פנימיות של האדם חשובה יותר מהחיצוניות – על כך אין ויכוח. אך האם התשובה תהיה זהה כאשר מדובר על מחלות? סרטן העור, הניתן לאבחון מחוץ לגוף ומותיר את סימניו על העור נחשב לסרטן שיכול להפוך לאלים ועלול לגרום בסופו של דבר לתוצאות הרסניות.
מבין סוגי סרטן העור – סרטן תאי הבסיס, סרטן תאי הקשקש ומלנומה – האחרונה נחשבת לקטלנית ולמפחידה ביותר. למרות החשש, ניתן להתמודד גם עם מלנומה בעזרת גילוי מוקדם. אך כדי להצליח ולזהות אותה, חשוב להכיר לפני כן את הקריטריונים שמבדילים בין שומה תמימה למלנומה אכזרית.
מלנומה – מקדימים תרופה למכה
סוגי סרטן העור מקבלים את שמם על בסיס השם של התאים היוצרים אותם. מלנומה קיבלה את שמה מהמלנוציטים שמהם היא מתחילה.
המלנוציטים אחראיים לצבע העור על ידי ייצור מלנין – החומר המופרש מהם ומעניק לאדם את צבעו. על ידי הפרשת כמויות גדולות של מלנין יהפוך האדם להיות כהה יותר, וכן ההיפך. ברגע שמלנוציט אחד מתחיל להתרבות ללא בקרה – הוא הופך למלנומה ולסרטן בזמן קצר יחסית.
שלב גילוי המחלה
זהו השלב הקריטי והגורלי ביותר. בכל שנה מאובחנים ברחבי העולם מאות אלפי חולים חדשים במלנומה אך אחוזי השרידות שונים בצורה מבהילה בין שלבי הגילוי. במידה ומגלים את המלנומה בשלבים ראשוניים כאשר עדיין אין גרורות, סיכויי ההחלמה גבוהים במיוחד ועומדים מעל ל-90%. אם המחלה נחשפת רק בשלבים מאוחרים, כאשר הגרורות כבר קיימות סיכויי ההישרדות יורדים ל-10% בלבד!
אסור להזניח שינויים עוריים, גם אם הם נראית מינוריים, מאחר ובשלב זה עדיין ניתן לזהות את הסרטן כשהוא נטול גרורות וניתן להסרה.
כיצד מזהים שומה כמלנומה?
קיימים קריטריונים ברורים להבחנה בין שומה תמימה לבין סרטן העור מסוג מלנומה:
א-סימטריות
כאשר מסתכלים על שומה בגוף, ברוב המקרים היא תהיה סימטרית ובעלת צורה מסודרת וברורה. לעומת זאת, כאשר מעיפים מבט חטוף במלנומה קלאסית ניתן לראות הבדל ברור. מלנומה תהיה א-סימטרית, עם צורה לא מוגדרת שיכולה לתת כיוון ורמז ראשוני למאבחן, עוד לפני הביופסיה הנדרשת.
צבע
שומות יכולות להיות במגוון צבעים. ישנן שומות שחורות, אחרות חומות בגוונים שונים ויש כאלו אפילו הנוטות לגוונים צהבהבים. המשותף לכולן הוא הצבע האחיד השורר בהן וקובע את הטון.
כאשר מסתכלים מלנומה ניתן לראות מספר צבעים שונים באותו הנגע. במלנומה ניתן למצוא גם צבעים מפתיעים כגון אדמדם או כחלחל שמחשידים בפני עצמם.
קווי גבול
בחינה של שומות תקינות ברחבי הגוף מגלות כי קווי הגבול שלהן ברורים וחדים. ניתן להבחין היטב היכן נמצאים התאים התקינים, היכן תאי השומה וניתן להפריד ביניהם בקלות ובקו ישר וחד.
בהשוואה לכך, מלנומה היא בעלת גבולות לא ברורים מלכתחילה. פעמים שהגבולות יהיו מטושטשים, פעמים אחרות לא סדירים ובעלי תוואי משתנה לכל האורך – אך מלנומות יוצרות קווי גבול שאינם מוגדרים ומצביעים על התפשטות בעיה ללא אפשרות לשלוט עליה.
גודל הנגע
זהו סימן מחשיד אך יש לבדוק אותו היטב לפני שמסתמכים עליו. שומות תקינות יהיו לרוב בגודל שהוא פחות מחמישה מילימטרים. במידה והגודל של הנגע עולה על מידות אלו, יש לחשוד בקיומה של מלנומה ולבצע ביופסיה של הנגע, אך חשוב לזכור כי ישנן שומות תקינות לחלוטין שגודלן מעל חמישה מילימטרים בלבד.
שינוי בקיים
הסימן החשוב והמפחיד ביותר. במידה ושומה קיימת משתנה מבחינה כלשהי – שינוי צבע, שינוי צורה, דימום ואפילו גרד – כל אלו הם סימנים מחשידים למלנומה. מבין חמשת הקריטריונים זהו המפחיד והמובהק מכולם ולכן יש להתייחס לכל שינוי בשומות הקיימות מהר ככל האפשר.
אולי יעניין אותך גם:
חוקרים בדקו האם תרופות ממשפחת האספירין עשויות להקטין את הסיכוי לסרטן העור
