מה שיביא לכך שלא יישארו תאים סרטניים.

יש כיום מספר תרופות שיכולות להיות יעילות בהתמודדות עם המלנומה, כאשר המטרה היא להפחית את התסמינים ולהאריך חיים ולא לנצח את המחלה (מה שלא אפשרי נכון נקודת הזמן הנוכחי). כך למשל התרופה Ipilimumab שאוכלוסיית היעד שלה היא חולים שבלתי אפשרי לבצע עבורם ניתוח.