סרטן הלבלב מהווה את גורם התמותה החמישי בארה"ב. הגורם השכיח ביותר לסרטן הלבלב הוא עישון סיגריות, עם זאת הוא נמצא קשור לגורמים סביבתיים נוספים. כמו כן, נמצא קשר בין סוכרת לסרטן הלבלב, רמות גלוקוז גבוהות והשמנת יתר. 
שמנת יתר קשורה לפתולוגיות והפרעות מטבוליות משמעותיות, כמו עמידות לאינסולין. פעילות גופנית עשויה לעודד את הירידה במשקל ואף לשפר תסמיני הסוכרת אם קיימים.
השמנת יתר – נשים בסיכון גבוה יותר
עודף משקל והשמנת יתר מוגדרים ומתבטאים במדד BMI, אשר הנו חישוב היחס בין משקל האדם (בק"ג) וגובהו (במטר מרובע). BMI הנמצא בין 18.5 ועד 25 נחשב למשקל תקין, ומעל ל- 30 נחשב להשמנת יתר.
בשנים האחרונות קיימת עלייה בשכיחות השמנת היתר בקרב האוכלוסייה הכללית, לעומת עשורים קודמים יותר. כמו כן, שכיחות השמנת היתר השתנתה על פי גורמי מגדר ומוצא אתני, כך שנשים נמצאו בסיכון להשמנת יתר בהשוואה לגברים.
השפעת בעיה זו על הבריאות הכללית היא משמעותית, ומתבטאת בתמותה מוגברת וסיכון ליתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, שבץ, מחלת כבד, דום נשימה וסוגי סרטן שונים, כולל סרטן הלבלב. לכן לירידה במשקל עשויה להיות השפעה משמעותית על אחוזי התחלואה וסיכויי ההחלמה בסרטן הלבלב ומחלות כרוניות קשות.
מחקרים על הקשר בין השמנת יתר וסרטן הלבלב
המחקרים האחרונים שניסו לבדוק את הקשר בין השמנת יתר לסרטן הלבלב היו מחקרי קוהורט, אשר כללו גורמים נוספים כמו השמנת יתר בגילאים צעירים, שינויים במשקל בהמשך החיים והשפעת פעילות גופנית.
התוצאות הראו כי היקף הירך והיקף המותניים לא היו קשורים לסיכון להתפתחות סרטן הלבלב. לעומת זאת, היחס בין היקף הירך והמותניים היה קשור בסיכון מוגבר של 20%-30% להתפתחות הסרטן, עבור אנשים עם יחס גבוה.
תוצאה זו מבטאת את חשיבות ומשמעות ההשמנה המרכזית, הבטנית כגורם מטבולי אשר מפריש אדיפוקינים שהנם בעלי השפעה על עמידות לאינסולין. השמנה מרכזית, בדרך כלל, נגרמת אצל נשים בשל גורמים הורמונליים, בעיקר בגיל המעבר.
מעבר לכך, נמצא קשר בין תהליך השמנה לסיכון להתפתחות סרטן. כך נמצא כי משתתפים שדיווחו על עודף משקל או השמנת יתר כצעירים בגילאי 18-21 היו בעלי סיכון מוגבר פי 1.2 לסרטן הלבלב בהשוואה לאלו עם BMI רגיל.
יתר על כן, משתתפים שדיווחו כי חלה עליה ב – BMI שלהם יותר מ 10 ק"ג למ"ר בחייהם הבוגרים, היו בעלי סיכון מוגבר פי 1.4 לסרטן הלבלב בהשוואה למשתתפים שלא דיווחו על שינוי ב BMI, או על שינוי הקטן מ-2.
הסיבות להגברת הסיכון לסרטן הלבלב
ההנחה היא כי הקשר בין השמנת יתר לסרטן הלבלב נובע ממספר סיבות: השפעות הורמונליות ודלקתיות של רקמת השומן, חשיפה מוגברת לחומרים מסרטנים כתוצאה מגידול בצריכת המזון וירידה בפעילות הגופנית.
בהתחשב בעובדה שהשמנת יתר, לעתים קרובות, משקפת חוסר איזון אנרגיה, סביר להניח כי היבט כלשהו של מנגנונים אלו תורם להתפתחות מחלות הסרטן, ובמיוחד לסרטן הלבלב.
השמנת יתר ו – BMI גבוה נקשרו לעליה באינסולין המחזורי ולהיפרגליקמיה, עמידות לאינסולין וסוכרת – המהווים גורמים הקשורים לסרטן הלבלב. כמו כן, עליה ברקמת השומן המרכזית, הבטנית, הוכרחה כמייצרת אדיפוקינים, כמו לפטין ואדיפונקטין, אשר אופייניים במצבי התפתחות סרטנית.
בנוסף, השמנת יתר מאופיינת כדלקת כרונית ברמה נמוכה, המובילה לחדירת מקרופאגים. ציטוקינים משוחררים על ידי המקרופאגים החדשים ומשפיעים בתורם על אנגיוגנזה, אפופטוזיס והתפשטות תאים. מכניזם נוסף שהוצע קשר בין השמנת יתר לרמות גבוהות יותר של VEGF בדם כגורם אנגיוגני.
אולי יעניין אותך גם:
על הקשר שבין סוכרת וירידה במשקל לבין הסיכוי לחלות בסרטן הלבלב
