מחלת הסרטן היא אחד מגורמי התמותה המרכזיים כיום, כאשר גילוי מוקדם של מחלת הסרטן, מגדיל משמעותית את הסיכוי להחלמה.
המחלה באה לידי ביטוי בהתרבות מהירה של תאים בגוף היוצרת גוש תאים הנקרא גידול, כל גידול יכול להיות שפיר או ממאיר. כאשר הגידול ממאיר, הוא מורכב מתאים נעים ולכן, אם הוא אינו מטופל בשלב מוקדם, הוא מתפשט לאיברים אחרים והמחלה מחמירה. ללא אבחון מוקדם ומתן טיפול מתאים, סיכויי ההחלמה של החולה, קטנים.
ישנם סוגים רבים של סרטן והשוני ביניהם הוא באיבר בו נמצא הגידול הסרטני. בין מחלות הסרטן השכיחות ניתן למנות את סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית וסרטן העור.
הטיפול במחלת הסרטן משתנה על פי סוג המחלה וחומרתה אצל כל מטופל, אך בכל סוג של סרטן, ישנה חשיבות רבה מאוד לגילוי מוקדם, המאפשר להסיר את הגידול הסרטני לפני שישלח גרורות לאיברים אחרים בגוף.
העדר אבחון המחלה
מטבע הדברים, ככל שהגידול קטן יותר ונמצא רק במקום אחד, קל יותר לטפל בו ולהביא להחלמת המטופל. מאידך, העדר אבחון או אבחון מאוחר של המחלה, עלולים להחמיר את המחלה, להקשות ולהאריך את הטיפול בה ולעיתים, גילוי מאוחר גורם לאובדן סיכויי החלמה.
רשלנות רפואית הנוגעת למחלת הסרטן, יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, אך המקרים החמורים ביותר, הם אלו אשר בהם המחלה לא אובחנה בשלב מוקדם, בשל רשלנות רפואית והתוצאה היא פגיעה חמורה בסיכויי ההחלמה מהמחלה ואף מוות.
אבחון מחלת הסרטן, מתחיל בתלונות המטופל על סימפטומים, המעלים חשד לסרטן. במצב זה, מחויב רופא המשפחה להפנות את המטופל לבדיקות שונות ו/או לרופא מומחה, בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל.
קל וחומר, כאשר ישנם גורמי סיכון כמו גיל או היסטוריה משפחתית של סרטן במשפחה, אז חייב הרופא לנקוט במשנה זהירות ולהפנות את המטופל לבדיקות הדרושות. לעיתים, הרשלנות באבחון מתרחשת כבר בשלב זה, שבו הרופא מתעלם מתלונות המטופל ובכך מעכב את האבחון של המחלה.
בדיקות במהלך מחלת הסרטן
לרוב, ישנם מספר סוגי בדיקות שניתן לבצע על מנת לאבחן סוג מסוים של סרטן, למשל, כאשר מדובר על סרטן השד, ישנה בדיקת ממוגרפיה ובדיקת ביופסיה, אותה מבצעים כאשר בדיקת הממוגרפיה העלתה ממצאים אשר יכולים להעיד על גידול בשד. התעלמות מתוצאות בדיקה מסוימת או פענוח לא נכון שלה, מונעים את המשך הבירור הרפואי ותהליך האבחון נעצר.
רשלנות רפואית במחלת הסרטן, יכולה להתרחש גם בטיפול עצמו, שהרי יש דרכים שונות לטפל במחלה והרופא המטפל, צריך לקבל החלטה שקולה, הלוקחת בחשבון את חומרת המחלה, את גילו של המטופל, מצבו הבריאותי הכללי וכיו"ב. בחירה לא נכונה של סוג הטיפול, למשל, מתן טיפול תרופתי לא מתאים, יכולה גם היא לפגוע בסיכויי ההחלמה של המטופל.
מה עושים במקרה של רשלנות רפואית?
כאשר נגרם למטופל נזק כתוצאה מרשלנות רפואית, הוא יכול להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו, כאשר גובה הפיצוי תלוי בחומרת הרשלנות ובחומרת הנזק שנגרם למטופל. לשם הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, יש לפנות לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית ובעל ניסיון בייצוג תובעים בתביעות מסוג זה. משרדים רבים עוסקים בתביעות רשלנות ונזיקין הן בצד התובעים או בצד הנתבעים. משרד רשלנות רפואית עו"ד גרוסמן מתמחה בייצוג תובעים.
שכר הטרחה של עורך הדין, בתביעות רשלנות רפואית, משולם לאחר קבלת הפיצוי, משום שלרוב הוא נגזרת של סכום הפיצוי שמקבל התובע. ההוצאות להן נדרש התובע בהגשת התביעה הן בעיקר שלוש אלו: אגרת בית משפט, תשלום עבור איסוף חומר רפואי ותשלום בגין חוות דעת מומחה.
חשוב לציין כי ההליך המשפטי בתביעות רשלנות רפואית אינו קצר ויכול להימשך גם מספר שנים, אך בתיקים רבים מושגת פשרה, המקצרת באופן ניכר את הטיפול המשפטי בתביעה.
ראו גם:
פסק דין בנושא – רשלנות רפואית באבחון סרטן המעי הגס
>