לפרוסקופיה (שקיפת בטן) היא טכניקת ניתוח אנדוסקופית, המשמשת לביצוע ניתוחי בטן שונים כמו כריתת תוספתן וכריתת כיס המרה. בניתוחים המבוצעים בטכניקה זו מבצעים מספר חתכים קטנים בדופן הבטן של המנותח במקום חתך אחד גדול, כמקובל בלפרוטומיה.
הניתוח מתבצע בפיקוח של מצלמה זעירה המוחדרת לבטנו של המנותח, המשדרת אותות וידאו שמוקרנים על מסך. השיטה המודרנית החלה להיות נפוצה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת.
הליך ניתוח לפרוסקופי
הניתוח מתחיל בהחדרה של מחט חלולה לחלל הבטן של המנותח דרך דופן הבטן. כשהמחט חודרת את דופן הבטן ולא נתקלת עוד בהתנגדות, מזנקת כיפת מתכת זעירה ומגנה על החוד של המחט לצורך מניעת פגיעה באיברים הפנימיים. לאחר שהמחט ממוקמת בחלל הבטן של המנותח, מוזרם דרכה לחלל הבטן גז דו תחמוצת הפחמן. הגז מוזרם לחלל הבטן לצורך יצירת חלל עבודה.
לאחר שנוצר חלל עבודה גדול מספיק, שבו יכול המנתח לעבוד בחופשיות, מוחדרות לחלל הבטן של המנותח מחטים נוספות בעובי רב יותר מהמחט הראשונה ודרכן מוחדרים כלי הניתוח. בין כלי הניתוח ישנו סיב אופטי שבקצה האחד שלו ישנה עדשה ובקצה השני מצלמה.
המצלמה מעבדת את מה שקולטת העדשה ומשדרת את המידע לצג הממוקם מול עיני המנתח במהלך הניתוח. במקרים שבהם מדובר בניתוח מסובך, נהוג להשתמש בזוג צגים הממוקמים זה מול זה וכך יכולים שני מנתחים לעמוד משני הצדדים של המנותח. במקרים שבהם הניתוח מסתבך, ניתן לעבור מהשיטה הלפרוסקופית לשיטה הלפרוטומית על ידי ביצוע של חתך גדול בדופן הבטן.
לפרוסקופיה בניתוחי לבלב – מהו היתרון?
השימוש בלפרוסקופיה מאפשר לנו לאבחן את הגידול בלבלב ולהעריך האם הוא נתיח או לא: במסגרת הליך לפרוסקופי ניתן לראות את הלבלב ואף לבצע בדיקת אולטרסאונד דרך הלפרוסקופ ולאבחן פריצה לכלי דם, חדירה לאיברים אחרים והגדלה של בלוטות לימפה אזוריות.
בכ-40 אחוז מהחולים ללא עדות מוקדמת לגרורות, ניתן יהיה לזהות בלפרוסקופיה עדות לגרורות בצפק, באומנטום או בכבד. כמו כן אם קיימת חסימה של דרכי המרה או התריסריון, ניתן יהיה במסגרת ההליך הלפרוסקופי לבצע מעקפים של החסימות.
באופן כללי היתרון של ההליך הלפרוסקופי על פני הלפרוטומי בא לידי ביטוי בשיעור נמוך יותר של סיבוכים והחלמה קלה ומהירה יותר.
מניעת ניתוח לפרוטומי מיותר
אחת ממטרות הטיפול במחלה בשלב ההערכה של חולי סרטן הלבלב היא לזהות אילו חולים מתאימים לניתוח. למרות ההתקדמות בתחום האבחון ולמרות השימוש במספר אמצעי הדמיה, עדיין במקרים רבים מתקבלת הערכה שגויה.
למעשה ידוע כיום כי קרוב לחמישית מהחולים שיוצע להם לעבור ניתוח להסרת הגידול, ימצאו במהלך הניתוח כבלתי נתיחים. הכניסה לחלל הבטן באופן לפרוסקופי, מאפשרת לנו בהליך פשוט ובטיחותי יחסית, לקבל הרבה מאוד מידע בנוגע לגידול. במקרים שבהם מתברר כי ההערכה הייתה שגויה, ההליך יסתיים מבלי שיבוצע ניתוח לכריתת הגוף או הזנב או ניתוח על שם וויפל.
למעשה ההליך יכול להסתיים בלי שתבוצע אף פעולה או לאחר שיבוצעו פעולות פליאטיביות כמו אלו שצוינו לעיל (מעקף לקיבה למטרת הזנה או מעקף לדרכי המרה להקלה על צהבת חסימתית).
אולי יעניין אותך גם:
שיקום בבית לאחר ניתוח לסרטן הלבלב
חוות דעת שניה סרטן הלבלב כאשר עולה חשש מאבחון לקוי או טיפול לא הולם
