רבים לא יודעים זאת, אבל לא רק בני אדם עלולים לחלות באפילפסיה אלא גם מגוון רחב של בעלי חיים כשבין היתר מדובר על חיות מחמד כמו כלבים או חתולים. מעניין לדעת כי בקרב כלבים ישנה שכיחות גבוהה יחסית של אפילפסיה וזאת כיוון שבכלבים לתסמונות האפילפטיות השונות ישנם מרכיבים גנטיים ברורים. אמנם קיימת שונות רבה בשכיחות האפילפסיה בכלבים במחקרים שונים, אך סך הכול טווח השכיחות נע בין 0.5-5.7:100 באוכלוסיית הכלבים הכללית.
בחתולים וחיות אחרות שכיחות האפילפסיה נמוכה יותר באופן משמעותי שכן לא מדובר במחלה בעלת מרכיבים גנטיים, אלא בהפרעה שהיא נרכשת.
הגורמים לפרכוסים אפילפטיים בבעלי חיים
סך הכול נהוג לחלק את כל מקרי ההתקפים הפרכוסיים בבעלי חיים לשלוש קבוצות עיקריות להלן:
- התקף תגובתי – במקרה הזה בעל החיים סובל מפרכוסים לא על רקע של אפילפסיה, אלא על רקע של בעיה מטבולית כלשהי. הכוונה היא למשל לרמה נמוכה של גלוקוז בדם, המהווה גורם שכיח לפרכוסים בעיקר בכלבים קטנים מאוד כמו למשל פומרני. כלב מגזע זעיר דוגמת הפומרני עלול בהחלט לסבול מפרכוס על רקע ריכוז נמוך במיוחד של גלוקוז משום שפספס את מועד הארוחה. בעיות דומות יכולות להיות תוצאה של אי ספיקת כליות, הפרעות בתפקוד הכבד ועוד.
- אפילפסיה משנית – במקרה הזה הגורם להתקף הוא הפרעה מסוימת בתפקוד המוח על רקע גורם ראשוני ברור כמו לדוגמה שבץ מוחי, גידול מוחי, מום מוחי, פגיעה מוחית לאחר חבלת ראש ועוד. אפילפסיה כתוצאה מפגיעה מוחית הניתנת לאבחון נקראת גם אפילפסיה סימפטומטית.
- אפילפסיה ראשונית – אפילפסיה ראשונית מאובחנת רק כאשר נשללו כל הגורמים האחרים שהיו יכולים להסביר את הפרכוסים מהם סובל בעל החיים. אפילפסיה מסוג זה נקראת גם אפילפסיה אדיופטית.
לאילו פרטים חשוב לשים לב?
כאשר חיית המחמד חווה התקף החשוד כהתקף אפילפטי ישנה חשיבות עליונה לפנות לבדיקת וטרינר. במסגרת הבדיקה הווטרינרית, ישאל הווטרינר את הבעלים של חיית המחמד שאלות רבות בנוגע לתסמינים שהופיעו בחיה במהלך ההתקף. אי לכך, חשוב מאוד לשים לב לכמה נקודות חשובות הנוגעות להתקף ולבריתו של בעל החיים באופן כללי. בין היתר מומלץ לשים לב לנקודות הבאות:
- באיזו צורה בא לידי ביטוי ההתקף, האם ברעידות בכל הגוף או רק בחלק אחד של הגוף, האם בעל החיים היה בהכרה במהלך ההתקף או לא, כמה זמן נמשך ההתקף, תוך כמה זמן חזר בעל החיים לעצמו?
- איזו תזונה צורך בעל החיים באופן שגרתי והאם בוצעו שינויים בתזונה לפני ההתקף?
- האם בעל החיים נחשף לחומרים שונים אליהם הוא לא רגיל להיחשף בשגרה?
- האם קיימת היסטוריה של הרעלות?
- מה היא תדירות ההתקפים?
- האם ההתקפים הפרכוסיים מופיעים בשעה מסוימת במהלך היום או רק לאחר פעילות מסוימת למשל?
- האם דרגת החומרה של הפרכוסים אחידה או שמא היא מחמירה באופן הדרגתי לאורך ההתקף?
- האם ההתקף אחיד בהסתמנות הקלינית שלו או שמא הוא מורכב ממספר שלבים עוקבים?
כיצד מאבחנים אפילפסיה בבעלי חיים?
תהליך האבחון של אפילפסיה בבעלי חיים כולל בין היתר בדיקת רקע של בעל החיים, בדיקה גופנית יסודית, בדיקה נוירולוגית מקיפה הכוללת בין היתר בדיקת ראיה, בדיקת רפלקסים ותצפית על התנהגות החיה ובדרך כלל יבוצעו גם בדיקות מעבדה. הכוונה היא למשל לבדיקות לבירור בעיות בכבד, בכליות, בלב ועוד. במקרים מסוימים יופנה בעל החיים לביצוע של בדיקתCT מוח, בדיקת ניקור מותני, צילומי רנטגן, בדיקות שתן ועוד.
כיצד לטפל בבעל חיים שלקה בהתקף?
הטיפול באפילפסיה בבעלי חיים הוא תרופתי בעיקרו, בדומה לטיפול באפילפסיה בבני אדם. בין היתר מדובר על פנוברביטל, הניטלת באופן פומי פעמיים ביום או פוטסיום ברומיד KBr הניתנת בין פעם לפעמיים ביום בתמיסה באופן פומי. אם אין תגובה טובה לתרופות אלו, לרוב ייעשה ניסיון לטפל באמצעות תרופה בשם Keppra.
ראו גם:
