לבלוטת התריס אינספור תפקידים, החיוניים לתפקוד התקין של גוף האדם כמכלול. יחד עם זאת, ישנם מצבים בהם הבלוטה מביאה לסיבוכים לא פשוטים, בעיקר עקב תפקוד לא תקין שלה או גידולים המתפתחים על גביה.
במקרים החמורים ביותר בהם אין מוצא אחר, מוחלט לבצע כריתה מלאה או חלקית של בלוטת התריס. על הטיפול הרפואי המורכב אך החיוני הזה, בלא מעט תרחישים, תוכלו לקרוא בסקירה הנוכחית.
מתי כורתים את הבלוטה?
מטבע הדברים, כריתה של בלוטת התריס תתבצע כאחד מקווי הטיפול האחרונים, לרוב לאחר שאפשרויות טיפול אחרות הוכחו כלא יעילות: לדוגמא תרופות שניתנו לטיפול בבעיה בבלוטת התריס, אך מבלי לשפר את המצב. תרחיש אחר הוא מצב בו לא ניתן ליטול תרופות לטיפול בבעיה עקב רגישות אליהן.
מבחינה מעשית מבצעים בדרך כלל את הכריתה כאשר יש פעילות יתר של בלוטת התריס, המשפיעה על הפעילות המטבולית וההרומונלית של גוף האדם כמכלול. כמו כן, נהוג לבצע כריתה של הבלוטה אם מתגלים על גבי הבלוטה גידולים שמצריכים טיפול, בין אם גידולים שפירים ועל אחת כמה וכמה גידולים ממאירים.
כך מתבצע הניתוח
ניתוח לכריתת בלוטת התריס אינו דבר של מה בכך, והוא מצריך היערכות מלאה מצידם של הגורמים המטפלים. השלב הראשוני הוא ביצוע בדיקות שונות, שעומדות על חומרת הבעיה ובוחנות את ההתאמה של האדם הספציפי לטיפול.
בין הבדיקות הנערכות בשלבים האלה אפשר למנות בדיקה לתפקוד התריס, ספירת דם, בחינת תפקוד הקרישה של הדם, בדיקת רמת התפקוד של הכבד או הכליות ועוד. לצד זה מבצעים בדיקת הדמיה של הבלוטה, ולעיתים גם נעשית ביופסיה. בשעות שלפני, בדרך כלל שמונה שעות לפחות, יש להקפיד על צום מלא.
את הכריתה עצמה מבצעים, באופן לא מפתיע, תחת הרדמה כללית, בטיפול הנמשך כשעתיים. תחילת הטיפול היא בחיטוי של האזור המיועד, במטרה להקטין את הסבירות לזיהום, ולאחר מכן חיתוך בחלקו התחתון והקדמי של הצוואר.
המנתח חושף את בלוטת התריס ומסיר אותה ממקומה, כולל כלי הדם שלה (בכריתה חלקית מאד של הבלוטה לא מבצעים ניתוק שלה מאספקת הדם). כמובן שהיקף הכריתה תלוי בדפוסי הבעיה, כאשר השאיפה תהיה להסיר כמה שפחות מהבלוטה – אך עדיין בכמות שתקטין את הסכנה הנובעת מהתפקוד הנוכחי של הבלוטה.
השלב האחרון הוא תפירת מקום הניתוח, כשבדרך כלל ימקם הגורם המנתח נקז אחד או יותר באזור החיתוך. הניתוח מצריך אשפוז בן יום אחד עד שלושה ימים בבית החולים, הסרה של הנקזים לאחר מספר ימים ושל התפרים לאחר מכן, מה שיאפשר את החזרה הרצויה לתפקוד מלא.
הסיכונים ותופעות הלוואי
בדומה לניתוחים מורכבים אחרים, גם במקרה של ניתוח לכריתת בלוטת התריס יש שורה ארוכה של סיכונים פוטנציאליים שיש לקחת בחשבון. חלק מהסיכונים הם כלליים לסוג דומה של ניתוחים, וכוללים למשל זיהום מקומי באזור הניתוח, דימומים מאסיביים או סיכונים הנוגעים להרדמה.
באופן נקודתי יותר לניתוח הזה, עלולים להיגרם פגיעה בעצבים, במיתרי הקול או בבלוטת הפרא תירואיד (כולם ממוקמים קרוב מאד לבלוטת התריס). הסבירות לפגיעות מהסוג הזה קטנה מן הסתם כאשר מבצעים את הניתוח אצל גורם רפואי מוסמך ומנוסה, העומד בחוד החנית בתחום הרפואי החשוב הזה.
הניתוח כולל מספר תופעות לוואי. בימים שאחריו עלולים להרגיש כאבים לא פשוטים באזור, ומכאן שרופאים רבים מציידים את המטופלים שלהם במשככי כאבים חזקים. בימים שאחרי הניתוח עלולים להיות צרידות או שינויים בקול. אם הם לא חולפים כעבור מספר ימים, מומלץ לפנות לרופא. תופעות לוואי חמורות יותר דוגמת דימומים, קוצר נשימה, הפרשות מוגלתיות או קשיים בנשימה מחייבות בדיקה של רופא מומחה בהקדם האפשרי.
אולי יעניין אותך גם:
מכון שיקום למחלימים מניתוח בבלוטת התריס
פיזיותרפיה בבית המטופלים אחרי ניתוח בלוטת התריס
>
