טרשת נפוצה היא מחלה כרונית הגורמת לפגיעה בתפקוד התקין של נוירונים במערכת העצבים המרכזית באמצעות הפחתה במיאלין, האחראי לבודד את האקסונים (סיבי העצבים). כאשר שכבת המיאלין נפגעת בעקבות המחלה, היכולת להעביר סיגנלים עצביים נפגעת בהתאם ומאחר והמוח שולט על כל מערכות הגוף כולן, בהתאם גם מורגשת פגיעה רב מערכתית.
למעט הדמיון בשמות המחלות, אין קשר של ממש בין טרשת נפוצה לבין טרשת עורקים ("טרשת" היא מילה נרדפת ל"התנוונות").
מה הם הגורמים לטרשת נפוצה?
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבה תאי מערכת החיסון פועלים נגד הגוף עצמו. באופן ספציפי התאים שמתפקדים באופן שגוי הם תאי T. תאים אלו מזהים בטעות מרכיבים בריאים ותקינים של מערכת העצבים המרכזית כאילו היו גורמים זרים ומתייחסים אליהם כאילו היו תאים שנדבקו בנגיפים. התקיפה של המיאלין גורמת לנפיחות מקומית, שבתורה גורמת לגירוי ועידוד של תאים לבנים נוספים להצטרף למלחמה במיאלין.
בעקבות הנפיחות נוצרות דליפות במחסום דם-מוח שמטרתו להגן על המוח מפני זיהומים ורעלנים. כתוצאה מכך, תגובת השרשרת ממשיכה, הנפיחות הופכת למשמעותית יותר ובעקבות זאת נכנסים לפעולה תאים הנקראים מקרופאג'ים, המהווים מרכיב מרכזי במערכת החיסון. המקרופג'ים משחררים חלבונים הרסניים ובסופו של דבר מתרחשת תופעה הנקראת דימיאלינציה, כלומר הרס של מיאלין.
המיאלין הוא החומר המבודד את האקסונים המשמשים להעברה של אותות מהמוח לאיברי הגוף השונים ומאיברי הגוף השונים למוח. לפיכך, החולים עשויים לסבול מתסמינים הקשורים לבעיות מוטוריות, לבעיות ראיה, לבעיות תחושתיות ועוד.
עד כה תיארנו את הפתופיזיולוגיה של המחלה, אך לא נגענו בגורמים לכך שהפעילות של מערכת החיסון תלקה בחסר והסיבה לכך נעוצה בעובדה שעדיין לא ברור מה הוא המנגנון העומד בבסיס הפעולה הלא תקינה של מערכת החיסון בקרב הלוקים בטרשת נפוצה.
ככל הנראה מדובר על מחלה מולטיפקטוריאלית הנובעת כתוצאה משילוב בין גורמים סביבתיים (חשיפה מועטה לשמש, עישון, זיהום ויראלי, מתח נפשי ועוד) לבין גורמים גנטיים תורשתיים (ככל הנראה מדובר במחלה שמעורבים בה מספר גנים שונים).
מה הם התסמינים של טרשת נפוצה?
התסמינים של טרשת נפוצה כוללים ניוון שרירים, ראייה מטושטשת, עיוורון, עיוורון צבעים, תחושת שריפה בעור, אובדן שליטה על הרגשות, הפרעות עיכול, בעיות בשליטה על הסוגרים, בעיות בתפקוד המיני לרבות אין אונות, נימול, הירדמות של איברים בזמן פעילות גופנית ועוד.
מה הם ארבעת הסוגים של טרשת נפוצה?
נהוג לסווג את החולים לארבע קבוצות בהתאם לאופי המחלה וזאת כיוון שישנם חמישה סוגים מובחנים של טרשת נפוצה, שכל אחד מהם מתאפיין בדפוס התנהגות שונה, הבא לידי בידי ביטוי בסימפטומים שונים. בחלק ניכר מהמקרים החולים סובלים משתי צורות של טרשת נפוצה, כשבמקרים מסוימים מדובר בשתי צורות המופיעות במקביל. להלן פירוט אודות הסוגים השונים על קצה המזלג:
- טרשת נפוצה שפירה – צורה זו פוגעת בכעשרה עד עשרים אחוז מהחולים ונחשבת לצורה הפחות חמורה מבין הארבע. ההתקפים של המחלה מופיעים לעתים רחוקות יחסית ולאחר כל התקף מתרחשת החלמה מלאה.
