תופעות כמו עייפות, חוסר ריכוז, או נשירת שיער, הנן תופעות שכיחות אשר לרוב חולפות מעצמן, אולם לעתים מדובר בתסמינים אשר עלולים להעיד על חוסר איזון בבלוטת התריס.
שכן בלוטה זו אחראית על ייצור הורמונים המסייעים לפעילות תקינה של מערכות הגוף השונות, בין אם מדובר בקצב חילוף החומרים, זרימת הדם, או יצירת חלבונים שונים.
חוסר איזון בבלוטת התריס בא לידי ביטוי בשני מצבים, כאשר לעתים הבלוטה לוקה בתת פעילות, ולעתים היא מייצרת פעילות עודפת, כאשר התסמינים הנלווים לכל אחד ממצבים אלה שונים כמו גם שיטות הטיפול המוצעות לצורך תפקוד יעיל ומאוזן של הבלוטה.
פעילות יתר של בלוטת התריס- גורמים ותסמינים
כאמור, תפקידה של בלוטת התריס הנו לייצר הורמונים שונים המסייעים לפעילות תקינה של הגוף על מערכותיו השונות. כאשר נוצר שיבוש בייצור הורמונים אלה, הרי שהדבר משפיע על קצב חילוף החומרים בגוף. כאשר בלוטת התריס לוקה בייצור עודף של הורמונים הרי שמצב זה מוביל לפעילות יתר של הבלוטה.
תופעה זו נפוצה פחות והיא נובעת מגורמים שונים המובילים לפעילות מטבולית מוגברת של הגוף. בחלק מהמקרים עודף פעילות עלול להיווצר כתוצאה מדלקת בבלוטת התריס, חשיפה לכספית, שימוש בתרופות מסויימות, או גידול סרטני בבלוטה, כאשר במקרים רבים הדבר נובע ממחלת הגרייבס- מחלה אוטואימונית אשר מתבטאת בייצור נוגדנים המגרים את בלוטת התריס ובכך גורמים לה לייצר כמות עודפת של ההורמון תירוקסין- t4.
מצב של פעילות יתר בבלוטת התריס מלווה לרוב בתסמינים שונים ההולכים ומתגברים בהדרגה, בין אם מדובר בירידה במשקל, עייפות רבה, חוסר מנוחה, או תחושה מתמדת של חום.
תת פעילות של הבלוטת התריס- גורמים ותסמינים
בעוד שעודף פעילות של בלוטת התריס נובע כתוצאה מייצור עודף של הורמונים, הרי שתת פעילות של הבלוטה, משקף מצב בו היא איננה מייצרת כמות מספקת של הורמונים לצורך חילוף חומרים תקין ומאוזן. ישנם גורמים שונים למצב זה, כאשר לעתים מדובר במחסור ביוד החיוני לצורך ייצור תקין של הורמונים בבלוטת התריס, אם כי מצב זה נפוץ בעיקר במדינות מתפתחות.
אמנם מדובר בתופעה הנגרמת כתוצאה מפעילות הורמונאלית לקויה, אך גם לתזונה יש השפעה על תפקודה של בלוטת התריס, שכן צריכה מוגברת של מזונות גויטרוגנים, וביניהם- סויה, צנון,חרדל, בוטנים כרוב ועוד, עלולה להוביל לעיכוב בפעילותה של הבלוטה.
בדומה למצב בו בלוטת התריס לוקה בפעילות יתר, גם כאשר נוצר עיכוב בתפקודה לא פעם הגורם לכך נעוץ בקיומה של מחלה אוטואימונית זו או אחרת, אלא שבניגוד למחלת הגרייבס אשר גורמת לייצור עודף של הורמונים בבלוטה, הרי שבמקרה של תת פעילות לרוב מדובר במחלת השימוטו אשר גורמת ליצירת נוגדנים במערכת החיסון הפועלים להריסת תאי הבלוטה, הליך הגורם בסופו של יום להפחתת פעילותה.
מעבר לכך, נראה כי ישנם גורמים נוספים המובילים להפחתת הפעילות של בלוטת התריס, בין אם מדובר בעישון, תפקוד לקוי של בלוטת יותרת המח או שימוש בתרופות מסויימות.
תת פעילות של בלוטת התריס מלווה בתסמינים שונים, כאשר לעתים כמעט ולא ניתן לחוש בהם, זאת לאור התפתחותם האיטית. תסמינים אלה, כוללים בין השאר- השמנה לא רצונית, חוסר ריכוז, נשירת שיער,לחץ דם נמוך, מצבי רוח ירודים ועוד.
כיצד ניתן לאבחן חוסר איזון בבלוטת התריס
בכדי לאבחן חוסר איזון של בלוטת התריס יש לערוך בדיקות דם לצורך הערכת רמת הורמון ה-tsh אשר מופרש בבלוטת יותרת המח ,שכן חוסר איזון בהורמון זה עלול לשבש את פעילותה של הבלוטה.
מעבר לכך, בעת הצורך יש לבצע בדיקות נוספות לצורך בדיקה מקיפה של בלוטת התריס, בין אם במדובר בבדיקת אולטרה אסאונד, או בלקיחת ביופסיה של הבלוטה.
דרכי טיפול במצב של חוסר איזון בבלוטת התריס
ישנן דרכי טיפול שונות בתפקוד לקוי של בלוטת התריס, אם כי סוג הטיפול נקבע בהתאם לחומרת הבעיה ואופיה. לרוב, כאשר מדובר בפעילות עודפת של בלוטת התריס, הטיפול התרופתי מתמקד בכדורים אשר מטרתם לסייע לעיכוב פעילותה של הבלוטה, זאת בנוסף למתן יוד רדיואקטיבי דרך הפה המסייע בהריסת תאי הבלוטה.
אולם, טיפול זה עלול לעתים להביא לצמצום ניכר בפעילותה של הבלוטה עד לכדי מצב בו היא איננה מייצרת כמות נדרשת של הורמונים. מעבר לכך, במקרים אחרים-כאשר מדובר בבלוטה מוגדלת יתר על המידה, לעתים יש לבצע ניתוח כירורגי לצורך הסרת חלקים ממנה.
במקרים של תת פעילות בבלוטת התריס, הטיפול המוצע הנו תרופתי בעיקר וניתן באמצעות נטילה ממושכת של אלטרוקסין, זאת לצורך איזון הבלוטה והאצת פעילותה. במקרים מסויימים, כאשר מדובר במחסור ביוד, יש להמליץ על מזונות המכילים יוד, שכן ידוע כי חומר זה מסייע להאצת פעילות הבלוטה. בנוסף, יש להפחית בצריכת מזונות גויטרוגנים אשר עלולים להוביל להאטת פעילות הבלוטה, כגון- בסויה,ירקות מצליבים, בוטנים ותרד.
>
