הגיל משפיע, לטובה או לרעה, על מגוון רחב של מערכות בגוף שלנו. לא כולם יודעים את זה עד שהם מגיעים לגיל המעבר, אבל המציאת היא שהוא עשוי להשפיע בצורה דרסטית על תפקוד בלוטות התריס שלנו – בעיקר בקרב נשים (אבל ממש לא רק).
לקראת גיל המעבר ובגיל המעבר סובלים רבים מתפקוד לקוי של בלוטת התריס, אשר השלכותיו הלא נעימות על הגוף הן מרובות בכל קנה מידה.
יש להדגיש כצעד ראשון שהסבירות לסבול מבעיות בבלוטת התריס עולה עם הגיל. אם בקרב נשים עד גיל 50 הסטטיסטיקה היא שאישה אחת מבין כתריסר נשים סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס, בקרב בנות שישים ומעלה האחוז עולה משמעותי: כאחת מבין חמש או שש נשים בקבוצת הגיל הזו סובלות מתפקוד לקוי של בלוטת התריס.
גיל המעבר, בלוטות התריס ומה שביניהם
בין גיל המעבר לבלוטת התריס יש למרבה הצער מספר נקודות השקה אפשריות. זה מתחיל עם רמות האסטרוגן בגוף האדם, שעלולות להיות לא מאוזנות בגיל המעבר. עם השנים יורד הייצור של הפרוגסטרון ושל האסטרוגן בגוף האישה, אבל הירידה של פרוגסטרון היא משמעותית וקיצונית הרבה יותר.
מכאן שהשחלות ממשיכות לייצר אסטרוגן גם אחרי שהן מפסיקות לייצר פרוגסטרון, מה שמביא לרמות הורמונליות שהן הכל חוץ ממאוזנות. כתוצאה מכך עלולה להיחסם פעילות ההורמון של בלוטת התריס, כך שגם בכמות תקינה של טירוקסין התפקוד הכללי של בלוטת התריס עלול להיות לוקה בחסר, עם תופעות המקבילות למצבים של תת פעילות של בלוטת התריס.
גברים עלולים לסבול אף הם מהתסמינים השליליים של גיל המעבר, ומהקשר שלהם לרמת התפקוד של בלוטת התריס. יחד עם זאת, התופעות כאן הן משמעותיות פחות ביחס לבנות המין היפה. הגברים עלולים לסבול מירידה בטסטוסטרון או באנדרוגנים, מה שמשבש בצורה ישירה או עקיפה את פעילות בלוטת התריס בגוף שלהם.
אז מה עושים? (רמז: לא מעט דברים)
כתוצאה מתת הפעילות של בלוטת התריס, הנגמרת כאמור פעמים רבות בגיל המעבר, עלולים להיות תסמינים לא נעימים דוגמת בעיות שינה, עייפות כרונית, השמנת יתר, פגיעה בפעילות הקוגנטיבית של האדם ועוד. שימו לב שחלק מהתסמינים האלה עשויים להיראות "כלליים" ולאפיין תופעות אחרות הקשורות לגיל המעבר. עם זאת כן חשוב לעמוד על המקור שלהם, וגם לדעת שיש דרכים לטפל בבעיות שונות בבלוטת התריס.
אחת הטעויות הגדולות ביותר שאפשר לעשות היא להתייחס למצבים של בעיות בבלוטת התריס כאל מובנים מאליהם, או כגזירות גורל שאין מה לעשות איתן. חשוב להתבונן תמיד בתמונה הכוללת, ולהבין את המצב לאשורו. כך למשל יש נשים שמקבלות תוספי אסטרוגן לגיל המעבר במטרה להתמודד עם החסר, אבל עצם התוסף מביא לאיזון שפוגע אף הוא בגוף האישה.
אין כיום הסכמה מלאה בקהילה הרפואית לגבי חלק מהטיפולים לבעיות שונות בבלוטת התריס, וגם בכל הנוגע לשאלת הטיפול בגיל המעבר. למעשה, יש לא מעט רופאים שסבורים שגיל המעבר אמנם משמעותי במקרה של נשים, אבל "לא קיים" מבחינה טכנית אצל גברים – והטיפולים שהם ימליצו עליהם יהיו מינימליים בהתאם.
בכל מקרה, אפשר לנסות לבחור בטיפולים בסיסיים יחסית לבעיות בבלוטת התריס, ולראות פשוט האם הם מביאים להבדל בתסמינים. אם לאחר מספר חודשים מבחינים בשיפור במדדי הגוף ובפעילות בלוטת התריס, הרי שהטיפול הרפואי היה במקום.
ההמלצה המועילה היא להיות עם האצבע על הדופק בכל מקרה, בעיקר כאשר מגיעים לגיל המעבר. יש לבצע את האבחונים התקופתיים, להיות ערים לתסמינים ולטפל בבעיות בשלבים הראשונים שהן מתגלות בהם.
>
