לימפומה של תאי T של העור – MF

לימפומה של העור, ברמת ההגדרה, היא גידול סרטני במערכת הלימפה אשר מתפתח מהעור.

מדובר בסוג של גידול סרטני שאינו שכיח יתר על המידה, הן בהשוואה לסרטני העור והן ביחס לסוגים אחרים של סרטני לימפה (כחמישה מבין מאה מקרים של סרטן לימפה יתחילו בעור). כמו כן, גם כאשר הלימפה מתחילה בעור אין זה הכרח שהיא תמשיך ותתפשט לאזורים ולאיברים אחרים בגוף האדם.

למרות כל אלה, מדובר במחלה בעלת פוטנציאל הרסני לא מבוטל. אבחון נכון שלה, והכרת חוקי המשחק העיקריים, יכולים להציל חיים. זוהי בדיוק המטרה של המאמר הנוכחי.

מהי לימפומה של תאי T של העור?

לימפומה של תאי T של העור (או בלועזית Mycosis Fungoides, ובקצרה MF) היא גידול סרטני הנובע מגדילה שאינה מבוקרת של תאי T – אחד הסוגים של תאי הדם הלבנים – בעור. כמו כל סוגי הסרטן האחרים גם כאן יש מספר שלבים, כאשר מעבר לשלב מאוחר יותר מעלה אוטומטית את הסיבוכים ואת ממדי הסכנה.

ראשית, בשלב ה"טלאי", יופיעו כתמים שטוחים על גבי העור, בדרך כלל בגוון אדום. הבעיה היא שקשה לעיתים לאתר אותם או להבדיל ביניהם לבין כתמים המאפיינים מצבים כמו פסוריאזיס או פטרת. בניגוד לסוגים קלאסיים של סרטן העור כאן הנגעים יופיעו בדרך כלל דווקא באזורים שאינם נמצאים בחשיפה ישירה עם השמש, אם כי במידה מסוימת אין אזור בגוף שחסין באופן מלא מפני הנגעים. כאן לא מעט אנשים טועים בזיהוי הבעיה וסבורים שמדובר במחלת עור כזו או אחרת.

השלב השני מכונה "שלב הרובד". בשלב הזה יווצרו על גבי העור נגעים אדומים שהם מורמים יותר, כאשר הצורה שלהם היא הכל חוץ מאחידה. יכול להיות מצב בו תהיה נשירה של שיער הגוף בשלב הזה. שימו לב שגם במקרה הזה אנחנו מדברים עדיין על דרגת חומרה נמוכה של המחלה.

השלב הגידולי הופך את התמונה למורכבת פי כמה, כאשר בדרך כלל (אבל ממש לא תמיד) המחלה לא תגיע לשלב הזה. בשלב זה עשויים להופיע גושים בולטים, כיבים או תפרחת על גבי העור. כל אלה עלולים להביא לכאבים עזים, לגרד או להקטנת הגמישות של העור.

חשוב לשים לב לכך שהתהליך שתואר כאן הוא איטי ביחס לסוגים רבים של סרטן, כך שיידרשו שנים ארוכות על מנת שהמחלה תגיע לשלבים הסופיים שלה. הבעיה היא שלעיתים האבחון שלה קשה, כך שייתכן מצב בו היא גדלה ומתפשטת אל מחוץ לעור לאזורים מרוחקים בלי שהאדם הסובל מהבעיה ירגיש דבר.

יש להדגיש כי הגורמים המלאים שעלולים להביא לסרטן מסוג MF אינם ברורים. הנתונים מראים כי אוכלוסיית הסיכון המרכזית למחלה היא גברים בשנות הארבעים והחמישים לחייהם, אך המחלה עלולה לתקוף גם נשים או גברים צעירים יותר. ההערכות הן שיש בישראל מאות אנשים הסובלים מלימפומה של תאי T, אצל רבים מהם המחלה לא מזוהה או אובחנה בשלבים מאוחרים יחסית.

דרכים לאבחון המחלה

למרות שלכאורה יש סימנים פיזיים די מובהקים ללימפומה של תאי T בעור, מלאכת האבחון של הבעיה היא הכל חוץ מפשוטה. המודעות למחלה הזו נמוכה בכל קנה מידה, כאשר את הקושי בזיהוי התסמינים (או יותר נכון בייחוס שלהם לבעיה הספציפית הזו) כבר הזכרנו.

ההמלצה הברורה היא לסקור את הגוף מדי תקופה, כולל האזורים המוצנעים ובעלי הגישה הבעייתית, ולראות האם מבחינים בדבר מה שלא אמור להיות על גבי העור. ייתכן שמדובר בנגע תמים ומראה שלא מעיד על בעיה בריאותית כלשהו, אבל מנגד תמיד יש סיכוי לביטוי פיזי שמצביע על כך שדבר מה ממש אינו כשורה מתחת לפני השטח.

כאשר יש חשד ולו הבסיסי ביותר לבעיה עורית כלשהו, וגם כשרוצים לקבל שקט נפשי ואבחנה רפואית שהכל בסדר, יש לגשת לרופא עור. האחרון יבדוק את הסימנים הפיזיים ויבצע במידת הצורך בדיקה שמטרתה לאתר פוטנציאל סרטני בהם: בדיקה קלינית של עור האדם וביופסיה של האזור שחושדים שהוא זה הנגוע.

בהרבה מאד מקרים מוחלט לשלב בדיקות נוספות כדי לאתר את ממדי הבעיה ואת ההשפעה האפשרית שלה על אזורים אחרים בגוף, כאשר בדיקות דם או שימוש באמצעי הדמיה (כמו CT או אולטרסאונד) יכולים להסיר חלק מסימני השאלה).

אז איך מטפלים?

כלל האצבע ברוב סוגי הסרטן הוא שאבחון מהיר של המחלה וטיפול נקודתי הוא מפתח מרכזי מאד בדרך להתמודדות איתה. הטיפולים מבוססים בעיקרם על האטת קצב ההתפתחות של המחלה ועל הקלה של דרגת החומרה של תסמיניה, באופן שיביא לשיפור משמעותי באיכות החיים של האדם הסובל מהבעיה.

שילוב של מספר טיפולים או אפילו מטרות שונות של טיפולים – למשל טיפולים סיסטמתיים מול חיצוניים – הוא בהחלט נפוץ ועשוי להגדיל את סיכויי ההצלחה של הטיפולים בצורה דרסטית.

בשלבים מוקדמים יחסית של המחלה יש מספר טיפולים שהופכים לרלוונטיים מאד. ניתן לחשוף את העור לקרניים אולטרה סגולות בתהליך פוטותרפיה או לחלופין לקרני UNA. אופציית טיפול אחרת מכניסה לתמונה את החרדל החנקני, אותו יש למרוח על גבי העור אחת ליום. הטיפול אושר לפני מספר שנים בישראל והוא מיועד לעכב את קצב ההתפתחות של המחלה.

בשלבים המוקדמים עשויים להינתן גם תרופות המהוות נגזרת של ויטמין A, טיפולי קרינה המזוהים עם סרטן כמכלול, זריקות המשפיעות על המערכת החיסונית של הגוף, טיפולים כימותרפיים ועוד.

ככל שהמחלה מתקדמת כך הפתרונות הופכים למורכבים יותר וכך סיכויי ההחלמה ממנה יורדים בצורה משמעותית. ייתכן בהחלט מצב בו יש צורך לטפל נקודתית במספר אזורים בגוף אליהם הבעיה הגיעה, כך שהצפי הוא לטיפולים ארוכים ולתקופת החלמה ממושכת.