טרשת נפוצה שפירה היא סוג מיוחד של מחלת הטרשת הנפוצה שמאובחן בקרב עשרה עד עשרים אחוז מכלל החולים. לעתים לא מחשיבים אותה כסוג נפרד ומחשיבים אותה בתור סוג אחר שנקרא טרשת נפוצה התקפית הפוגתית.
עם זאת ישנו הבדל מרכזי אחד שמייחד אותה מסוג זה והוא שהמחלה לא מחמירה עם השנים באופן הדרגתי. אמנם גם היא באה לידי ביטוי בהתקפים, אך דרגת החומרה שלהם נמוכה מאוד ובמהלך המחלה התסמינים לא נעשים חמורים יותר.
טרשת נפוצה שפירה היא הסוג הקל ביותר של מחלת הטרשת הנפוצה, אך בקרב חולים מסוימים עלולה לחול החמרה משמעותית ופתאומית בתסמינים ואז האבחנה תשתנה מטרשת נפוצה שפירה לטרשת נפוצה מתקדמת משנית. אי לכך, ישנה חשיבות גבוהה ביותר לכך שהחולים בטרשת נפוצה שפירה יימצאו במעקב נוירולוגי.
מה הם הגורמים שמובילים להתפתחות של המחלה?
המחלה מתרחשת בעקבות תקיפה של תאי מערכת החיסון שמזהים בטעות את תאי מערכת העצבים המרכזית כגורם שיש להילחם בו. הפגיעה מתרחשת בחומר שנקרא מיאלין שעוטף את סיבי העצבים של מערכת העצבים המרכזית.
באדם הבריא המיאלין מצפה את הסיבים באופן מושלם ועל ידי כך מאפשר את ההולכה של הסיגנלים החשמליים ממערכת העצבים המרכזית לאברי הגוף השונים. כאשר המיאלין נפגע, ההעברה העצבית לוקה בחסר מה שבא לידי ביטוי בתסמינים מגוונים שמשתנים בין אדם לאדם.
נכון להיום עדיין לא ברור מה עלול להוביל לתגובה האוטואימונית אך ישנן תיאוריות רבות שמנסות לספק הסבר לתופעה. ישנם חוקרים שסבורים שמדובר על שילוב של גורמים וישנם שמאמינים שמדובר על גורם אחד מרכזי.
כך למשל ישנם כאלה שמאמינים שבעקבת חשיפה לווירוס מסוים שדומה מאוד לתאי מערכת העצבים המרכזית, תאי מערכת החיסון מזהים בשלב מסוים את תאי מערכת העצבים המרכזית כגורמים פתוגנים בעוד שחוקרים אחרים סבורים שהמחלה קשורה לחסר בוויטמין D שנוצר מחשיפה לא מספקת לאור השמש.
כמו כן, נראה שישנם גנים מסוימים שקשורים למחלה וישנם אף חוקרים שסבורים שהתפרצות המחלה קשורה קשר הדוק לגורמים נפשיים שונים.
כיצד ניתן לקבוע כי מדובר בטרשת נפוצה שפירה?
EDSS הוא כלי בעזרתו ניתן לאמוד את חומרת הפגיעה הנוירולוגית בקרב חולי טרשת נפוצה. מדובר על רצף מבחנים ובדיקות שבוחנים את יכולת ההליכה, הדיבור והבליעה, השליטה בסוגרים, הראייה, הקוגניציה ויכולות נוספות שנפגעות בעקבות המחלה.
הציונים של המבחן נעים בין 0-10 כאשר ציון אפס מעיד על כך שלא קיימת פגיעה נוירולוגית ואילו ציון שנמצא בין 8.5-9 מעיד על כך שהחולה סובל מתסמינים חמורים במיוחד. לרוב ציון שנע בין שמונה וחצי לתשע במבחן זה מעיד על חוסר יכולת לתקשר עם סביבה ביעילות, חוסר יכולת לעשות שימוש בידיים וחוסר יכולת להתנייד באופן עצמאי.
ההגדרה המקובלת היום בשדה המחקר כמו גם בשדה הקליני לטרשת נפוצה שפירה היא קבלה של ציון נמוך משלוש במדד ה- EDSS במשך יותר מעשר שנים מהופעת התסמין הראשון של הטרשת אך ישנם גם כאלו שמגדירים את המחלה ככזו שבה החולים מקבלים ציון הנמוך מ-2 במשך למעלה מחמש עשרה שנה.
ההתנגדות להגדרת המחלה כשפירה
בשנים האחרונות יותר ויותר חוקרים וקלינאים מביעים התנגדות לשמה של המחלה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלמרות שהציון שניתן במדד ה- EDSS משביע רצון, הרי שישנם תפקודים קוגניטיביים מסוימים שאינם זוכים להתייחסות במבחנים השונים ושנפגעים כתוצאה מהמחלה.
בנוסף לכך, חלק מהחולים חווים תסמינים כגון עייפות מוגברת, מצב רוח ירוד, דיכאון ועוד. החשש המרכזי הוא שהחולים שהתבשרו כי הם חולים במחלה שפירה לא יפנו לקבלת טיפול בזמן ובעקבות כך בשלב מסוים המחלה תחמיר בטרם עת.
כמו כן, חולים מסוימים מחליטים בעקבות האבחנה שאין להם צורך להיות נתונים במעקב נוירולוגי ובכך הם חושפים את עצמם לסכנות רבות.
