אחד מהתחומים החשובים ביותר שנמצאים במחקר מעמיק בתחום הטרשת הנפוצה הוא זה שבו מנסים החוקרים למצוא מדד שיהווה מעין כלי באמצעותו ניתן יהיה לנבא את מידת ההתקדמות של המחלה מבחינת הפגיעה המוחית והתפקודים השונים של הגוף.
בין המדדים שנחשבים לחשובים ביותר יש להזכיר את רמת האטרופיה של מערכת העצבים המרכזית שנחשבת כיום לאחד המדדים המוצלחים ביותר שמאפשרים לחזות את מידת ההתקדמות של הטרשת הנפוצה בחולים.
טרשת נפוצה נכון להיום מהווה את המחלה הנוירולוגית השכיחה ביותר בקרב בני עשרים עד ארבעים ולפי הנתונים העדכניים ביותר שנאספו מרשויות הבריאות השונות נראה כי במדינת ישראל חיים כיום כ- 5000 חולים בטרשת נפוצה על סוגיה השונים. מדי שנה מאובחנים מאה חולים נוספים בטרשת נפוצה ונשים נוטות לחלות בה בשכיחות גבוהה פי 3 מאשר גברים.
כיצד המחלה באה לידי ביטוי?
המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב ביותר של אופנים. ישנם חולים שסובלים מהתקפים חוזרים ונשנים באופן תדיר שביניהם תקופות של הפוגה, ישנם שבין התקף להתקף לא סובלים משום תסמין, ישנם שבכל התקף דרגת החומרה של התסמינים רק הולכת ועולה ועוד. כמו כן מאחר ומדובר במחלה שתוקפת את מערכת העצבים המרכזית, הרי שהתסמינים שלה יכולים להופיע במגוון רחב ביותר של מערכות גופניות כמו למשל במערכת העיכול, הראייה, הרגש, המין ועוד.
מה בדיוק קורה בתהליך הטרשתי?
בטרשת נפוצה מתרחשת פגיעה ברקמה שומנית שנקראת מיאלין. המיאלין הוא חומר שומני שעוטף את סיבי העצבים ומטרתו לאפשר את ההולכה החשמלית של הסיגנלים העצביים. האזורים שנפגעים במחלה נקראים פלאקים ובבדיקת MRI ניתן להדגים את האזורים האלו ולעקוב אחר קצב ההתקדמות של המחלה. בעבר נהוג היה לחשוב שעל ידי מעקב אחרי הפלאקים ניתן לחזות את קצב התקדמות המחלה אך לאחרונה התברר כי מדובר על טעות ותו לא.
כיום ידוע כי אין קורלציה ברורה וישירה בין הכמות של הפלאקים לבין קצב ההתקדמות של המחלה ולפיכך חוקרים רבים התחילו לחפש דרכים שונות שיסייעו להם לקבוע את מידת ההחמרה של הפגיעה ואת קצב ההתקדמות של המחלה.
החומר הלבן והחומר האפור
תאי העצב האנושיים מורכבים משני סוגים שנקראים החומר הלבן והחומר האפור. החומר הלבן הוא רקמה שמורכבת ברובה המוחלט מאקסונים שתפקידם להעביר את המידע במערכת העצבים (הצבע הלבן נובע מהמיאלין השומני שמאפשר את ההולכה העצבית החשמלית) ואילו החומר האפור הוא המרכיב העיקרי של המוח שמורכב מתאי עצב שמעבדים את המידע.
רמת האטרופיה המוחית היא בעצם רמת הניוון שנוצרה כתוצאה מהפגיעה ברקמת החומר הלבן והדלקת האופיינית למחלה. החוקרים בתחום מצאו כי ישנו קשר הדוק בין רמת האטרופיה המוחית לבין ההחמרה בנכות וברמת ההתקדמות של הטרשת הנפוצה.
החל מגיל 25 בני האדם מאבדים באופן טבעי אחוזים מסוימים מנפח מוחם אך החולים בטרשת נפוצה סובלים מהאצה בתהליך זה. בעזרת טיפולים חדשניים ניתן להאט את התהליך באופן משמעותי.
החשיבות של הבדיקה
מעבר לכך שבעזרת בדיקה שלך רמת האטרופיה המוחית ניתן לקבל תמונת מצב ברורה בנוגע למצבו של החולה מבחינה מוחית, הרי שיש לבדיקה זו גם משמעות פרוגנוסטית לגבי השלבים של ההתקדמות של המחלה בעתיד ומידת ההחמרה בנכות.
עם זאת, הבדיקה עדיין לא הוכנסה לשגרת הבדיקות שמבצעים כיום לכל חולה וחולה בטרשת נפוצה. בין היתר הסיבה לכך נעוצה בעובדה שנדרשות מיומנויות מורכבות מאוד בביצוע בדיקות ההדמיה ובפיענוח שלהן.
ביצוע הבדיקה יאפשר לרופאים לשקול אלטרנטיבות טיפוליות שיתאימו יותר למצבם של המטופלים בהתאם לאבחנה שתתקבל וכן ביצוע הבדיקה יוכל לאפשר לרופאים לבחון את מידת התועלת שבטיפולים שניתנו למטופל. התקווה היא שבעתיד הבדיקה תוצע לכל חולה בטרשת נפוצה ובנוסף לחולים במחלות נוירולוגיות אחרות כמו למשל אלצהיימר.
