טרשת נפוצה (Multiple sclerosis) היא מחלה הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. במחלה זו, מסיבות שאינן ברורות, מתחיל תהליך דלקתי של הגוף כנגד מרכיבים של מערכת העצבים. המחלה שייכת לקבוצת המחלות המכונות "אוטואימוניות", שבהן פועלים תאי מערכת החיסון כנגד הגוף, לאחר איבוד יכולת הבקרה של זיהוי מרכיבים עצמיים.
בטרשת נפוצה נפגע בשלב הראשוני ציפוי המיאלין, המאפשר מעבר תקין של אות חשמלי בשלוחות תאי העצב. הפגיעה יכולה להופיע במגוון מקומות במוח ובחוט השדרה, ולהוביל לסימפטומים מגוונים: הפרעות מוטוריות, תחושתיות, הפרעות ביציבה, הפרעות קוגניטיביות, הפרעה בראייה, ועוד.
עד כה טרם נמצא טיפול מרפא למחלה. תרופות רבות יכולות לסייע בשליטה בתהליך הדלקתי, אבל המחלה מתקדמת, בקצב אישי, וחולים רבים נותרים מרותקים לכסא גלגלים לאחר מספר שנים.
המחלה מופיעה בדרך כלל כאירוע ראשון של חוסר נוירולוגי, המתבטא בבדיקות הדמיה בנגע של דה-מיאלינזציה – פגיעה במיאלין. לא כל החולים שסובלים מפגיעה ראשונית כזו יחלו בהמשך בטרשת נפוצה. אצל חלק מהחולים מדובר באירוע חד פעמי.
כיום קיימים כמה כלים שנועדו להבחין בין חולים שיחלו בטרשת נפוצה, ובין חולים שעתידים להמשיך לחיות ללא הפרעה – אבל אבחנה זו איננה מוחלטת. רופאים רבים ממליצים לדחות את התחלת הטיפול בטרשת עד לאירוע נוסף, או עד לאבחנה ברורה. מחקרים קודמים הראו שדחייה כזו בדרך כלל לא פוגעת בחולה בהמשך הדרך.
חיסון נגד שחפת
חיסון כנגד שחפת הוא חיסון ותיק, שבעבר נעשה בו שימוש נרחב גם בישראל. החיסון, BCG, הוא בעל יעילות מוגבלת, וניתן היום רק באזורים בהם השחפת שכיחה ביותר. בדומה לכל חיסון אחר, חיסון זה מעורר לפעולה את מערכת החיסון, כדי שתוכל לזהות בעתיד את חיידקי השחפת ולפעול כנגדם.
מחקרים קליניים ראשוניים ביותר העלו את הסברה שחיסון השחפת יעיל במניעת התקדמות מחלת הטרשת הנפוצה. המנגנונים שבהם פועל החיסון כנגד המחלה לא ברורים – לא ידועה דרך ההשפעה של החיסון. משערים, שאולי התגובה של מערכת החיסון ל – BCG קשורה להפחתה בתגובה החיסונית הבלתי תקינה כנגד המיאלין.
הקשר בין חיסון שחפת לטרשת נפוצה
מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי Neurology ניסה לבחון במסגרת מחקר קליני האם אכן יש תועלת בחיסון שחפת לחולים עם אירוע ראשון של דה-מאילניזציה. לחולים כאלו פעמים רבות לא מוצע טיפול כלל, וייתכן שחיסון כנגד שחפת יכול למנוע או לדחות את הופעת הטרשת אצלם.
במסגרת המחקר השתתפו 73 נחקרים, שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת (33 חולים) קיבלו את החיסון כנגד השחפת, וקבוצה נוספת (40 חולים) קיבלה טיפול בפלסבו (אינבו), כדי להפחית את ההשפעות הפסיכולוגיות האפשריות של החיסון על מהלך המחלה. החולים עברו הערכה סדירה באמצעות בדיקת MRI למציאת נגעים המשקפים פגיעה במאילין. כל החולים סבלו מאירועים ראשונים של דה – מאילניזציה, ללא אבחנה ברורה של טרשת נפוצה.
התוצאות הצביעו על יעילות של הטיפול בחיסון. בקבוצה שקיבלה את החיסון, לאחר שישה חודשים נצפו פחות נגעים בהשוואה לקבוצה שקיבלה טיפול בפלסבו, עם הפחתה בסיכון של כ – 45%. נצפתה גם הפחתה משמעותית בהופעתם של נגעים חדשים במוח. בנוסף, לאחר מעקב בן חמש שנים, נערכה הערכה נוספת של המטופלים. החולים שקיבלו חיסון היו בסיכון נמוך יותר לפתח טרשת נפוצה, ונזקקו פחות מהחולים שלא קיבלו חיסון לטיפול אימונולוגי כנגד המחלה.
נראה, שחיסון שחפת הוא אפשרות מעניינת לטיפול בחולים עם אירוע ראשון של דה – מאילניזציה, ואולי גם בחולים עם טרשת נפוצה בשלבים מתקדמים יותר. אין ספק שדרושה עוד עבודה רבה בהבנת המנגנונים של פעילות החיסון במחלה, והקשר של חיסון השחפת להתפתחותה של הטרשת והתהליך האוטואימוני הפתולוגי.
ראו גם:
אבחון טרשת נפוצה
