פגיעה בפעילות המוטורית בטרשת נפוצה

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית הפוגעת במערכת העצבים. הפעילות המוטורית של הגוף תלויה בפעילות תקינה של המערכת העצבית של הגוף. טרשת נפוצה גורמת לפגיעה מוטורית המאופיינת בחולשת שרירים, בעיות קואורדינציה ואובדן שיווי משקל.

הפגיעה המוטורית מתרחשת בייחוד בידיים וברגליים. הפגיעה עשוייה לפגום באורח החיים, בתנועה ובתפקוד היומי הסדיר. פעמים רבות, נוקשות שרירים מאפיינת את המחלה. החולה מתלונן על תחושת נוקשות שרירים, המלווה בהתכווציות וכאב. חולים רבים חווים רעידות שרירים ומתקשים בביצוע פעולות שגרתיות כמו כתיבה ואכילה.

מיאלין ותפקידו במערכת המוטורית

המיאלין הוא חומר עשיר בשומנים וחלבונים אשר יוצר שכבות מעטפת סביב העצב ופועל למעשה כחומר מבודד. ניתן לדמות את העצב ככבל חשמלי. סיבי העצב, מעבירים דחפים עצביים אל עבר המטרה (תאי שריר). המיאלין נמצא הן במערכת העצבים המרכזית והן במערכת העצבים ההיקפית, אולם טרשת נפוצה משפיעה על פעילות מערכת העצבים המרכזית.

מערכת העצבים המרכזית מורכבת מהמוח, חוט השדרה והעצב האופטי, האחראי על הראייה. מערכת העצבים ההיקפית אחראית על איסוף מידע סנסורי מרחבי הגוף ואיסוף מידע ממערכת העצבים המרכזית אל עבר החלקים המוטוריים של הגוף- השרירים.

התסמינים המאפיינים את המחלה נובעים מפגיעה עצבית וליקוי במסלולם של האותות החשמליים, לאורך סיבי העצב. השרירים נפגעים כתוצאה מכך.

פגיעה מוטורית- תסמינים

• רעידות: הופעת תנועות בלתי רצונויות ורעידות באזור הגפיים, מאפיין את המחלה. מעל לחמישים אחוזים מכלל החולים מתלוננים על שינויים ביכולת ההליכה והופעת תנועות בלתי רצוניות. הרעידות עשויות לחלוף. טרשת נפוצה פוגעת בתנועות הגוף ופוגעת במערכת האיזון ושיווי המשקל של הגוף.
• התכווצויות שרירים: התכווצויות שרירים הן סימן היכר המתרחש בשלבים מוקדמים של המחלה. 41 אחוזים מכלל המטופלים מעידים כי חווים התכווצויות המחמירות במשך הזמן. התכווצות שרירים מתרחשת כאשר קבוצת שרירים מתכווצת במקביל לקבוצת שרירים אחרת, הנמצאת במצב הרפיה. התכווצות שרירים מלווה בקשיחות. מצב זה מצריך כמות גבוהה יותר של אנרגיה וחמצן. התכווצויות שרירים מלוות בדרך כלל בכאב.
• חולשת שרירים: חולשה היא תסמין נפוץ בטרשת נפוצה. חולשה מעידה על פגיעה במסלול העצבי של חוט השדרה ואזורים מסויימים במוח האחראיים על התנועה. פגיעה בחוט השדרה מובילה לפגיעה בפעילות הגפיים.

כיצד ניתן לאבחן פגיעה מוטורית?

קיימות מספר שיטות לאבחון פגיעה מוטורית. ראשית, ניתן לאבחן ליקוי מוטורי במהלך בדיקה רפואית גופנית שגרתית. הרופא עשוי לבחון את תגובת הגידים המחוברים לשריר, לאחר הפעלת גירוי אזורי (ברך ומרפק).

בטרשת נפוצה, תגובת הריפלקסים גבוהה מהרגיל. בנוסף, הרופא עשוי לבחון את אופן התנועה של המטופל. הרופא ידרוש מהמטופל לבצע הליכה לאורך מספר מטרים. ניתן לאבחן התכווצויות, נוקשות שרירים וחוסר שיווי משקל.

בהמשך לבדיקה הגופנית, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות פרה- קליניות כמו MRI, CT, בדיקות דם ו-CSF. בדיקות הדמיה שוללות פעמים רבות הפרעות מוטוריות אחרות ופגיעה עצבית, מוחית ועוד, אשר עשויות לגרום לתסמינים.

שיטות טיפול

שיטת הטיפול נבחרת בהתאם לתסמינים אותם חווה המטופל. רעידות גוף וחוסר איזון, מטופלות באמצעות פיזיותרפיה, פעילות גופנית, רפואה תעסוקתית, מכשור עזר וטיפול תרופתי. התרופות אינן מרפאות או מונעות את המחלה אולם משמשות להקלת התסמינים.

בטרשת נפוצה, הפגיעה בשכבת המיילין העוטפת את העצב במערכת העצבים המרכזית ואת סיבי העצב עצמם, מערערת את מעבר האותות על גבי העצב, המחבר בין המוח, עמוד השדרה וחלקים שונים בגוף.

פגיעה עצבית זאת גורמת להופעת תסמינים שונים ברחבי הגוף ובינהם תסמינים מוטוריים. ניתן להקל על התסמינים באמצעות טיפולים שיקומיים המוצעים במערכת הרפואית וטיפולים תרופתיים שונים.