סרטן העור הוא סוג נפוץ ובעייתי מאד של סרטן. הוא מאופיין בנגעים מסוגים שונים המופיעים על גבי העור, ולכאן לכאורה ניתנים לזיהוי עצמי. למה לכאורה? כי זה ממש לא מובן מאליו שאדם חסר ידע ממשי המתבונן בנקודת חן, בשומה או בכתם המופיעים על גבי העור שלו יידע לקבוע באופן חד משמעי אם מדובר בסרטן או לא.
אנחנו לא ממליצים כאן בשום פנים לקחת את הרפואה בידיים ולאבחן את עצמכם באופן מלא בכוחות עצמכם: בדיוק בשביל זה פועלים כיום רופאי העור, שמשתמשים לפעמים באמצעי אבחון מתקדמים ובכלים שעומדים לרשותם (למשל לקיחת דגימה מהנגע לצורך בחינה במעבדה). בכל זאת, הכרת המאפיינים של סימני הסרטן תאפשר לכם לדעת האם יש צורך להדליק את סימני האזהרה.
הכירו את "חמשת הגימלים"
על העור של אנשים רבים באוכלוסייה מופיעים סימנים פיזיים שעשויים להיות מזוהים עם סרטן העור, לרבות נקודות חן או שומות. לפעמים מדובר בעשרות מהם, מה שמעלה את הסיכון לסרטן העור: כיום ממליצים באגודה למלחמה בסרטן לאנשים עם יותר מ-20 נקודות חן להיות עם האצבע על הדופק.
מה שזה אומר בעצם הוא שצריך לבחון אחת למספר שבועות או חודשים את מצב הביטויים הפיזיים המופיעים על גבי העור, בעיקר כדי לגלות בהם שינויים או חריגות. האגודה למלחמה בסרטן מציעה את שיטת "חמשת הגימלים", המבוססת על המודל של המרכז האמריקני לחקר מחלות עור:
- גיאומטריה – בחינה של צורת השומה במטרה לאחד חוסר אחידות או סימטריה.
- גבול – הגבולות הפיזיים של השומה. גבול שאינו מוגדר או ברור צריך להעלות שאלות.
- גוון – השומות עשויות להופיע בגוונים שונים. מה שנחשב לסימן מחשיד הוא בעיקר גוון שאינו אחיד של השומה, למשל שילוב של חום, אדום או שחור.
- גודל – שומה גדולה במיוחד, בעלת קוטר של יותר מחמישה מילימטר (מבחינה מעשית זהו קוטר של עיפרון בערך).
- גובה – שינויים בגובה של השומה ביחס לעור, או לחלופין כל שינוי בגימלים שצוינו מעלה.
חשיבותו של רישום
בעת אבחון עצמי של סרטן העור אנחנו מחפשים לא רק את סימני הזיהוי, אלא כאמור גם את השינויים שחלים עם הזמן: שינויים שעלולים להעיד על תהליכים לא רצויים המתפתחים להם בגוף מתחת לפני השטח. אנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון לסרטן העור – בעיקר בעלי עור, שיער ועיניים בהירות, אנשים עם עשרות נקודות חן או כאלה שיש במשפחה שלהם היסטוריה של המחלה – צריכים לבדוק את עצמם באופן תדיר. חשוב לא פחות להיות מסודרים, לבצע רישום וגם תיעוד של הסימנים.
המטרה היא שהאדם יוכל לזהות את השומות הנמצאות על גבי הגוף שלו. לצרוך זה הוא צריך לבחון את הגוף שלו כולו, הן מלפנים והן מאחור וכולל האזורים שלכאורה נסתרים יותר: הקרקפת, האזורים שבין השערות, הקפלים ועוד. מכאן נובע שניתן ולעיתים גם מומלץ להיעזר באדם נוסף לצורך ביצוע הבדיקה, כשיש מצבים שגם מראה או אפילו מצלמה של הטלפון החכם יכולים לעזור לקבל גישה לאזורים שהעין אינה מגיעה אליהם במצב הרגיל.
במעמד הבדיקה מומלץ לבצע מיפוי של השומות, ובוודאי שלא להסתמך על הזיכרון בלבד. צילום של השומות בהגדלה יכול לסייע, כשניתן להוסיף לתמונה אינדיקציה כלשהי לגבי הגודל: למשל מיקום השומה ליד סרגל. חשוב לכתוב כמה שיותר דברים על כל תיעוד, כולל כמובן תאריך הצילום והאזור הספציפי המופיע בתמונה.
כשיש חשד מסוים שמשהו אינו תקין, כאשר נמנים על קבוצת הסיכון וגם שכרוצים לקבל שקט נפשי, רצוי לגשת לרופא עור.
אולי יעניין אותך גם:
חוקרים בדקו האם תרופות ממשפחת האספירין עשויות להקטין את הסיכוי לסרטן העור
