ככלל, את גידולי העור נחלק לגידולים ממאירים וגידולים שפירים. חלק מהגידולים השפירים עשוי לעבור התמרה סרטנית, וחלקם ללא פוטנציאל משמעותי מסוג זה.
נבחן כעת את סוגי הגידולים השונים לפי גידולים שמקורם בתאים מייצרים הצבע של העור, המלנוציטים. גידולים אלו ידועים כ"מלנומה" לעומתם, ישנם גידולים שאינם מלנוציטריים, ונבחן גם אותם כאן.
שומות ומלנומה
שומה היא נגע הנמצא בעור או בתת העור. ישנן שומות שטוחות ובעלות צבע חום, וישנן שומות שאופיינית להן הגבהה של העור בצורת כיפה, ולעיתים שעירות. משומות בעלות מאפיינים מחשידים יכול להתפתח סרטן עור מסוג מלנומה. המאפיינים המחשידים הינם: אסימטריה של השומה, אי סדירות של שוליה, נגע המורכב ממספר צבעים, וקוטר העולה על 6 מילימטרים.
הטיפול בשומה בעלת מראה חשוד הינו על ידי הסרתה. נבצע זאת או כאשר יש שינוי במראה השומה, למשל אם השומה החלה לגדול או שנתה את צבעה. נסיר שומה גם במקרים שיש סימנים של אדמומיות דלקתית, גרד, התכייבות או כאבים ודימום. ככלל, יומלץ להסיר כל נגע חדש בעל צבע המופיע לאחר גיל 40, מחשד שמדובר במלנומה. במקרה ששומה התפתחה למלנומה תתבצע ביופסיה מהנגע, ולאחר קביעת השלב הממאיר יותאם טיפול.
גידולים שאינם מלנוציטאריים:
- דרמטופיברומה
דרמטופיברומה הינה אחת מגידולי העור השפירים השכיחים ביותר. מאופיינת על ידי נגע סימטרי בצבע העור, המזוהה לפי "סימן הגומה" – כאשר הדרמטופיברומה נצבטת היא משתפלת כלפי פנים העור למראה הדומה לזה של גומה. הנגע אינו בסכנה להפוך למתמיר ולכן אין צורך לטפל בו. במקרה של הפרעה אסתטית ניתן להסיר את הנגע בלייזר, או בביופסיה.
- דרמטופיברוסרקומה
זוהי "בת הדודה" הפחות נחמדה של הדרמטופיברומה, היא ממאירה, אך לרוב בעלת התפתחות איטית. הדרמטופיברוסרקומה יוצרת נגעים המורמים מעל העור, בעלי שוליים לא חדים, ויכולה לערב גם את השריר ואת השלד. ניתן לטפל בדרמטופיברוסרקומה בצורה ניתוחית, אך הגידול נוטה לחזור בצורה אגרסיבית יותר מטיפול לטיפול.
- ליפומה
ליפומה הינה גידול שפיר של רקמת השומן שמופיעה בדרך כלל באזור הגו המרכזי והגפיים. הגידול מוגדר היטב ובדרך כלל קל להוצאה בניתוח.
זוהי סרקומה בעלת מספר צורות, האחת מערבת אנשים בריאים עם מערכת חיסון תקינה, ואחרת מערבת בעיקר אנשים מוחלשי חיסון כגון חולי איידס. סרטן זה נגרם על ידי וירוס HHV- 8, ובעל מספר שלבים המסתמנים על העור בנגעים שונים. בשלב הראשון ישנם נגעים אדומים ולא מורמים. בשלב הבא מופיעים נגעים אדומים המורמים מעט מעל פני העור, ובשלב השלישי נגעים גדולים ומורמים.
- קרצינומה בזאלית
קרצינומה בזאלית נחשבת לממאירות העורית הנפוצה ביותר באנשים לבנים. ממאירות זו מתבטאת בארבעה סוגי נגעים בעור: סוג נודולארי, בעל מראה דמוי פנינה. סוג זה נוטה לדמם ולהתכייב. סוג שני הוא פיגמנטד, מתבטא כנגע מורם בעל פיגמנט חום- שחור.
סוג שלישי הוא השטחי, אזור שטוח אדמומי ויבש, שאינו מגרד, וגדל באיטיות. הסוג הרביעי הינו הסוג הסקלרוטי, שמתהווה כנגע בהיר לבן-צהבהב, הדומה לצלקת, וגדל באופן איטי. הסרטן עם פוטנציאל גרורתי נמוך מאד, ובעת אבחנה הטיפול יהיה על ידי הסרת הנגע.
- קרצינומה סקוואמוטית
זהו גידול של התאים המרכיבים את שכבת העור החיצונית ביותר, הקרטינוציטים. חשיפה לשמש הינה אחד מגורמי הסיכון החזקים ביותר לסרטן זה. לגידול ה-SCC אין צורה קבועה, ויכול להתייצג כנגע מורם עם גלד, כנגע עם קרן בולטת במרכזו או למשל ככיב בעור. סרטן זה נחשב אלים יותר מהBCC, משום שבעל נטייה לשלוח גרורות. טיפול מוקדם בטרם נשלחו גרורות בעל סיכויי ריפוי גבוהים.
אולי יעניין אותך גם:
האם תאי שומן בעור הם האחראים על החרפת סרטן העור? חוקרים בדקו
