הטיפול בלוקמיה כולל בעיקר כימותרפיה אך תכנית הטיפולים מותאמת לכל מטופל באופן אישי. זאת כיוון שכאשר בונים את תכנית הטיפולים, יש להתחשב בין היתר במצב בריאותו הכללי של המטופל, גילו, סוג המחלה הספציפי (לוקמיה חריפה מול לוקמיה כרונית למשל), השלב שבו נמצאת המחלה בזמן האבחון ועוד. בנוסף לכימותרפיה, יתכן שהמטופל יעבור טיפולים אחרים כמו השתלת מח עצם וכן טיפולים תומכים שמטרתם לטפל בתסמיני המחלה או למנוע תסמינים וסיבוכים.
כך לדוגמה כיוון שלוקמיה עשויה לגרום לבעיות במערכת הקרישה של הדם, יתכן שאישה בגיל הפוריות הסובלת מלוקמיה, תקבל טיפול הורמונלי חליפי על מנת למנוע דימום מסיבי במהלך המחזור החודשי. כך גם למשל בקרב חלק מחולי הלוקמיה, מתרחשת הגדלה של הטחול בעקבות המחלה והטחול המוגדל עשוי לגרום לפירוק מוגבר של תאי דם אדומים וטסיות דם. במקרים רבים יש לפיכך צורך לבצע ניתוח להסרת הטחול.
הטיפול בלוקמיה מיאלואידית כרונית
לוקמיה מיאלואידית כרונית יכולה להימצא באחד משלושה שלבים: השלב הכרוני, השלב המואץ והשלב הבלסטי. בשלב הכרוני מטרת הטיפול היא להשיב לרמה הנורמלית את ספירת הדם ובדרך כלל בשלב זה ייעשה שימוש בתרופות ביולוגיות המעכבות את האנזים טירוזין קינאז. בשלב המואץ ייעשה שימוש בתרופות אלה רק בתנאי שלא נעשה בהן שימוש קודם לכן אך אם טיפולים אלה לא נמצאו יעילים, טיפול הבחירה יהיה כימותרפיה.
מטרת הטיפול בשלב הבלסטי היא להשיב את המחלה למצב הכרוני. גם בשלב הזה ייעשה שימוש במעכבי טירוזין קינאז בתנאי שלא נעשה בהם שימוש מוקדם יותר. אם נעשה שימוש בתרופות אלה, הטיפול יכלול שילובים שונים של תרופות כימותרפיות. אם החולה יגיב בצורה טובה לטיפולים ומצבו הגופני יהיה טוב יחסית, יתכן שיומלץ לו לעבור כימותרפיה במינון גבוה בשילוב עם השתלת מח עצם.
הטיפול בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה
הטיפול בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה כולל שני שלבים מרכזיים. בשלב הראשון ,מטרת הטיפול היא להשרות הפוגה וכאשר מושגת הפוגה, ניתן טיפול שמטרתו להאריך את ההפוגה ולבסס אותה. הפוגה היא מצב שבו אין עדות לתאים סרטניים בגוף המטופל ומח העצם שב לתפקוד תקין. נהוג לכנות את מחזור הטיפולים הראשון בשם אינדוקציה או השראה, כשבדרך כלל החולה יקבל שני מחזורי השראה המבוססים על תרופות כמו פלודאראבין, אטופויד, דאונורוביצין וציטאראבין.
הטיפול לרוב יכלול שילוב של מספר תרופות המכונה קוקטייל. הקוקטייל כולל שלוש עד ארבע תרופות בדרך כלל, הניתנות בהזרקה ורידית. כדי למנוע פגיעה בווריד על רקע הזרקות חוזרות ונשנות, נהוג להשתמש בעירוי מרכזי קבוע בווריד בבית החזה או בזרוע.
הקרנות בחולי לוקמיה
בדרך כלל לא נעשה שימוש בהקרנות כדי לטפל בחולי לוקמיה, למעט במקרים שבהם החולה מועמד להשתלת מח עצם. במקרים אלה יש לבצע טיפולי הקרנות לכל הגוף וזאת על מנת להשמיד את תאי האב במח העצם, במטרה להחליפם בתאי הבריאים.
טיפולים תומכים
כפי שציינו, ישנם טיפולים שמטרתם היא למנוע את סיבוכי המחלה או למנוע אותם ולאו דווקא לרפא את החולה. לטיפולים אלו מצטרפים הטיפולים שמטרתם לסייע לחולה להתמודד עם תסמיני הטיפול התרופתי, שעשויים להיות חמורים לא פחות מתסמיני המחלה עצמה. כך לדוגמה התרופות הכימותרפיות עשויות לגרום לחולה לסבול מבחילות ומהקאות ובמקרה זה טיפול הבחירה יהיה אימטיניב בשילוב עם התאמות תזונתיות.
תופעות לוואי נוספות הניתנות לטיפול תרופתי כוללות למשל אצירת נוזלים, עיניים יבשות, דימום בלובן העין, עצירות, התכווצויות שרירים, צרבת, שלשול, עייפות חמורה, עור יבש או מגורה, פריחה עורית ועוד.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
לוקמיה ולימפומה – מה הן? ואילו טיפולים חדשניים מספקים תקווה לחולים?