- טרשת נפוצה התקפית הפוגתית – צורה זו מאובחנת בכשמונים וחמישה אחוז מהחולים. היא באה לידי ביטוי בהתקפים, כשבין התקף להתקף יכולים לחלוף מספר חודשים, אך לא אחת מדובר במרווח של מספר שנים בין התקף להתקף. ישנם אף חולים שבין התקף להתקף נהנו משלושה עשורים של נסיגה. ההתקפים נמשכים בין מספר ימים לשבועות ולאחר סיום ההתקף, התסמינים נעלמים חלקית.
- טרשת נפוצה מתקדמת משנית – לאחר כעשר שנים בממוצע, קרוב לחמישים אחוז מהחולים שאובחנו כסובלים מטרשת נפוצה התקפית הפוגתית יאובחנו מחדש כסובלים מטרשת נפוצה מתקדמת משנית. סוג זה של מחלה מתאפיין בכך שהתסמינים לא חולפים כלל לאחר סיום ההתקף, אלא נותרים יציבים. כתוצאה מכך, מהתקף להתקף מצבו של החולה הולך ומחמיר עד שההתקפים כבר לא מופיעים, עוד שכן התסמינים החמורים נוכחים בכל רגע נתון.
- טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית – צורה זו של טרשת נפוצה נחשבת לחמורה מאוד ומאובחנת אצל עשירית מהחולים. צורה זו לא מתבטאת בהתקפים כלל, אלא רק בתסמינים שאינם נעלמים, אלא הופכים לחמורים יותר ככל שחולפות השנים.
- טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית-התקפית – הסוג החמור והקשה ביותר של טרשת נפוצה. סוג זה מזכיר טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית, אך בנוסף לתסמינים הקבועים, החולים סובלים גם מהתקפים. מאובחנת בכחמישה אחוז מהחולים.
כיצד מאבחנים טרשת נפוצה?
אין בדיקת אבחון ייחודית לטרשת נפוצה ולכן בשלבים המוקדמים של המחלה קשה ומאתגר מאוד לאבחן אותה בוודאות מוחלטת. לצורך אבחון המחלה יש לבצע מספר בדיקות שונות ולהצליב את הממצאים שמתקבלים בבדיקות השונות, כשבין היתר מדובר בבדיקת נוזל מוחי שדרתי, בדיקת MRI, בדיקות דם ועוד, כשחלק מהבדיקות מיועדות לשלול מחלות או מצבים רפואיים אחרים שהיו יכולים לבוא לידי ביטוי בתסמינים מהם סובל המטופל.
האבחון כולל גם התייחסות לתסמינים מהם סובל המטופל, בדיקה גופנית מקיפה, בדיקות שונות של השרירים ועוד. על תהליך האבחון מופקד בדרך כלל נוירולוג תוך מתן עדיפות לנוירולוג המתמחה במחלות ניווניות.
כיצד מטפלים בטרשת נפוצה?
הטיפול בטרשת נפוצה נחלק לשני רבדים: הטיפול התומך והטיפול המיועד לעכב את קצב ההתקדמות של המחלה. מאחר והמחלה באה לידי ביטוי באופן שונה בכל חולה וחולה, הרי שהטיפול מותאם לכל חולה וחולה באופן אישי. הטיפול התומך כולל למשל פיזיותרפיה, תרופות נגד עוויתות שרירים, נוגדי דיכאון, תרופות נגד עייפות, תרופות נגד עצירות ועוד.
הטיפולים המיועדים להאטת קצב ההתקדמות של המחלה כוללים למשל תרופות הנקראות בטא אינטרפרונים או ביצוע הליך הנקרא פלזמפרזיס שבו מפרידים את תאי הדם מנוזל הדם (הליך זה מבוצע כאשר אין תגובה טובה לשימוש בסטרואידים).
