נקודות חן, שומות וכתמים נמצאים על גבי העור של רבים מאיתנו. יש מקרים בהם אנחנו רואים בהן את הצד החיובי – חשבו למשל על השימוש במונח "חן" – אבל מצבים אחרים בהם הסימנים מעידים על משהו שאינו כשורה, כולל הסיוט הבריאותי הגדול ביותר שלנו.
הסימנים הפיזיים האלה על גבי העור עלולים להעיד על סרטן העור, שהוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים (בטח ובטח במדינה חמה דוגמת ישראל).
מנגד, לא כל נקודת חן, שומה או כתם היא סימן לסרטן העור ואפילו סימן למשהו שאינו כשורה. באמצעות מעקב אחר הסימנים הפיזיים ובדיקה תקופתית שלהם ניתן להתקרב מאד לזיהוי הבעיה.
מי חשוב שיבצע בדיקות תקופתיות?
ההמלצה כיום לכל אחד היא לבצע בדיקה תקופתית לאיתור סימנים לסרטן העור. התדירות צריכה להיות גבוהה יותר אצל אנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון לסרטן העור: אחת לשנה לפחות ורצוי מספר פעמים בשנה. יש מספר אוכלוסיות העונות לתנאי הזה.
זה מתחיל עם אנשים שיש להם מספר גבוה של שומות – יותר מ-20 על פי ההנחיות של האגודה למלחמה בסרטן. גם כאשר בעור של קרוביו של האדם יש נקודות חן רבות, ועל אחת כמה וכמה כשיש היסטוריה משפחתית של המחלה, צריך להיות עם האצבע על הדופק.
אנשים שהעור, השיער או העיניים שלהם בהירים, יחד עם בעלי נמשים, הם קבוצת סיכון נוספת. כך גם אנשים שנוטים להישרף בשמש או שסובלים מכוויות שמש. אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה, מכל סיבה שהיא, צריכים להיות עם האצבע על הדופק גם כן.
זיהוי הסימנים הפיזיים
נקודות חן, שומות וכתמים עלולים ללבוש אלף ואחת צורות. זה מקשה על הזיהוי של הסימנים האלה בתור בעיה ממשית, אבל עדיין יש מספר דברים שצריך לשים לב אליהם. נהוג להגדיר חמישה סימנים שיש לשים אליהם דגש בעת בחינת הסימנים המופיעים בעור, הזוכים לכינוי "חמשת הגימלים":
- גיאומטריה – כאשר הצורה של השומה אינה סימטרית.
- גבול – שומה שהגבולות שלה אינם ברורים, מוגדרים או עגולים.
- גוון – שילוב של מספר גוונים בשומה, למשל חום, אדום או שחור.
- גודל – השומה המדאיגה היא כזו שהקוטר שלה גבוה מחמישה מילימטרים (קוטר עיפרון).
- גובה – שומה בה יש שינוי בגובה.
נרטיב ההתפתחות משמעותי מאד כאן, כאשר שינויים בכל אחד מהפרמטרים האלה לאורך זמן הוא סימן מחשיד רציני.
ניתן ואף מומלץ לבצע מיפוי ורישום של נקודות החן, השומות והכתמים ולבחון את המצב אחת למספר חודשים. עוד כדאי לבצע צילום של כל אחד מהסימנים בעלי הפוטנציאל המחשיד, במטרה להשוות את המצב בהווה לעתיד. הצילום צריך להיות קרוב יחסית, ורצוי שעם אינדיקציה מסוימת לגודלה של השומה ולתאריך.
את הבדיקה חשוב לבצע מלפנים ומאחור, מכף רגל ועד ראש. סביר להניח שיהיו אזורים נגישים פחות, אותם ניתן לבחון באמצעות מראה או מומלץ יותר – אדם אחר. שימו דגש לאזורים הנסתרים, למשל הקרקפת, הקפלים שבגוף או מקטע העור שבין האצבעות בכף היד או בכף הרגל.
מתי צריך לראות רופא?
את הבדיקות האלה ניתן לבצע באופן עצמאי, אבל ברור שחשוב להיעזר מדי פעם ברופא עור: יש אנשים שפונים אליו שיבצע את המיפוי בכל פעם, וזה בהחלט הגיוני. מעבר לסקירה הפיזית ולרישום של המאפיינים של הסימנים הפיזיים המופיעים בעור, נעזר הרופא במכשיר בשם דרמטוסקופ – מיקרוסקופ שמאפשר לו לבחון את הנגע ברזולוציות קטנות מאד. בעידן הטכנולוגי של היום, לא מפתיע שנהוג לבצע מיפויים ממוחשבים של הנגעים.
כדי לקבל תשובה חד משמעית לגבי סוג הנגע והפוטנציאל הממאיר שלו, עשוי הרופא לכרות חלקים ממנו ולהעביר את הרקמה לבדיקה פתולוגית.
עוד בנושא:
