קיימות מספר גישות אפשריות לטיפול בגידול ממאיר. הטיפול צריך להרוג את התאים הסרטניים, ולפגוע בהם בצורה סלקטיבית ככל האפשר – תוך פגיעה פחותה ככל שניתן בתאים בריאים וסיכול ממוקד של הסרטן.
גישות טיפוליות אחרות כמו כימותרפיה או טיפולים ביולוגיים, מתבססים על התכונה של הגידולים להכפיל את עצמם במהירות. כיצד קרינה מזיקה לתא הממאיר?
הקרינה יוצרת נזקים בחומר התורשתי של התא – הדנ"א. ככל הנראה קרינה פוגעת בתאים סרטניים באופן חריף יותר בגלל היכולת הפגועה שלהם לתקן נזקים בדנ"א. קרינה גורמת גם לייצור של חומרים מזיקים בתא המכונים "רדיקלים חופשיים".
חומרים אלו רעילים לתא ויכולים לגרום למותו. זו אחת הסיבות שפעילות של קרינה כנגד תאים תלויה בהימצאותו של חמצן בסביבה. לעיתים, הקרנות של גידול ממאיר הופכת אותו לרגיש יותר לטיפול כימותרפי, ולכן שני סוגי טיפולים אלו יכולים להשלים זה את זה במצבים שונים.
הקרינה שניתנת כהליך טיפול בסרטן היא קרינה אלקטרומגנטית, עם אורכי גל קצרים. עוצמת הקרינה נמדדת ביחידות גריי (Gy). ההקרנה עצמה איננה כואבת – ההרגשה דומה במעט להרגשה בזמן צילום רגיל.
טיפולי ההקרנה היום משוכללים ביותר ומשתמשים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. מחשב משמש לתכנון מדויק ומדוקדק של שדה הקרינה והאזור המוקרן, בסימולציות תלת מימדיות, כדי להשיג פגיעה מקסימאלית בגידול הממאיר עם מעבר מועט ככל הניתן של הקרינה דרך רקמות ותאים בריאים. הקרנה תוך ניתוחית נמשכת דקות ספורות בלבד.
תופעות לוואי של הקרנות
מטבע הדברים תופעות הלוואי של הטיפול בהקרנות תלויות גם באיבר המוקרן. הנזק שיוצרת הקרינה הוא ברובו נזק סביבתי – בניגוד לכימותרפיה שניתנת לווריד ויכולה להזיק באופן סיסטמי. הקרנה לבלוטת הערמונית, למשל, יכולה לגרור הפרעות בשליטה על דרכי השתן. למרות זאת, רעילות סיסטמית בגוף מופיעה לאחר מתן קרינה. בין התופעות שמהן סובל החולה יכולות להופיע: תשישות, בחילות, ירידה במשקל, והקאות.
בסרטן השד, מרב הטיפולים בקרינה מכוונים לאזור בית החזה. בבית החזה נמצאים מספר איברים חשובים – הלב והריאות. קרינה שמגיעה אל הלב נקשרה להעלאת הסיכון אוטם שריר הלב (התקף לב).
הנזק הבולט ביותר לריאות הוא פיברוזיס (lung fibrosis) – החלפתה של רקמת הריאה המתפקדת ברקמת חיבור שאיננה יכולה לעזור בהעברת הגזים מהריאות לדם. מחלה אחרת שפוגעת בלב ויכולה להופיע לאחר הקרנה היא מחלה של קרום שריר הלב – constructive pericarditis.
תופעת הלוואי הנפוצה ביותר בטווח הארוך לאחר הטיפול היא הופעה של גידולים ממאירים משניים, בדרך כלל לאחר שנים רבות מסיום ההקרנות. עם זאת, חושב לזכור שטיפל במחלה ממארת ודאית המקננת בגוף מצדיק סיכוי נמוך יחסית להתפתחות של סרטן מאוחר יותר בחיים.
מעריכים שהסיכון לגידול סרטני כתוצאה מנזקי קרינה הוא כ-1% לשנה, החל מעשר שנים לאחר סיום הטיפולים.
תופעה נפוצה ומציקה היא פגיעה בעור כתוצאה מהקרינה. כדי להפחית את התופעות בעור כדי לשטוף אותו במים פושרים בלבד, לא לחממו או לקררו יתר על המידה, להימנע מחשיפה לשמש, ולא לחבוש את האזור המוקרן. הוראות מדוייקות וספציפיות יותר ניתן לקבל מהרופא המטפל.
הקרנות כטיפול בסרטן השד
הקרנות הן מרכיב חשוב בטיפול בחולות הסובלות מסרטן השד. הטיפול בחולות אלו משתנה על פי המצב ההתחלתי בו התגלה הסרטן, מידת התפשטותו בגוף, ומעורבות של איברים סמוכים.
בסרטן שד בשלב הראשוני ביותר, הטיפול המקובל כולל שתי אפשרויות: כריתת שד מלאה, או כריתה חלקית (lumpectomy) בצירוף הקרנה לבית החזה. ההקרנה חשובה מאוד, גם אם סרטן השד מתגלה בשלב מוקדם וראשוני. הקרנה בסרטן השד ניתנת גם בכדי לשלוט בגידול במצב מתקדם, להקטין את הגידול הממאיר בשד, ולפגוע בשרידים של תאים ממאירים שנמצאים ברקמה.
קרינה תוך ניתוחית על ידי מכשיר חדשני בשם אינטרה-בים (INTRABEAM) מאפשרת הקרנה ממוקדת חד-פעמית במהלך ניתוח משמר שד להוצאת גידול סרטני (למפקטומיה). מכשיר קרינה ממוזער מוחדר לחתך במהלך הניתוח, לאחר הוצאת הגידול, ומקרין את האזור בצורה ממוקדת. בהשוואה לסדרת הטיפולים הקרינתיים הסטנדרטית, הטיפול החד-פעמי עם מכשיר האינטרה-בים כרוך בפחות תופעות לוואי לעור, וחוסך את הביקור בבית החולים מדי יום במשך שבועות רבים. המכשיר נמצא בשימוש במספר מרכזים רפואיים בארץ: כרמל, העמק, מאיר, קפלן, סורוקה, בילינסון, ואסותא רמת החייל בתל אביב.