ישראלים הסובלים מאפילפסיה במצב קשה, זכאים לתנאים שווים בכל הנוגע לתעסוקה, כפי שנקבע בשנת 2007 ב'חוק זכויות לאנשים מוגבלים המועסקים כמשתקמים'. הוראה זו מכסה תעסוקה המוצעת על ידי מעביד פרטי או ממשלתי.
החוק מספק הזדמנויות שוות הקשורות לתעסוקה ואוסרות על אפליה בתעסוקה על בסיס המחלה, והוא חל אף על מעסיקים קטנים. חוק זה מספק הזדמנות לחולי אפילפסיה במקומות עבודה ומסביר שהמעביד רשאי לשאול את העובד שאלות אודות מחלתו, וכיצד ניתן לסייע לו במקרה של התקף.
הבנת אפילפסיה
זהו מצב נוירולוגי כרוני המאופיין בהתקפים חוזרים. ההתקפים מתרחשים כשפעילות חשמלית חריגה במוח גורמת לשינוי בתנועות הגוף או התפקוד, תחושה, מודעות או התנהגות. אנשים שאובחנו עם אפילפסיה חוו לפחות שני התקפים ויתכן שעברו יותר מסוג אחד של התקף.
כל התקף עשוי להימשך בין מספר שניות עד מספר דקות. חלק מהחולים מתאוששים מיד מההתקף, בעוד שאחרים עשויים לחוות מעט חוסר תפקוד זמן קצר לאחר ההתקף. חומרת האפילפסיה וסוג ההתקפים משתנים מאדם לאדם.
למרות שלא קיימת תרופה לאפילפסיה, תרופות אנטי אפילפטיות מצליחות למנוע התקפים אצל רוב האנשים הנוטלים אותן בקביעות ובמינונים שנקבעו להם. ההערכה היא כי ניתן לשלוט על ההתקפים באופן מוחלט בקרב 50% מהחולים, לתקופות זמן משמעותיות, ובנוסף לחוות עשרים אחוזי הפחתה במספר ההתקפים.
סיוע לחולי אפילפסיה במקומות עבודה
עובד החולה באפילפסיה מתבקש לספק למעביד את ההנחיות על פיהן יש לפעול במקרי התרחשות התקפים, כגון סוגי ההתאמות הסבירות בסביבת העבודה להן הוא זקוק; האופן בו המעביד מתבקש להתמודד עם חששות בטיחות בכל הנוגע לאפילפסיה; והאופן בו המעביד יכול להבטיח ששום עובד לא יטריד את העובד החולה.
משמעות החוק משנת 2007 היא כי למעסיק אסור להימנע מהעסקת חולה אפילפסיה בשל מחלתו. המעסיק רשאי לשאול את המועסק שאלות אודות מחלתו ומוגבלויותיו בשלב ההצעה לעבודה, במהלך הראיון ובמהלך התעסוקה.
מועמדות לעבודה בתנאי אפילפסיה
השאלות אותן רשאי המעסיק לשאול את החולה טרם קבלתו לעבודה, מוגבלות במסגרת החוק וכוללות:
נוכחות המחלה והשפעתה
המעסיק רשאי לשאול את המועמד אם הוא סובל מאפילפסיה, או על אופן הטיפול אותו הוא מקבל.
שאלות במסגרת חיסיון רפואי
המעביד אינו רשאי לשאול את המועמד שאלות הקשורות לחיסיון רפואי או לדרוש מהמועמד לספק תוצאות בדיקה רפואית כהתניה להצעת העבודה.
משמעות איסור זה היא כי מעביד אינו יכול, מבחינה משפטית, לשאול שאלות כגון האם המועמד משתמש בכל תרופות המרשם שלו; והאם אי פעם הגיש בקשת פיצויים למעסיק בעקבות פציעה במקום העבודה.
שאלות הנוגעות ליכולת ביצוע העבודה. כמובן שהמעביד רשאי לשאול שאלות הנוגעות לכישורים או ליכולת ביצוע העבודה, כגון אם יש למועמד רישיון נהיגה; או אם הוא מסוגל להפעיל מכונות או ציוד כבד.
ראו גם:
