ניקור מותני הוא הליך רפואי שיכול לשמש לאבחנה של מחלות הקשורות למערכת העצבים ולמוח ובנוסף לטיפול במחלות סרטניות. הטכניקה הוצגה לראשונה בשלהי המאה ה-19 על ידי כירורג ופנימאי גרמני בשם היינריך קווינקה, כשבדרך כלל ניקור מותני משמש לנטילה של דגימה מהנוזל המוחי-שדרתי במטרה לשלול או לאבחן גידול במערכת העצבים המרכזית, דלקת קרום המוח, טרשת נפוצה, עגבת, דימום תת-עכבישי, הידרוצפלוס ועוד.
במקרה של חולים בסרטן הדם, ההליך יכול לשמש גם לצורך מתן תרופות כימותרפיות במטרה למנוע נדידה של תאים סרטניים למערכת העצבים המרכזית.
ניקור מותני לצורך החדרת תרופות כימותרפיות למערכת העצבים המרכזית נכנס לתמונה בעיקר כשמדובר בחולי לוקמיה, לימפומה וגידולים מוחיים. זאת כיוון שחלק מהתרופות הכימותרפיות לא יכולות לחדור את מחסום הדם-מוח ולהגיע לנוזל המוחי-שדרתי דרך מחזור הדם. מתן תרופות כימותרפיות בהליך של ניקור מותני נקרא "כימותרפיה תוך-תיקית" ובמאמר שלפניכם נתמקד באספקט האבחנתי של ההליך ולא באספקט הטיפולי.
לשם מה מבוצעת הבדיקה בחולי סרטן הדם?
בדיקת ניקור מותני מבוצעת בחולי סרטן הדם במטרה לברר האם התאים הסרטניים הצליחו לנדוד למערכת העצבים המרכזית. בדיקה זו מבוצעת למשל בחולי לוקמיה לימפובלסטית חריפה ובנוסף בחולי לימפומה של תאי T וחולי רטינובלסטומה.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
ניקור מותני מתבצע בזמן שהנבדק שוכב על צידו בתנוחה עוברית או כשהוא יושב ברכינה לפנים, בתנוחה המאפשרת לרופא להחדיר את המחט בקלות. לפני החדרת המחט שבאמצעותה נשאבת דגימה מהנוזל המוחי-שדרתי, העור בגב התחתון עובר חיטוי ואזור הדקירה מורדם באופן מקומי. לאחר שהאזור רדום, הרופא מחדיר מחט דקיקה בין החוליה המותנית השלישית לרביעית או בין הרביעית לחמישית ושואב דוגמית נוזל על מנת לשלוח אותה לבדיקת מעבדה. בבדיקת המעבדה ניתן יהיה לקבוע האם תאים סרטניים נדדו למערכת העצבים המרכזית.
סך הכול נמשכת הבדיקה כרבע שעה עד 30 דקות לכל היותר. במהלך הבדיקה על הנבדק להישאר בתנוחה עוברית מבלי לזוז וכן לאחר הבדיקה עליו להמשיך לשכב על גבו ללא נוע במשך שעה לכל הפחות.
אילו הכנות יש לבצע לקראת הבדיקה?
בדיקת ניקור מותני לא מחייבת הכנה או התכוננות מיוחדת אלא אם כן הרופא סיפק הנחיות אחרות. יחד עם זאת, בדרך כלל מטופל הנוטל מדללי דם יתבקש להפסיק את השימוש בתרופות מספר ימים לפני הבדיקה על מנת להפחית את הסיכוי לדימום מסיבי ובנוסף יש לציין בפני הרופא אם ישנה אלרגיה או רגישות לחומרים כלשהם. מומלץ גם כן לספק לרופא תוצאות עדכניות של בדיקות תפקודי קרישה וספירת דם על מנת לוודא שהנבדק לא סובל מבעיות קרישה שעשויות אף הן להגדיל את הסיכוי לדימום.
האם הבדיקה גורמת לתופעות לוואי?
הבדיקה עצמה לרוב לא גורמת לאי נוחות או לכאבים אך הוצאת הנוזל עשויה לגרום לכאבי ראש לחלק מהנבדקים. בדרך כלל מדובר בכאבי ראש החולפים מאליהם בטווח של 24 שעות מהבדיקה אך ישנם גם נבדקים המדווחים על כאבי ראש שנמשכו מספר ימים. באופן כללי מומלץ להימנע מפעילות מאומצת במשך כיומיים לאחר הבדיקה ובמקרה של הופעת כאבי ראש, יש להרבות בשכיבה, במנוחה ובשתיית מים. כמו כן הנבדק עשוי לסבול מכאבי גב באזור הדקירה שצפויים לחלוף תוך מספר ימים ללא טיפול מיוחד. תופעות לוואי נוספות הנחשבות לנדירות יחסית כוללות הקאות וכאבי רגליים.
האם מדובר בבדיקה מסוכנת?
בדיקת ניקור מותני היא בדיקה בטיחותית וסיבוכיה נדירים מאוד. יחד עם זאת, במקרים חריגים יתכנו סיבוכים כמו דימום או זיהום ולכן חשוב להיות ערים לתסמינים חשודים שעשויים להתפתח לאחר הבדיקה. כך לדוגמה בכל מקרה שבו סמוך למועד הבדיקה מתרחשים שינויים במצב ההכרה, מופיעים כאבי ראש עוצמתיים במיוחד או מופיע חום גבוה (מעל 38 מעלות צלזיוס), יש לדווח על כך לרופא המטפל ללא דיחוי.
אולי יעניין אותך גם:
רשלנות רפואית – לוקמיה: מהי רשלנות רפואית בלוקמיה? וכיצד מתמודדים עימה?
