מחקר שנערך בגרמניה ופורסם בשנת 2010, מצא כי שכיחות החרדה והדיכאון בקרב חולים אונקולוגים גבוהה כמעט פי שניים מהשכיחות של דיכאון וחרדה באוכלוסייה הכללית. ממצאים אלה אומתו במספר מחקרים נוספים שבחנו את הנושא ומיישרים קו עם מחקר רחב היקף שבוצע בקרב קרוב ל-100,000 אנשים בנורבגיה. 
המעניין הוא שבמחקרים רבים שעסקו בקשר שבין סרטן לדיכאון, נמצא כי קיימת שכיחות גבוהה יחסית של דיכאון בקרב חולי סרטן הלבלב, בהשוואה לחולים בסוגים שונים של גידולים אחרים.
באופן כללי נראה כי ישנם מספר פרמטרים המשפיעים על הסיכוי של חולה אונקולוגי לסבול מדיכאון, כשבין היתר מדובר בסוג הגידול: סרטן הלבלב בדרגה 1 או בשלב 4. כך לדוגמה נמצא כי השכיחות של דיכאון מג'ורי גבוהה במיוחד בקרב חולי סרטן הריאות, סרטן השד, סרטן אורופרינגיאלי וסרטן הלבלב. באופן ספציפי, נמצא כי שכיחות הדיכאון בקרב חולי סרטן הלבלב היא הגבוהה ביותר בקרב חולים הסובלים מגידולי מערכת העיכול.
השכיחות הגבוהה של דיכאון בקרב חולי סרטן הלבלב נבחנה גם במחקר סקירה שפורסם ב-1993. במחקר זה נמצא כי 71% מהחולים שלקחו חלק במחקר סבלו מתסמיני דיכאון וכי 48% מהחולים סבלו מתסמינים הקשורים לחרדה. במחקר נוסף שבו סקרו מחקרים קודמים בנושא ושפורסם ב-2004, נמצא כי שכיחות הדיכאון בקרב חולי סרטן הלבלב נעה בין 50-33 אחוז.
דיכאון – כלי עזר לאבחון סרטן הלבלב
חשוב להבין כי העובדה שהשכיחות של דיכאון גבוהה במיוחד בקרב חולי סרטן הלבלב ידועה כבר למעלה משבעה עשורים (הקשר בין המחלה הסרטנית למצב הנפשי של החולה, תואר לראשונה כבר ב-1931). למשל ב-1967 פורסם מאמר שמצא כי בקרב 76% מחולי סרטן הלבלב ניתן לאבחן דיכאון וזאת בעוד ששיעור הדיכאון בקרב חולי סרטן המעי הגס עומד על 20% בלבד. במאמר זה צוין עוד כי למעלה ממחצית מהחולים בסרטן הלבלב דיווחו על כך שסבלו מתסמינים נפשיים, עד 43 חודשים לפני שהחלו לסבול מתסמינים גופניים.
הממצאים המרתקים הובילו חוקרים רבים להאמין כי יתכן שהתסמינים הנפשיים יכולים לשמש ככלי עזר לאבחון של סרטן הלבלב בשלב מוקדם ובעקבות זאת נערכו מחקרים רבים בנושא. כך למשל ב-1986 פורסם מחקר שבו נמצא כי דיכאון חמור אובחן ביותר מ-50% מהמטופלים שאובחנו בסופו של דבר עם סרטן הלבלב, בזמן שאף לא אחד מהחולים שאובחנו עם סרטן הקיבה, אובחן קודם לכן עם דיכאון.
מה קדם למה: הדיכאון או הגידול?
ישנן שתי שאלות מרכזיות שיש לענות עליהן כשעוסקים בקשר שבין סרטן הלבלב לדיכאון: הראשונה היא האם דיכאון הוא מאפיין ספציפי של המחלה הסרטנית או שמא הוא פועל יוצא של הפרוגנוזה והתסמינים? השנייה היא האם הדיכאון מופיע לפני הגידול או שמא ישנם שינויים פתופיזיולוגיים הקשורים למחלה הסרטנית, שאחראים לשכיחות הגבוהה של סרטן בקרב מטופלים אונקולוגים.
