כיס המרה הוא איבר באורך של 10-7.5 ס"מ, הממוקם בצמוד לכבד. תפקידו הוא לאגור את נוזל המרה שמיוצר בכבד, לספוג מלחים ומים ולהפריש גליקופרוטאינים ויוני מימן לנוזל המרה. כמו כן לאחר כל ארוחה הכיס מתכווץ ומפריש את נוזל המרה לדרכי המרה.
מדרכי המרה, הנוזל ממשיך לתריסריון. נוזל המרה מסייע לפירוק של שומנים, כלורופיל וקפאין. בנוסף נוזל המרה הבסיסי סותר את החומציות הגבוהה של נוזלי הקיבה המגיעים לתריסריון וכך מונע היווצרות נזקים במעי.
נוזל המרה מיוצר בכבד ומופרש ממנו דרך רשת סבוכה של תעלות היוצרות את תעלת ה-common hepatic duct. תעלה זו יוצאת משער הכבד ומתחברת לתעלה היוצאת מכיס המרה. האיחוד של תעלות אלה יוצר תעלה מרכזית הנקראת CBD או common bile duct. תעלה זו מתחברת לצינור המוביל את הפרשות הלבלב ובסופו של דבר מגיעה לתריסריון. חסימה של דרכי המרה, הפוגעת במעבר של נוזל המרה מהכבד לתריסריון, היא תופעה שכיחה יחסית בקרב חולי סרטן הלבלב הסובלים מגידול שהתפתח בראש הלבלב.
תסמינים של חסימת דרכי המרה
הגידול יכול להתפתח בראש, בגוף או בזנב הלבלב וכפי שציינו, הגידול שהינו בעל פוטנציאל לחסימה של מוצא צינורות המרה הוא זה המתפתח בראש הלבלב. התסמינים של חסימת דרכי המרה כוללים בראש ובראשונה צהבת, המאובחנת בכ-90% מהמקרים. כמו כן הואיל והמרה מעניקה לצואה את הצבע האופייני לה, כאשר תתרחש חסימה בדרכי המרה, הצואה תהיה בעל גוון בהיר ובמקרים החמורים צבעה יהיה לבן.
תסמינים נוספים כוללים מגוון רחב של הפרעות במערכת העיכול כמו אי סבילות למזונות שומניים, עצירות, בחילות, תחושת מלאות מוקדמת, תפיחות באזור הבטן ועוד.
אבחון חסימה חוץ-כבדית של דרכי המרה
הגורמים השכיחים ביותר לחסימה חוץ-כבדית של דרכי המרה הם סרטן הלבלב, אבנים בצינור המרה וממאירויות של דרכי המרה. גורמים הנחשבים לפחות שכיחים הם דלקת לבלב כרונית, היצרויות שפירות בדרכי המרה ופיזור גרורותי לבלוטות בשער הכבד. במחקרים רבים נמצא כי ב-90% מהמקרים ניתן לזהות את הגורם לחסימה בהסתמך על ההיסטוריה הרפואית של המטופל, בדיקות מעבדה (החסימה גורמת לעלייה בבילירובין ולהפרעה בתפקודי הכבד, הניתנים לאבחון בקלות בבדיקות דם פשוטות) ובדיקה גופנית בלבד.
יחד עם זאת, הערכה מלאה מחייבת לרוב שימוש בבדיקות הדמיה. בדיקות ההדמיה מאפשרות לאבחן את הגורם לחסימה באופן מדויק לחלוטין, לזהות את המיקום שלו ולתכנן את הטיפול המתאים ביותר למטופל. נכון להיום ישנה שורה ארוכה של בדיקות הדמיה המשמשות לאבחון של חסימה ולטיפול בה. בין היתר מדובר בבדיקות הבאות: IDUS (Intraductal ultrasonography), MRCP (Magnetic resonance cholangiopancreatography), hCTC (Helical CT Cholangiography).
כיצד מטפלים בחסימה של דרכי המרה?
בדיקת ERCP היא בדיקה המשמשת הן לאבחנה של סרטן הלבלב והן לאבחנה של היצרות דיסטלית של צינור הלבלב וצינור המרה. יחד עם זאת כיום משתמשים בה בעיקר לצורך הכנסה של נקז לדרכי המרה על מנת לטפל בחסימה של דרכי המרה. הליך זה של הכנסת נקז אינו מומלץ במקרים שבהם המטופל מועמד לניתוח וזאת כיוון שהוא מגדיל את הסיכוי לסיבוכים ניתוחיים.
במקרים שבהם הוחלט להכניס נקז על מנת לנקז את המרה, ניתן לעשות זאת דרך הכבד או דרך התריסריון. הכנסת הנקז דרך התריסריון מתבצעת באמצעות ERCP ואילו הכנסת הנקז דרך הכבד מתבצעת באמצעות מחט המוחדרת דרך העור תחת שיקוף רנטגן. המחט מוחדרת לכבד בהרדמה מקומית ולאחר שהיא נכנסת לצינורות המרה שבכבד, מוחדרת דרכה צינורית מנקזת, המועברת דרך הגידול שגרם לחסימה.
הכתבה באדיבות אתר gallbladder.co.il
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
הקרנות לטיפול בסרטן בכלל וסרטן הלבלב בפרט – סוגים, תופעות לוואי וטיפול משלים
