סרטן העור מתרחש כשמוטציות (טעויות) מתרחשות ב-DNA של תאי העור. המוטציות גורמות לתאים לצמוח ללא שליטה וליצור מסת תאים סרטניים.
רוב הנזק ל-DNA בתאי העור נובע מקרינה אולטרה-סגולה (UV) הנמצאת באור השמש ובאורות המשמשים במיטות שיזוף. אך חשיפה לשמש אינה מסבירה את סרטן העור המתפתח על עור שאינו נחשף בדרך כלל לאור השמש.
עובדה זו מצביעה על האפשרות כי גורמים אחרים עשויים לתרום לסיכון לסרטן העור, כגו חשיפה לחומרים רעילים או מצב רפואי המחליש את המערכת החיסונית.
תאים המעורבים בסרטן העור
סרטן העור מתחיל בשכבת העור העליונה, הנקראת האפידרמיס, שכבה דקה המספקת כיסוי מגן לתאי העור אותם הגוף שופך באופן שגרתי. האפידרמיס מכיל שלושה סוגים עיקריים של תאים:
תאי קשקש – נמצאים ממש מתחת לפני השטח החיצוני של העור ומתפקדים כציפוי הפנימי שלו.
תאי בזל – המייצרים תאי עור חדשים, ונמצאים מתחת לתאי הקשקש.
מלנוציטים – מייצרים מלנין, הפיגמנט המעניק לעור את צבעו הרגיל. תאים אלו ממוקמים בחלק התחתון של האפידרמיס. מונוציטים מייצרים יותר מלנין במהלך שהייה בשמש על מנת להגן על השכבות העמוקות של העור.
מיקום סרטן העור קובע את סוגו ואת אפשרויות הטיפול.
גורמים המגבירים את הסיכון לסרטן העור
הגורמים וגורמי הסיכון הבאים אחראים על התפתחות הסרטן:
עור בהיר
כל אדם, ללא קשר לגוון עורו, יכול לקבל סרטן העור. אך אנשים בעלי פחות פיגמנט (מלנין) בעור, חווים פחות הגנה מפני קרינת UV מזיקה.
אנשים בעלי שיער בלונדיני או אדום, עיניים בהירות, ונמשים, נכווים בשמש בקלות, ונמצאים בסיכון מוגבר יותר לפתח סרטן העור בהשוואה לאנשים בעלי עור כהה.
היסטוריה של כוויות שמש – לאחר מספר כוויות שמש שהתרחשו בילדות או בגיל הנעורים, גוברים הסיכונים לפתח סרטן העור בגיל מבוגר. כוויות שמש בבגרות מהוות אף הן גורם סיכון.
חשיפה מוגזמת לשמש – כל אדם שמבלה זמן רב בשמש עלול לפתח סרטן העור, במיוחד אם העור אינו מוגן על ידי קרם הגנה או ביגוד. שיזוף, כולל חשיפה למנורות שיזוף, מציב אף הוא את האדם בסיכון. שיזוף הוא פציעת העור בתגובה לקרינת UV מוגזמת.
אקלים חם – אנשים שחיים באקלים שטוף שמש ומזג אוויר חם, חשופים לאור השמש יותר מאשר אנשים החיים באקלים קר. מגורים במקומות גבוהים, שבהם השמש חזקה ביותר, מגבירים יותר את החשיפה לקרינה.
שומות – אנשים בעלי שומות רבות או חריגות, נמצאים בסיכון מוגבר לסרטן העור. אלו הן שומות חריגות, שנראות לא סדירות וגדולות יותר מאשר שומות רגילות, וסביר יותר שהן סרטניות. אם קיימת היסטוריה של שומות חריגות, יש לעקוב אחריהן בקביעות לאיתור שינויים.
נגעים סרטניים בעור – עלולים להגביר את הסיכון לפתח סרטן העור. גידולי עור טרום סרטניים מופיעים כנגעים מחוספסים בעלי קשקשים, בגווני חום-ורוד כהה. הם נפוצים ביותר על הפנים, הראש והידיים של אנשים בהירי עור שעורם נפגע.
היסטוריה משפחתית של סרטן העור – אם אחד ההורים או האחים סובל מסרטן העור, הסיכון למחלה עשוי להיות גבוה יותר.
היסטוריה אישית של סרטן העור – אם בעבר היה סרטן עור, אדם נמצא בסיכון לפתח אותו שוב.
מערכת חיסונית מוחלשת – מגבירה יותר את הסיכון לפתח סרטן העור, כולל חולי איידס ואנשים הנוטלים תרופות לאחר השתלת איברים.
חשיפה לקרינה – אנשים שקיבלו טיפול בהקרנות למצבי עור כגו אקזמה ואקנה, עשויים להיות בעלי סיכון מוגבר לסרטן העור, במיוחד קרצינומה של תאי בסיס.
חשיפה לחומרים מסוימים – כגון ארסן, עלולה להגביר את הסיכון לסרטן העור.