לפי גישה אחת, התסמינים הפסיכולוגיים הם תוצאה ישירה של הלחץ הנפשי והמועקה, המופיעים באופן טבעי עם קבלת האבחנה של המחלה הקשה, לפי גישה אחרת, הדיכאון הוא תוצאה של תהליכים גופניים הקשורים למחלה. ישנם למשל חוקרים המייחסים את הדיכאון שמופיע לפני אבחון המחלה לדלקת מוח לימבית פאראנאופלסטית.
מעניין לציין כי במחקר שבחן את השכיחות של דיכאון בקרב חולים שסבלו מגידולי מערכת העיכול, נמצא כי שכיחות הדיכאון בקרב חולי סרטן הלבלב הייתה הגבוהה ביותר וזאת ללא קשר למודעות לאבחנה. הכוונה היא לכך ששכיחות הדיכאון בקרב החולים הייתה דומה לפני ואחרי קבלת האבחנה: האבחנה לא השפיעה על חומרת הדיכאון ולכן ניתן להסיק שהפרוגנוזה או האבחנה עצמה היוו את הגורם לדיכאון בחולים אלה.
ישנם חוקרים הסבורים כי התגובה החיסונית למחלה הסרטנית היא הגורם לדיכאון. חוקרים אלה מסתמכים בין השאר על מחקרים שבהם נמצא כי ציטוקינים מעודדי דלקת עודדו הופעה של תסמינים דמויי דיכאון בחיות מעבדה ובקרב חולי סרטן הלבלב ניתן בהחלט לראות עלייה במספר ציטוקינים שכאלה כמו IL-6, IL-8 ו-TNF אלפא, המשפיעים על ציר ה-HPA (היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל) הקשור למצבי עקה.
דיכאון וסיכויי תמותה בקרב חולי סרטן
כבר יותר משישה עשורים שחוקרים בכל רחבי העולם בוחנים את הקשר בין הפרעות מצב רוח לתמותה. כך למשל כבר ב-1969 פורסם מחקר שמצא כי ישנה שכיחות גבוהה של תמותה ממחלות גופניות בקרב חולים עם הפרעות אפקטיביות, בדגש על קרצינומה ובייחוד של הלבלב והריאה.
במחקרים רבים שבוצעו בעשורים שלאחר מכן נמצאו שיעורי דיכאון גבוהים במיוחד בקרב חולים אונקולוגים שאובחנו עם גידולים בעלי פרוגנוזה גרועה. עובדה זו הובילה חוקרים רבים לבדוק את ההשפעה של דיכאון על תמותה בחולים אלה.
בחלק מהמחקרים, היסטוריה של דיכאון בחולי סרטן נקשרה לסיכון גבוה יותר לתמותה, בין היתר על רקע תגובה חיסונית לקויה ושיעור התאבדות גבוה יותר בקרב הסובלים מדיכאון. לעומת זאת במחקרים אחרים, לא נמצא כי ישנו קשר בין דיכאון לסיכוי מוגבר לתמותה. מחקרים רבים גם בחנו את ההשפעה של טיפול נגד דיכאון על הסיכוי לתמותה אך נכון להיום עדיין אין מסקנות חד משמעיות בעניין.
למרות כל זה, תסמיני הדיכאון פוגעים באיכות החיים של המטופל ולכן ישנה חשיבות עליונה להכיר בקשר שבין סרטן הלבלב לדיכאון ולהציע לחולים טיפול מתאים. כך או כך, דיכאון הינו מצב נפשי קשה, המצריך טיפול ומעקב של רופא או גורם טיפולי מוסמך.
התמודדות החולה עם אבחון המחלה, הקושי בהתמודדות עמה וכן קשיים כלכליים שצצים בעקבות הוצאות גבוהות עבור הטיפול בה, גם כן לא מקלים עם תופעת הדיכאון השכיחה אצל החולים. חשוב לדעת כי ניתן להקל על הקושי הכלכלי בהוצאות הטיפול, באמצעות פניה למוסדות ממשלתיים, ביניהם ביטוח לאומי והכרה בזכויות המגיעות לכם. להרחבה: זכויות בביטוח לאומי לחולי סרטן הלבלב
